שוב ושוב מזהירים אותנו מפני הקרינה שנפלטת ממכשירי החשמל הביתיים שלנו. ובמציאות? המחקרים בנושא מעטים ורובם לא מעידים על סכנה משמעותית. ומציעים – היזהרו, ליתר ביטחון

היכולת של האדם להגות טכנולוגיות חדשות ולפתח אותם היא מדהימה. אך הרעב שלנו לגאדג'טים חדשים אינו יודע שובע, ואנחנו מוצאים את עצמנו מוקפים ביותר ויותר מכשירי חשמל. בשנים האחרונות, במקביל לתלות הכמעט מוחלטת שפיתחנו בטכנולוגיה, חלה עלייה ניכרת במודעות לנושא הקרינה שנפלטת מהמכשירים. דוגמה בולטת לכך היא הקרינה הסלולרית. אך האם קרינה שנפלטת ממכשירי חשמל באופן כללי שונה באופן מהותי מקרינה סלולרית? והאם היא מסכנת את בריאותנו?

אם נסתמך רק על מה שכתוב בנושא בכלי התקשורת, סביר להניח שהדבר הראשון שנעשה יהיה לרוץ למרפאה הקרובה לביתנו. כתבות רבות מתמקדות יותר בכותרות מפחידות ובהפצת מידע לא מבוסס מאשר בלנסות להעשיר את הקורא בעובדות מהימנות ולסקרן אותו.

בעבר כבר כתבנו באתר בנושא הקרינה הסלולרית ובדקנו אם יש אמת מדעית מאחורי הסכנה המיידית שמייחסים לה. בנוסף, כתבנו תגובה לכתבה שהתפרסמה בערוץ 10 בנושא סכנות הקרינה הבלתי מייננת. הפעם נסביר מהי קרינה שנפלטת ממכשירים חשמליים ומקווי מתח גבוה ונדון בסוגיית הסכנות הבריאותיות שעשויות להיות לה.

קרינה ממכשירים חשמליים
מכשיר חשמלי הוא מכונה שיודעת להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית שבאמצעותה הוא מבצע את משימותיו. כשמחברים אותו לשקע מתחילים לנוע בתוכו מטענים חשמליים שנקראים אלקטרונים ונוצר זרם חשמלי. כפי שניתן לראות באיור שלמטה, תנועת המטענים לאורך חוטי החשמל יוצרת סביבם שדה מגנטי שמתפזר במרחב מחוץ למכשיר ושחוזקו תלוי בעוצמת הזרם ובמרחק מהמכשיר – ככל שאנו רחוקים יותר מהמכשיר, עוצמת השדה פוחתת. כלומר הקרינה שנפלטת מהמכשירים החשמליים ומקווי מתח גבוה היא למעשה שדה מגנטי, ולא קרינה אלקטרומגנטית כמו קרני רנטגן, האור הנראה או קרינה סלולרית.


שדה מגנטי מסביב לחוט חשמל | תרשים: Croquant, ויקיפדיה

השדה המגנטי
אמנם איננו יכולים לראות את השדה המגנטי, אבל אנחנו בהחלט יכולים להרגיש אותו. למשל אם נקרב חתיכת ברזל למגנט היא תימשך אליו. המגנט פולט שדה מגנטי ולכן כשהברזל נחשף אליו מופעל עליו כוח משיכה והוא נדבק למגנט. באותו אופן גם מטען חשמלי בתנועה שייחשף לשדה מגנטי ירגיש כוח שיגרום לו לשנות את כיוון תנועתו. גודל הכוח שמפעיל השדה המגנטי על מתכות, מגנטים ומטענים בתנועה תלוי כמובן בעוצמתו.


קוביה של חומר מגנטי מרחפת באוויר כתוצאה מחשיפה לשדה מגנטי חזק | צילום: Saperaud, ויקיפדיה. 

