הגנים שמוציאים את הזכרים מהתמונה, הרעש שמניס את הלווייתנים, ציפורים חולות הולכות לישון מוקדם, הציפור שניצחה את הקוקייה והמטאוריט הבין-כוכבי הראשון

מה חדש?

  • הגנים שמוציאים את הזכרים מהתמונה
  • הרעש שמניס את הלווייתנים
  • ציפורים חולות הולכות לישון מוקדם
  • הציפור שניצחה את הקוקייה
  • המטאוריט הבין-כוכבי הראשון

הגנים שמוציאים את הזכרים מהתמונה

חלק מנקבות זבובי התסיסנית (דרוזופילה) מסוגלות להתרבות בצורה א-מינית, או רביית בתולים, שבה האם מספקת את כל החומר הגנטי ליצירת העובר. במחקר חדש בחנו חוקרים מבריטניה ומארצות הברית אילו גֵנים מאפשרים את היכולת הזאת. ראשית הם חיפשו הבדלים בגֵנים הפעילים בביצים שהטילו תסיסניות שמתרבות בצורה מינית לעומת אלה שמתרבות ברביית בתולים. לאחר מכן נעזרו בהנדסה גנטית כדי לשנות את פעילות הגֵנים הללו אצל תסיסניות ממין אחר שאינו מתרבה ברביית בתולים. כך הם מצאו צירוף של שלושה גֵנים ששינוי הפעילות שלהם הקנה לנקבות את היכולת להתרבות בצורה א-מינית. הממצא מקדם את הבנת תהליך רביית הבתולים אצל חרקים, ועשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם חרקים מזיקים לחקלאות. לכתבה באתר.


חלק מהמינים יודעים להתרבות ברבייה א-מינית. תסיסנית המחקר | Alexlky, Shutterstock

הרעש שמניס את הלווייתנים

לווייתני חַדְשֵׁן חדקרן חיים באזור הארקטי, שכיסוי הקרח בו פוחת משנה לשנה ותנועת כלי השיט גדלה. הלווייתנים חיים רוב הזמן במים רדודים יחסית, אך כדי לאכול הם צוללים לעומק של מעל 350 מטר.

כדי לבדוק איך משפיע הרעש של כלי השיט על התנהגותם, הצמידו חוקרים משדרים לשישה לווייתנים בקרבת גרינלנד ועקבו אחריהם במשך כשישה ימים. התברר שככל שהלווייתנים היו קרובים יותר לכלי שיט רועש, כך פחתו הצלילות העמוקות ועומק הצלילה הממוצע. כמו כן, פרקי הזמן שלקחו לנשימה התקצרו והם שחו למרחקים ארוכים יותר. החוקרים סבורים כי ייתכן שכך הם מתרחקים מהרעש.

השינויים האלה עלולים לפגוע בתזונת הלווייתנים ולהגביר את צריכת האנרגיה שלהם. מדענים צופים כי עד 2050 רוב האזור הארקטי יהיה נקי מקרחונים, ותנועת כלי השיט תגדל בהתאם. החוקרים מקווים שממצאיהם יובילו לשינוי נתיבי השיט באזור. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).


מושפעים מרעש מעשה ידי אדם. לווייתני חדשן חדקרן | Dotted Yeti, Shutterstock

ציפורים חולות הולכות לישון מוקדם

כשאנחנו חולים, אנחנו רק רוצים להיכנס למיטה ולישון. מתברר שאנחנו לא היחידים.

חוקרים משוודיה ערכו ניסוי בשחרורים (Turdus merula) שחיים בעיר לונד בשוודיה. הם תפסו 45 מהם והצמידו להם מדי תאוצה כדי לבדוק עד כמה הם פעילים, ומתי. לכמחצית מהציפורים הם הזריקו מולקולות שמדמות מחלה חיידקית קלה. לאחר 48 ימים הם ניסו לתפוס שוב את הציפורים, אך הצליחו להשיג את מדי התאוצה רק של 22 מהן, 10 ציפורים "חולות" ו-12 מקבוצת הביקורת.

השוואה של פעילות השחרורים בקבוצות השונות העלתה שהציפורים שחשו חולות היו פעילות פחות, במיוחד ב-24 השעות הראשונות. להפתעתם של החוקרים, ההשפעה נמשכה, בצורה נמוכה יותר, עד שלושה שבועות לאחר החשיפה למולקולות. הירידה בפעילות נראתה בעיקר בשעות הערב: הציפורים החולות הלכו לישון כשעה מוקדם יותר.

