על הגנטיקה של מספר הילדים שיהיו לנו בעתיד, סיבים אופטייים לניטור רעידות אדמה ועוד

1. הטלסקופ הענקי בדרך לחלל

אחרי יותר מ-20 שנות עבודה, השלימה נאס"א את הרכבת טלסקופ החלל הגדול והמתקדם ביותר אי פעם. טלסקופ ג'יימס ווב (Webb, ראש נאס"א בשנים 1968-1961) מיועד לשיגור רק באוקטובר 2018, לאחר שיושלמו כל הבדיקות.

טלסקופ ווב עתיד לסקור את השמיים בתחום הקרינה התת-אדומה. תצפיות כאלה אי-אפשר לערוך מכדור הארץ, בשל הפרעות אטמוספריות, ואפילו לא מטלסקופ החלל "האבל", משום שהוא פולט חום. כדי לבצע תצפיות כאלה, על הטלסקופ להיות קר מאוד, פחות מ-220 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. לכן הוא ימוקם בנקודה המכונה L2, מיליון וחצי ק"מ מאתנו, כך שכדור הארץ יימצא תמיד בינו לבין השמש.

הטלסקופ הענקי מורכב ממראה בקוטר 6.5 מטרים, הבנויה מ-18 לוחות משושים מצופים זהב, שייפתחו בחלל לצורת צלחת לוויין. הוא מצויד במגן שמש ששטחו כמגרש טניס, שישמור על הקור של המכשירים.

הטלסקופ צפוי לספק מידע רב על תהליכי ההיווצרות וההתפתחות של גלקסיות, על לידת כוכבים וכוכבי לכת ועל הרכב האטמוספרה של כוכבי לכת במערכות שמש מרוחקות. בניית הטלסקופ סבלה מעיכובים רבים, בעיקר בשל קשיי תקציב, ועלותו תפחה לקרוב ל-9 מיליארדי דולרים, בהשתתפות סוכנות החלל האירופית והסוכנות הקנדית. החוקרים מקווים שהתוצאות המדעיות יצדיקו את ההשקעה האדירה. 

2. כמה ילדים יהיו לנו? זה (גם) גנטי

מקובל לחשוב שהתנהגות הרבייה של בני אדם – כגון הגיל שבו הם הופכים להורים ומספר הילדים – מושפעת בעיקר מגורמים חברתיים וסביבתיים, ובהם העדפה אישית, רמת השכלה והכנסה. מחקר ענק חדש, שהתפרסם ב-Nature Genetics, מראה שגם גנטיקה משפיעה על התנהגות הרבייה.

במחקר, שביצעו יותר מ-250 סוציולוגים ומדענים מרחבי העולם, בוצעו סקירה שיטתית וניתוח (מטא-אנליזה) של נתונים שנאספו מעשרות אלפי אנשים. החוקרים השתמשו בשיטה הקרויה מחקר הֶקשֵר כלל-גנומי, שבה סורקים את הגנום של נבדקים רבים ומחפשים אזורים שיש בהם שונות גנטית העשויה להסביר תכונות או הבדלים מסוימים. הסריקה חשפה 12 אזורים בגנום הקשורים להתנהגות הרבייה של האדם. כמה מהם קשורים לתכונות כמו גיל התחלת הווסת, התמיינות זרעונים ועוד.

המחקר חושף קשר, חלש ולאו דווקא סיבתי, בין אזורים גנטיים אלו להתנהגות רבייה בבני אדם. כדי לגלות את הקשר החלש הזה, היה על החוקרים לסקור מספר עצום של אנשים. הרכיב הגנטי מאפשר להסביר רק כאחוז אחד מהשונות בגיל הממוצע של הבאת הילד הראשון לעולם, ורק 0.2 אחוז מהשונות במספר הילדים הכולל שיהיו לאדם במהלך חייו.

המחקר מראה – כמו כמעט תמיד – שתכונות מורכבות מושפעות גם מגנטיקה, גם מהסביבה ולעתים גם מבחירה אישית. וכפי שאמרה אחת החוקרות – הממצאים אינם מראים שאנו מחווטים לא להביא לעולם ילדים, או להביא לעולם עשרה ילדים, או ללדת או להוליד לראשונה בגיל 24 או 29, אלא שלגנטיקה יש השפעה מסוימת על נטיותינו ועל בחירותינו.

3. ציפורים טיפשות ניצודות יותר 

כאשר ציידים יורים בציפורים, האם הם פוגעים בציפורים טיפשות יותר מאשר בחכמות, היודעות כיצד להתחמק?

