מושכים את הצפרדע באף, תעלומת הזכוכית המדברית, למה לפיל יש אף כל כך ארוך? האקרובטיקה של הקוליברי והשושנה שהתחפשה לאלמוג
מה חדש?
- מושכים את הצפרדע באף
- תעלומת הזכוכית המדברית
- למה לפיל יש אף כל כך ארוך?
- האקרובטיקה של הקוליברי
- השושנה שהתחפשה לאלמוג
מושכים את הצפרדע באף
חוקרים שעקבו אחר התנהגות צפרדעים באגם במזרח אוסטרליה, הבחינו במקרה בתופעה מוזרה. יתושות מהמין Mimomyia elegans שעקצו את הצפרדעים, תמיד עמדו על אפם של הדו-חיים בעת שמצצו את דמם. כשהחלו לחקור את התופעה גילו החוקרים כי זה אכן המקום היחיד שבו היתושות עוקצות את הצפרדעים, למרות הסיכון שהצפרדע תצליח לבלוע אותן בדרך לשם. הם גם ראו שלעיתים היתושה נוחתת על גב הצפרדע, ואז צועדת ברגל אל האף, כדי לעקוץ ולמצוץ דם בשולי הנחיר. במאמר בכתב העת Ethology החוקרים כותבים כי הסיבה לתופעה אינה ברורה. ייתכן שהגורם הוא פטרייה המדביקה את הצפרדעים בעזרת היתושות, ולכן משנה את התנהגות היתושה לצרכיה. תופעות כאלה מוכרות בחרקים אחרים ובבעלי חיים נוספים, אך דרוש מחקר נוסף כדי לראות אם זו אכן הסיבה למשיכת היתושות דווקא לאף הצפרדע. למאמר המלא (באנגלית).
היתושות שעקצו את הצפרדעים תמיד עמדו על אפם של הדו-חיים בעת שמצצו את דמם | מתוך המאמר, Gould & Valdez, Ethology 2023
איתי נבותעלומת הזכוכית המדברית
מקורה של הזכוכית הנדירה, שפיסה ממנה התגלתה ב-1933 במדבר בין מצרים ללוב, באזור הקרוי ימת החול הגדולה, היה לוט בערפל מזה תשעים שנה. מדענים שיערו שהזכוכית נוצרה מפגיעת ברק בחול, מפעילות געשית על הירח ועוד. כעת, בדיקה במיקרוסקופ אלקטרונים העלתה שהיא נוצרה עקב פגיעת מטאוריט.
הסריקה חשפה שיש בזכוכית מינרלים נדירים שנקראים תחמוצות זירקוניום. ביניהם זירקוניום דו-חמצני (זירקוניה) במבנה קובייתי, שנוצר רק בטמפרטורות גבוהות במיוחד של 2,700-2,250 מעלות צלזיוס. כמו כן זוהה בזכוכית מבנה נדיר נוסף של זירקוניה, בשם ORTO-II, שנוצר רק בלחץ עצום של כ-130 אלף אטמוספרות.
צירוף תנאים ייחודי כזה של טמפרטורה גבוהה מאוד ולחץ קיצוני עשוי להתרחש כשמטאוריט פוגע בעוצמה רבה בכדור הארץ. כלומר נוכחות התחמוצות האלו בזכוכית מקשרת במידה רבה של ודאות את זכוכית המדבר הלובי המסתורית להתנגשות מטאוריט ומציעה הסבר ברור למקורה. התובנה הזו מקדמת את הבנת ההשפעה של מטאוריטים על הגיאולוגיה של כדור הארץ. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).
צירוף תנאים ייחודי כמו זה שיצר את הזכוכית עשוי להתרחש כשמטאוריט פוגע בעוצמה רבה בכדור הארץ. פיסה מהזכוכית המדברית | H. Raab, Wikimedia
שגב נוה טסהלמה לפיל יש אף כל כך ארוך?
לאף חיה אין אף מרשים כמו לפיל. פילים משתמשים בחדק שלהם כדי לאכול ולשתות, ומסוגלים לכרוך אותו סביב עשבים כדי לעקור אותם.
כדי לבחון את האבולוציה של החדק, חוקרים מסין בדקו את הגולגלות והלסתות של מינים נכחדים משלוש קבוצות שונות, קרובים של הפילים, שחיו בסין לפני כ-17-15 מיליון שנים. הם מצאו שלכל המינים הללו הייתה לסת תחתונה מוארכת ביותר, אך בכל אחת מהקבוצות היא הייתה בצורה אחרת, שרמזה על מזונות שונים – עלים וענפים לעומת עשבים, למשל. לכולם גם היה חדק, אך קצר יותר משל הפילים המודרניים.
