אבותינו הציידים-לקטים שחיו לפני העידן החקלאי, בתקופה המכונה "פליאוליתית" (עד כעשרת אלפים שנה לפני זמננו), ניזונו מדיאטה המבוססת על ירקות ופירות "לא מבויתים". התפריט שלהם כלל בעיקר מאגוזים וירקות שורש, בתוספת של בשר, איברים פנימיים וחרקים. 

יש הטוענים שהדיאטה הזו מתאימה מבחינה גופנית לאדם המודרני יותר מהתזונה הנפוצה כיום המבוססת על מוצרים שהתפתחו במהלך המעבר לחברה חקלאית בתקופה הניאוליתית (כלומר עד זמננו) כגון דגנים, חלב ומוצריו.מאחורי ההשקפות האלו עומדת התפיסה שקובעת שלא עבר פרק זמן ארוך די הצורך מבחינה אבולוציונית ופיזיולוגית  מאז המהפכה החקלאית, ולכן גופנו אינו מתאים לצרוך את המזון שהפיקה המהפכה הזאת. כלומר לדעתם, מבחינה גנטית, מטבולית ופיזיולוגית האדם המודרני עדיין קרוב יותר לתזונה של הצייד-לקט.

הטענות האלה זוכות לתמיכה מכך שבקבוצות אתניות בנות זמננו שמקיימות אורח חיים של ציידים-לקטים, חבריהן סובלים פחות ממחלות הקשורות לתזונה כגון סוכרת סוג 2, השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם. בעקבות זאת התפתחה תפיסה תזונתית שנקראת "דיאטת פליאו", שמאפייניה העיקריים הם צריכה גבוהה של ירקות, פירות ובשר רזה, צריכה מתונה של אגוזים, פירות יער ודבש וצריכה נמוכה של דגנים. בה בעת מי שמאמצים את הדיאטה הזאת נדרשים להימנע ממוצרי חלב, קטניות, מלח, אלכוהול ופחמימות ושומנים מעובדים – כולם מאפיינים של התזונה המודרנית.

הקשר בין "דיאטת פליאו" לדיאטה האמיתית של הציידים-לקטים נבחן יפה בסרטון הבא:

הסרטון צולם במסגרת TEDxOU. מרצה: כריסטינה וורינר

דיאטת פליאו – ביסוס מדעי?
קיימים מאמרים מדעיים ופסאודו-מדעיים שתומכים ביתרונותיה של דיאטת פליאו – רובם מטעם קבוצת כותבים קבועה שמקדמת את הדיאטה הזו בארה"ב. עם זאת, עד כה ידוע מעט מדי על המנגנונים האחראיים לשכיחות הנמוכה של מחלות הקשורות בתזונה כזו ובדיאטת הציידים-לקטים. לשם כך יצאנו לסקור את מחקרי התזונה ההתערבותיים הקיימים בנושא דיאטת פליאו. בחנו רק מאמרים מדעיים שהתייחסו ספציפית לדיאטה הזאת ושבדקו מדדים שניתנים לכימות ולבחינה סטטיסטית.

רוב המחקרים בוצעו על אנשים הסובלים מסוכרת סוג 2 ובעיות לב וכלי דם, וההשפעה של דיאטת פליאו נבדקה בעיקר על מדדים הקשורים למחלות האלו. במחקר משנת 2009, למשל התבקשו 13 חולי סוכרת לצרוך דיאטת פליאו במשך כשלושה חודשים, ולביקורת הם עצמם צרכו במשך כשלושה חודשים נוספים דיאטה המבוססת על ההמלצות התזונתיות העדכניות עבור חולי סוכרת.

נמצא שדיאטת פליאו הביאה לירידה ב-HbA1c (מדד לחומרת הסוכרת), טריגליצרידים, לחץ-דם, משקל והיקף מותניים ולעלייה בכולסטרול ה"טוב" HDL. הנבדקים דיווחו על צריכה קלורית נמוכה יותר כשצרכו דיאטת פליאו. עם זאת, למחקר הזה הין מגבלות מהותיות: הנבדקים היו קבוצת הביקורת של עצמם וידעו איזו דיאטה הם צרכו, כך שיש אפשרות להטיה בתוצאות. גם גודל המדגם הקטן פוגע בעוצמת התוצאות ובאפשרות להסיק מהן מסקנות שיהיו רלוונטיות לכולם.

אחד הממצאים שחזר על עצמו בכל המחקרים שבדקו את השפעת דיאטת פליאו היה הירידה במשקל. הירידה הזאת קשורה כנראה לכך שהאנשים שצרכו דיאטת פליאו דיווחו בכל המחקרים על צריכה קלורית נמוכה יותר ממשתתפי קבוצות הביקורת. הצריכה המופחתת נובעת כנראה מכך שהדיאטה הזו משביעה יותר. כמו כן משערים שצריכה גבוהה של ירקות ופירות עתירי מים תורמת לתחושת השובע. בנוסף, ייתכן שאחוז החלבון הגבוה בדיאטה תורם אף הוא לתחושת השובע.