"ההנחה תמיד הייתה שציפורים חולות חוזרות לפעילות רגילה אחרי 24, אולי 48 שעות", אמר אחד החוקרים. מתברר שהתסמינים של הציפורים דומים לשלנו, אך נמשכים זמן רב מהצפוי. למחקר (באנגלית).


פעילים פחות בזמן מחלה. שחרור | Musicaline, Wikipedia, CC BY-SA 4.0

הציפור שניצחה את הקוקייה

הקוקייה האפריקאית (Cuculus gularis), כמו מיני קוקיות לא מעטים, מטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות. במקרה שלה, בקיני הדרונגו האפריקאי (Dicrurus adsimilis). טפילים חברתיים כמו הקוקייה מפתחים לרוב ביצים דומות לאלו של הפונדקאים שבקיניהם הן מטילות, כי אם ההורים ישימו לב לביצה הזרה, הם יסלקו אותה. ואכן, ביצי הקוקייה האפריקאית דומות מאוד לביצי הדרונגו. למרות זאת, במחקר חדש מצאו החוקרים שהדרונגו מצליחים לזהות כ-94 אחוז מהביצים הזרות.

איך? בזכות השונות הגדולה בין ביצי הדרונגו. צבען נע בין לבן לחום-אדמדם, והן עשויות להיות חלקות או מקושטות בנקודות או בכתמים בצבעי חום או שחור. הביצים שמטילה נקבה מסוימת דומות כולן זו לזו, אך הביצים בקן השכן עשויות להיות שונות לחלוטין. ברמת האוכלוסייה, ביצי הקוקייה אינן שונות משמעותית מאלו של הדרונגו. אולם קוקייה מסוימת לא מטילה את ביציה דווקא בקינים שהביצים בהם תואמים את שלה. ולכן רוב הסיכויים שהביצה שהיא תטיל בקן תיראה שונה מאוד מהביצים האחרות בו - וההורים יבחינו בה מייד. לכתבה באתר.


קן של דרונגו אפריקאי ובו שלוש ביצים. ביצת הקוקייה האפריקאית מימין | Jess Lund

המטאוריט הבין-כוכבי הראשון

ממצאים שאספו החוקר הישראלי-אמריקאי אברהם (אבי) לייב (Loeb) וצוותו מחזקים את ההשערה כי מטאוריט שהתפוצץ בתחילת שנת 2014 מעל דרום האוקיינוס השקט הגיע מחוץ למערכת השמש. בהפלגה באזור הפיצוץ גררה ספינת המחקר מגנט גדול על קרקעית האוקיינוס, שאסף חלקיקים מגנטיים מקרקע הים. ביניהם מצאו החוקרים כ-700 כדוריות זעירות, בין 0.05 מ"מ ל-1.3 מ"מ, שמקורן כנראה במטאוריט. ניתוח הרכבן העלה כי הן מכילות ריכוז גבוה מאוד של בריליום, לנתן ואורניום - צירוף שאינו מוכר ממטאוריטים שמקורם במערכת השמש. גם הרכב האיזוטופים של הברזל מרמז כי מוצאו של המטאוריט במערכת שמש רחוקה.

במאמר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, החוקרים משערים שהמטאוריט נוצר בכוכב לכת בעל ליבת ברזל במערכת שמש אחרת, או בפיצוץ רב עוצמה כמו סופרנובה. הם גם מעלים את האפשרות שמדובר בשריד של טכנולוגיה חוצנית, אך בריאיון לאתר מכון דוידסון הודה לייב כי אין לכך הוכחות לפי שעה. לכתבה באתר.


 צילום של אחת הכדוריות במיקרוסקופ אלקטרונים. אבי לייב, אוניברסיטת הרוורד ופרויקט גלילאו

2 תגובות

  • עופר "המפנה" חיפה

    מאוד אוהב

    ממש כייף איתכם

  • יפתח

    מחפשים רחוק

    למה לחפש מחוץ למערכת השמש?
    לא חקרו את ליבת כדור הארץ ואת מעמקי
    האוקיינוסים וגם לא מספיק את הקטבים
    ואולי גם תופעות טבע שונות שאין להם ממש
    הסבר הגיוני אולי בסוף יתגלה משהו