לאחד המינים, מהסוג פלטיבלודון (Platybelodon), הייתה לסת מותאמת לאכילת עשבים, וגם חדק גמיש שיכול ללפות אותם. לפני כ-14 מיליון שנים, כאשר האקלים הפך קר יותר, ערבות העשב שגשגו על חשבון היערות. הפלטיבלודון שמותאם לאכילת עשב שגשג עמן, בעוד מינים אחרים נכחדו. החוקרים משערים שהחיים בערבות העשב נתנו יתרון לבעלי החיים עם חדק בעל כושר אחיזה טוב יותר ויותר, ובה בעת, הלסת המוארכת שכבר לא היה בה צורך התקצרה. למחקר המלא (באנגלית).
לפלטיבלודון היו לסת מותאמת לאכילת עשבים, וגם חדק גמיש שיכול ללפות אותם. אילוסטרציה של פלטיבלודון | Jose Antonio Peñas/SPL
ד"ר יונת אשחרהאקרובטיקה של הקוליברי
הקוליברי הם אקרובטים מרשימים, שמסוגלים לעוף דרך צמחיה סבוכה ואפילו דרך מעברים צרים יותר ממוטת כנפיהם. כדי ללמוד כיצד הם עושים זאת, חוקרים מארה"ב לכדו ארבעה זכרים בוגרים מהמין קוליברי אנה והכניסו אותם לכלוב שחולק במחיצה לשני חלקים, ובמרכזו מעבר צר. החוקרים צילמו את הקוליברים עוברים במעבר זה ובחנו אותם בהילוך איטי. הם גילו שתי שיטות עיקריות בהן הם משתמשים: בראשונה, שאותה נכנה "ההתגנבות", הקוליברי עף על הצד כשכנף אחת מובילה את השנייה. בשיטה השנייה, שאותה נכנה "הקליע", הקוליברי מצמיד את כנפיו לגופו ועף במהירות דרך המעבר הצר כמו כדור שנורה מרובה.
בפעמים הראשונות שנתקלו במעבר הקוליברים נטו להשתמש בשיטת ההתגנבות שמאפשרת להם לעבור לאט, ולהפחית את הסיכון להיפגעות. ככל שהכירו את המעבר טוב יותר, הם נטו להשתמש בשיטת הקליע וכך חסכו זמן ואנרגיה. החוקרים מקווים שהשיטות שגילו יהיו השראה ליצירת רובוטים מעופפים זעירים, דינמיים וזריזים.לכתבה באתר.
הקוליברי מסוגלים לעוף דרך צמחייה סבוכה ואפילו דרך מעברים צרים יותר ממוטת כנפיהם. קוליברי עף בין ענפים | Marc Badger, UC Berkeley
אורי ברמןהשושנה שהתחפשה לאלמוג
שוניות האלמוגים הן שוברי גלים טבעיים, שמספקים אגני מים רגועים ומוגנים, בהם משגשגים דגים קטנים וצעירים. השוניות בכל העולם נפגעות בשל משבר האקלים, וכדי לעזור לאלמוגים עלינו לדעת עליהם יותר - אך קשה מאוד לגדל אותם במעבדה.
חוקרים מארה"ב החליטו להשתמש בחיית מודל - שושנת הים הכוכבנית (Nematostella vectensis), שקרובה אבולוציונית לאלמוגים, וקל לגדל אותה במעבדה ואף לעשות בה שינויים גנטיים. הם החדירו לשושנת ים גֵן של אלמוג, שאחראי על ייצור חלבון שמסוגל לקשור יונים של סידן ומאפשר את הריכוז שלהם, את שקיעתם ברקמות ואת הפיכתם לגבישים. ואמנם, בשושנה הזו היו ריכוזים גבוהים יותר של סידן מאשר בשושנת ים רגילה. אלמוגים מייצרים כמות גדולה יותר של החלבון כאשר ריכוזי הסידן במים עולה, וכך נצפה גם אצל השושנה המהונדסת. יחד עם רמת החלבון, עלתה גם כמות הסידן שהתגבש בתוך השושנה. החוקרים מקווים שבעזרת השושנה יוכלו ללמוד על הדרך בה אלמוגים בונים את עצמם, וכך גם יוכלו לשמר אותם בצורה טובה יותר. לכתבה באתר.
חוקרים החדירו לשושנת ים גֵן של אלמוג, שאחראי על ייצור חלבון שמסוגל לקשור יונים של סידן. שונית אלמוגים עם שושנת ים | Shutterstock, Sakda Kiatparadorn