קיים אם כן גוף קטן של מחקרי התערבות תזונתית שבדקו את היתרונות של דיאטת פליאו וממצאיהם מעידים על תרומה מסוימת של הדיאטה למדדים שנחשבים חיוביים. עם זאת חשוב לזכור שכל המחקרים על בני אדם נעשו על מדגמים קטנים מאוד ונמשכו פרקי זמן קצרים – מה שמקשה להשליך את תוצאות המחקרים על האוכלוסייה הכללית.

ממצא נוסף שחזר בכל המחקרים היה צריכה קלורית מופחתת במהלך דיאטת פליאו. מדיווחים סובייקטיביים של הנבדקים עולה שדיאטת פליאו משביעה יותר מתזונה "רגילה", ומכאן נובעת הצריכה הקלורית המופחתת והירידה במשקל, על יתרונותיה הבריאותיים. אולם הנבדקים דיווחו גם על קושי להיצמד לדיאטת הפליאו ולהתמיד בה.

החוקרים משערים שההסבר האפשרי היחיד לתחושת השובע הוא צריכת הפחמימות המוגבלת ­–  שהוכח שהיא אכן מועילה בטווח הקצר אך לא בטווח הארוך. בנוסף החוקרים משערים שסוג הפחמימות שנצרך, שהיה שונה בין הדיאטות שהושוו, השפיע גם הוא על תחושת השובע. כלומר נכון לעכשיו לא נמצאה במחקרים עדות מספקת למנגנון פיזיולוגי אמיתי שבו דיאטת פליאו משפיעה ואין הוכחה חותכת לעליונותה על פני דיאטות אחרות עתירות חלבון ומוגבלות פחמימות. בנוסף אין אישור מדעי שדיאטת פליאו בטוחה לשימוש בטווח הארוך, בניגוד לטענות הגורמים שמקדמים אותה כאורח חיים בריא המתאים לכל האוכלוסייה

בת חן וולף
דיאטנית קלינית מוסמכת, דוקטורנטית
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
 

17 תגובות

  • יואב

    מגמתיות ומסקנות שגויות

    Even short-term consumption of a paleolithic type diet improves BP and glucose tolerance, decreases insulin secretion, increases insulin sensitivity and improves lipid profiles without weight loss in healthy sedentary humans.

    ver a 3-month study period, a Paleolithic diet improved glycemic control and several cardiovascular risk factors compared to a Diabetes diet in patients with type 2 diabetes.

    Palaeolithic diet may improve glucose tolerance independently of decreased waist circumference.

    A Paleolithic diet is more satiating per calorie than a diabetes diet in patients with type 2 diabetes. The Paleolithic diet was seen as instrumental in weight loss, albeit it was difficult to adhere to.

    אלו המסקנות של כל המאמרים שהעלת, בכולם מציגים רק יתרונות.

    כפי שהעדת פה בתגובות אין שום תזונה שהוכחה כבריאה לאורך זמן, כולל תזונה המבוססת על פירמידת המזון המקובלת.
    לעומת יש פה תזונה שמראה ישפור מדדים בתקופה של חודשים.
    לא מובן לי למה היית צריכה לציין שאין הוכחות לבריאות לאורך זמן, נשמע יותר כמו מגמתיות ולא אובייקטיות.
    אם היית מציגה סיכונים אפשריים ומחקרים שמראים שמזונות בתזונת פליאו קשורים לסיכונים זה לפחות היה מרגיש התעמקות.
    אבל ההערה הזו מיותרת ונותנת לקורא הרגשה כאילו יש סיכון למרות שלא הצגת סיכון אחד באמת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    ההמלצות התזונתיות המקובלות כיום שאיתם עובדים רוב אנשי המקצוע מבוססות על סקירת ספרות נרחבת שמבוצעת ע"י ארגוני בריאות כגון ארגון הבריאות הלאומי. תחומי עניין שרלוונטיים לכלל הציבור עוברים סקירה מעמיקה של כל הספרות הקיימת בתחומם ומפורסמים כניירות עמדה ע"י ארגוני הבריאות הנ"ל. ההמלצות הקיימות כיום מבוססות בהחלט על מחקרים מסוגים שונים ובינהם מחקרים התערבותיים ומחקרי אפידימולוגיים. תחום התזונה הוא דינמי והמלצות אלו משתנות מפעם לפעם.

