כשחוקרים באים לפתח אנטיביוטיקה, הם מחפשים בחיידק יעד שמצד אחד יהיה חיוני לקיומו ומצד שני ייחודי מספיק כדי שהחומר לא יפגע גם בתאי החולה. הריבוזום הוא בלי שום ספק יעד חיוני, ואצל חיידקים הוא שונה מספיק מהריבוזום האנושי, כך שאפשר לומר שהוא ייחודי. לכן פותחו עם הזמן תרופות אנטיביוטיות רבות שמבוססות על חסימה או עיכוב של התפקידים השונים של הריבוזום.
הסרטון שלפנינו מציג את דרכי הפעולה של קבוצות מייצגות של התרופות הללו ואת מנגנוני פעולתן. הסרטון הוא באנגלית, כך שהוספתי עבורכם בהמשך העמוד תרגום שלו והסברים.
הסרטון מבוסס על עבודות גיבוש החלבונים שנעשו במעבדה של פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, במכון ויצמן וביחידת המחקר במכון מקס פלנק.
כל התרופות המתוארות בסרטון הן מעכבים או חסמים של שלב כלשהו בתהליך התרגום. תקיעה או עיכוב של שלב גורמת האטה ועצירה גם בשלבים הקודמים, עקב הפרעה ל"פס הייצור", כפי שגלגל שיניים אחד שנתקע יכול לעצור מכונה שלמה.
Edeine: אנטיביוטיקה אוניברסלית שהמונעת את התקדמות ה-RNA בריבוזום. היות שה-RNA אינו יכול להתקדם, תהליך התרגום נתקע כבר בתחילתו.
Tetreacycline: מונע קישור של RNA מוביל ל-A-site וכך מונעת את תחילת תהליך היצירה של שרשרת חומצות האמינו.
Erythromycine: מונע את התקדמות החלבון הראשוני על ידי חסימה של תעלת היציאה מהריבוזום. הפעולה גורמת ליצירת פפטיד קצר מאוד שאינו יכול להתקדם. היות שהפפטיד אינו יכול להתקדם, לא יכולות להתווסף חומצות אמינו נוספות, RNA מובילים חדשים אינם יכולים להיקשר וכל פס הייצור נתקע.
Clindamycin: מונע יצירת קשר פפטידי בין חומצות אמינו. בעקבות זאת שרשרת הפפטידים אינה יכולה להיווצר וכל התהליך נעצר.
Troleandomycine: חוסם את תעלת היציאה של החלבון, ולכן השרשרת הפפטידית אינה יכולה להתקדם ונוצר אפקט דומה לזה של ה-Erythromycine.
ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