אם זה המצב, הרי שלציפורים החכמות יהיה סיכוי טוב יותר לשרוד, וכך הציידים ישפיעו על האבולוציה של המין: עם השנים, הציפורים יהפכו חכמות יותר.

כדי לבדוק זאת, חוקרים מצרפת ומדנמרק בחנו ציפורים שפוחלצו בדנמרק מ-1960 עד 2015. המפחלצים רשמו את התאריך שבו קיבלו כל ציפור ואת סיבת מותה – מבין 3,781 ציפורים, 299 נהרגו בירייה. החוקרים בדקו את גודל המוח יחסית לגוף, ומצאו שלציפורים בעלות מוח קטן יותר היה ייצוג גבוה במיוחד בקרב הציפורים שניצודו. זאת בניגוד לציפורים בעלות מוח גדול יותר, שנשקף להן סיכוי נמוך יחסית למות בירייה.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת Biology Letters, מרמזים כי ציפורים בעלות מוח קטן יחסית, המקושר לאינטליגנציה פחותה, אכן ניצודות יותר מאחרות. אך המחקר אינו מראה אם האוכלוסייה עברה אבולוציה – כלומר, אם בעקבות הציד יש כיום יותר ציפורים בעלות מוח גדול. שאלה זו תחכה כנראה למחקרים הבאים.

4. סיבים אופטיים יזהירו מפני רעידות אדמה

השבר האלפיני החוצה את האי הדרומי של ניו זילנד גורם לרעידות אדמה תכופות, שאחת החזקות שבהן – בעוצמה 8.0 בסולם ריכטר – התרחשה לפני כ-300 שנים. חוקרים יעקבו אחר הטמפרטורה של השבר באמצעות סיבים אופטיים, בניסיון לשפר את החיזוי של רעידות אדמה.

ידוע כי ב-8,000 השנים האחרונות התרחשה באי רעידת אדמה בעוצמה של מעל 7.5 בסולם ריכטר מדי 300 שנים בממוצע. חוקרים מעריכים שהסבירות לרעידת אדמה נוספת בעוצמה כזו ב-50 השנים הקרובות עומדת על כ-30 אחוזים.

על פי דיווח באתר ה-New Zealand Herald, חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד יתחילו לעקוב אחר הפעילות בשבר האלפיני בעומק של כ-900 מטרים, באמצעות סיבים אופטיים שימדדו שינויים מזעריים בטמפרטורת השבר. ממחקרים קודמים ידוע שסביב השבר האלפיני יש אזורים שהטמפרטורה בהם גבוהה במיוחד, ושינויים בטמפרטורה יכולים להעיד על פעילות סיסמית.

החוקרים מקווים שיצליחו להבין טוב יותר את הגורמים לרעידות האדמה סביב השבר, ואולי אף לשפר את מידת דיוק התחזית לעתיד.

5. אם זה טרופי – זה לא בהכרח צבעוני יותר

כשאנחנו חושבים על ציפורים טרופיות, עולים בדעתנו התוכיים הגדולים בצבעי אדום, ירוק וכחול, הטוקנים המרשימים ועוד שלל ציפורים ססגוניות מהאמזונס או מיערות הגשם באסיה. אך מחקר חדש מגלה כי ציפורים טרופיות אינן דווקא צבעוניות יותר מאחיותיהן באזורים אחרים – הן פשוט רבות יותר.

המחקר, שהוביל החוקר ניקולס פרידמן (Friedman), נערך באוסטרליה, על שתי משפחות ציפורים שבהן מינים החיים באזור הצפוני, הטרופי, ומינים החיים בפנים היבשת, היבש והקר יותר. החוקרים גילו כי אחוז המינים הססגוניים היה דומה מאוד בשני האזורים.

למה בכל זאת אנו מקשרים נוצות צבעוניות עם האזורים הטרופיים? כנראה, אומרים החוקרים, משום שמספר מיני הציפורים שם גדול יותר – ולכן יש גם יותר ציפורים צבעוניות. לצדן יש מספר גדול עוד יותר של ציפורים חומות ולא-מרשימות, אך אנו מבחינים בהן פחות. לעומת זאת, בפנים היבשת יש מעט ציפורים באופן כללי, ולכן אנו מבחינים בכולן – ובכך שרק מעטות מהן עוטות נוצות ססגוניות.

0 תגובות