  • יאיר

    מאמר תגובה מסודר וממצה לסרטון

  • יואב

  • פליאוליסט

    תגובה חצי מושקעת

    - המגוון השונה שהיה לא שולל את מה שמומלץ בפליאו של בשר, פירות, ירקות. לגבי דגנים יש קונצנזוס שלא צרכנו עד לפני 10,000 שנים בערך.
    פליאו זה לא בשר רזה.
    לא חייבים לאכול הרבה בשר.
    הייתי שמח לראות תימוכין לטענה על "הטווח הארוך". (ובכלל על כל טענה שם).
    עניין הקלוריות- הנקודה היא לא מה "הסוד" מאחורי מה שגרם להרזיה, אלא העובדה שמתוך רשימת המזונות הכלולים בפליאו קל יותר לשמור על כמויות תקינות ולשחזר את מנגנון הרעב והשובע למצב תקין, זה בתורו אולי משפיע על צריכת הקלוריות. כל הרעיון בתזונה שהיא דרך חיים הוא שזה יהיה ישים לאורך זמן, הגבלה קלורית בדיאטה מערבית רגילה תמיד נכשלת בטווח ארוך.
    כל טענה להטיות שיש שם נכונה גם עבור כל מחקר תזונה שתומך בדיאטה מערבית/פירמידת המזון. מחקרים קליניים מבוקרים יש מעט וגם שם יש לי רשימה של מחקרים (לא תצפיתיים, מבוקרים) שתומכים בתזונת פליאו/דלת פחמימות-עתירת שומן.
    "דיאטת פליאו משביעה יותר", נו? זה משהו רע?
    כל "עדות" שדורשים ממי שאוכל פליאו ראוי לדרוש גם ממי שעומד אחרי המלצות התזונה הקיימות היום. ממה שאני יודע, אין להם תימוכין טובים משיש לפליאו מבחינת מחקר עדכני, מבוקר, ארוך טווח. (חוץ מהאבולוציה כמובן...).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    אכן הטענות שהועלו ״נגד״ עורכי המחקרים שהוצגו תקפות עבור כל חוקרי ״דיאטות״ באשר הן. התימוכין נמצאים במחקרים שצוטטו, כיוון שגם הביקורת נלקחה מהמחקרים עצמם ולא מטעם הכותבים של כתבה זו. מקובל כאשר אתה מסכם את המחקר שאתה מציג, להציג ביקורות על העבודה שלך עצמך. אתה מוזמן להיכנס לקישורים המצורפים ולעיין בעצמך.

  • יואב

    התעלמות בוטה

    מה בעצם את אומרת? שכל תזונה קיימת היא לא הוכחה לטווח הארוך?
    אז יש פה תזונה שהוכחה בכל אחד מהמאמרים שהבאת שהיא טובה יותר לבריאות וירידה במשקל באופן מובהק. אז המסקנה צריכה להיות במקרה הרע, שמדובר בתזונה טובה שיש לשקול אותה ולהתעמק בהבנה, ומיקרה הטוב שמדובר בתזונה יותר טובה מהשאר - ולא רק בגלל שלא הבאת אפילו גורם סיכון אחד או בגלל שהתזונה הזו פשוט מציגה יתרנות כבר בטווח הקצר (חודשים)

  • אבנר טייב

    טווח ארוך

    1. כמה זה טווח ארוך ?
    2. איזו דיאטה כן הוכחה כיעילה לטווח ארוך ?
    3. למה המדדים שנבדקו והראו שיפורים לא מספיקים ? להמלצות התזונה המקובלות היום , יש תמיכה במדדים נוספים? טובים יותר ?
    4. היה כדאי להדגיש שהשערת החוקרים על תחושת השובע, היא ממש רק השערה בלי שום סימוכין, יש עוד רבה הסברים אפשריים אולי אפילו טובים יותר.

  • #

    שמעון פרס עושה דיאטה ים תיכונית

    נראה לי שתוחלת החיים שלו נחשבת לטווח ארוך מספיק.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    ארוך טווח הכוונה למחקר התערבותי שנמשך שנה ומעלה וכולל נקודות שבהן מתבצעת הערכה חוזרת ובדיקה חוזרת של כל המדדים שנבדקו במחקרים קצרי הטווח.
    המדדים שנבדקו והראו שיפור מצוינים, אך שוב המחקרים שנסקרו היו קצרי טווח ובוצעו על מדגם מאוד קטן של האוכלוסיה. יש צורך במדגם גדול יותר על מנת שיהיה בסיס סטטיסטי גדול יותר.
    הכתבה לא באה לבקר את עורכי המחקרים על דיאטת פליאו בלבד והביקורות שהועלו מתאימות לכל מחקר על כל דיאטה כלשהי. כך שבתשובה לשאלתך אין ממש דיאטה אחת שמומלצת ונבדקה על פי כל הפרמטרים הדרושים ממחקר ראוי, בעיקר מכיוון שתחום זה הוא בעייתי בבסיסו.

  • אבנר טייב

    מחקר שיכול לרמוז על ההשפעות לטווח ארוך

  • אבנר טייב

    קישור למחקר שארך שנה

    תודה על תגובתך בת חן.
    אם כל המחקרים על דיאטות לא מספיק מבוססים, מסקרן אותי לדעת מהן המלצות התזונה שאת נותנת ללקוחותייך.
    אני מצרף קישור למחקר התערבותי עם מדגם גדול יותר ושארך כשנה, והשווה בין מספר דיאטות פופולוריות. אמנם אף אחת מהן לא פליאו אבל אחת מהן דלת פחמימות (אטקינס) והיא די תואמת לתזונה של תת קבוצה גדולה של דיאטת הפליאו.
    http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=205916

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    אבנר
    תודה על הקישור. שוב, מחקר של 12 חודשים עדיין לא נחשב ארוך טווח והחוקרים גם מציינים זאת במסקנות המאמר.
    אין עוררין על כך שלדיאטה בעלת הרכב דומה לאטקינס ישנן השפעות חיוביות על משקל ומדדים שונים, כך היה נכון גם לפני 15 שנים כשרק התחיל הגל של דיאטת אטקינס. אולם, כל אנשי המקצוע נוקטים בזהירות רבה לגבי השפעות ארוכות טווח:
    While questions remain about long-term effects and mechanisms, a low-carbohydrate, high-protein, high-fat diet may be considered a feasible alternative recommendation for weight loss.
    זה ציטוט המהמאמר עצמו. אני בטוחה שמתנהלים מחקרים דומים שייבדקו אנשים בנקודות זמן של שנים כדי לראות השפעה ארוכת טווח של דיאטות אלה. כיוון שכמו שציינתי התחום דינמי וקרוב לשטח, תמיד קיימת האפשרות שדיאטות דלות פחמימות יוכרו כבטוחות לטווח הארוך וההמלצות יעודכנו.
    בקשר להמלצות תזונתיות, אנחנו אתר שעוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בכתוב בו כהמלצה לטיפול או תזונה או כתחליף להיוועצות עם גורם רפואי או תזונאי מוסמך.

  • אבנר טייב

    עוד קישור מעניין

    נראה לי שזה מקום טוב לסיים א הפינג פונג.
    ממליץ לך לעקוב אחרי העמותה בקישור, יש שם עבודה מדעית רצינית בנושא התזונה.
    http://nusi.org/

  • פרד פלינסטון

    נו באמת.

    ראשית - בפליאו אוכלים הרבה שומן רווי. שנית, יש המוני מחקרים של תזונה דלת פחמימות (חלקם גם גבוהים בשומן רווי) שמוכיחים את השיפור בבריאות ואת הירידה במשקל.
    יש פה המון פרופגנדה ואנטי, ואפס רצון להבין באמת במה מדובר.
    כל ממצא מעורער על ידי שטות אחרת , פעם המדגם קטן מדי, פעם המחקר "מאנשים שמעודדים את הגישה", פעם "מי יודע אם זה מתאים לאוכלוסיה הכללית" או "אם זה בריא לטווח ארוך" ... נו באמת.

  • טרול מעצבן

    מה אתה קשור? חתיכת יצור.

    לא רואה איפה יש בכתבה תעמולה ואנטי למשהו. העיקר להפיץ שקרים.

  • פליאו סטייל

    למה יש תעמולה.. או לפחות חוסר תום לב בכתבה

    דבר ראשון כי למרות המחקרים שהראו שהתזונה הזו בריאה ושיש אוכלוסיות שחיות ע"פ (ככתוב בתחילת הכתבה) עדיין הכותבת בוחרת להסתייג באופן מובהק מהתזונה הזו.
    "בנוסף אין אישור מדעי שדיאטת פליאו בטוחה לשימוש בטווח הארוך, בניגוד לטענות הגורמים שמקדמים אותה כאורח חיים בריא המתאים לכל האוכלוסייה" למרות שהיא מודה שהמשפט הזה נכון לכל תזונה קיימת. היא בוחרת לסיים בנימה שכזו. וגם:"עם זאת חשוב לזכור שכל המחקרים על בני אדם נעשו על מדגמים קטנים מאוד ונמשכו פרקי זמן קצרים – מה שמקשה להשליך את תוצאות המחקרים על האוכלוסייה הכללית."
    ושוב זה נכון על כל תזונה. אז למה לא להמליץ? אין אפילו הסבר אחד לסיכון כלשהו בתזונה הזו ולמרות זאת....