עוצמת השדה המגנטי, או ליתר דיוק צפיפות שטף השדה, נמדדת לרוב ביחידות שנקראות גאוס (G) באמצעות מכשיר שנקרא מגנטומטר. באתר של המשרד להגנת הסביבה מפורסמת טבלה שבה מוצגים ערכי עוצמת השדה המגנטי במרחקים שונים ממכשירי חשמל נפוצים בביתנו (שימו לב שעוצמת השדה בטבלה מוצגת במיליגאוס [mG], כלומר אלפיות הגאוס). מדידות מפורטות של עוצמת השדה המגנטי שנפלט ממכשירי חשמל מגוונים ניתן למצוא גם בספרות המדעית. לצורך קנה המידה, עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ היא 0.5 גאוס.

איך כל זה קשור אלינו?
התפקוד של גופנו מתבסס בין השאר על תנועת מטענים חשמליים כמו אלקטרונים, שבלעדיה לא תיתכן שום פעולה ביולוגית. דוגמה בולטת לכך היא התקשורת החשמלית במערכת העצבים או תנועה של מטענים (יונים) בזרם הדם ובתאים. מהסיבה הזו אנשים רבים חוששים שחשיפה לשדות מגנטיים תוביל להפעלת כוח על המטענים או המולקולות בגוף ולכן תשנה את מקומם ותעודד היווצרות של מחלות או בעיות בריאות אחרות, כמו פגיעות גנטיות, בעיות פוריות ועוד.

ידוע ששדות חזקים מאוד, בסדר גודל של יותר מ-20 אלף גאוס, יכולים לגרום בחילות, סחרחורות, טעם מתכתי בפה ומגוון תופעות אחרות. אבל העוצמה הזאת אדירה. עוצמת השדה המגנטי שפולטים מכשירי החשמל בביתנו או קווי מתח גבוה של חברת החשמל (בערך 0.2 גאוס) איננה מתקרבת לכך. אנשים עשויים להיחשף לשדה מגנטי בעוצמה כזו בעיקר אם הם עוברים סריקת MRI.


סורק MRI | צילום: Ainali, ויקיפדיה.

האם קרינה ממכשירי חשמל מסוכנת לבריאותנו?
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכמות מכשירי החשמל שנמצאים סביבנו בחיי היומיום. העלייה הזאת נשאה עמה גם חששות גדולים ושאלות על ההשפעות הבריאותית שעלולות להיגרם מהשדה המגנטי שהם פולטים. כאן ננסה לשפוך קצת אור על הנושא באמצעות מחקרים נבחרים מהשנים האחרונות. נבדיל בין מחקרים אפידמיולוגיים (חקר מחלות ברמת האוכלוסייה) שמבוססים על שאלונים וראיונות לבין מחקרים פתולוגיים (חקר מחלות ברמה המולקולרית), שבודקים את ההשפעה הכימית והביולוגית של השדה המגנטי על מולקולות, תאים ורקמות בגוף.

מחקרים אפידמיולוגיים
נכון להיום אין הרבה מחקרים אפידמיולוגיים שבדקו את הסכנות הבריאותיות שנובעות מחשיפה לשדה מגנטי חלש. גם אלה שנעשו התמקדו בעיקר בקשר הסיבתי בין התפתחות גידולים סרטניים וחשיפה לשדות מגנטיים, או בסכנות הבריאותיות שעלולות להיגרם לעובדי תעשייה מחשיפה לשדות חזקים מאוד. כתוצאה מכך קשה לקבוע בסבירות גבוהה אם קיים קשר סיבתי בין התפתחות בעיות בריאותיות לבין חשיפה ארוכת טווח לשדה מגנטי חלש כמו השדות שקיימים בבתינו.

בשנת 2005 פורסם מאמר סקירה שסיכם את רוב המחקרים האפידמיולוגיים שנערכו עד לשנה זו. במאמר זה נבחנו מחקרים שבדקו את הקשר בין התפתחות גידולים לחשיפה ארוכת טווח לשדה מגנטי חזק. בחלק מהמחקרים דווח שנמצא קשר מסוים בין התפתחות גידולים בריאות ובכיס המרה לבין חשיפה לשדה חזק, אולם נטען גם שיש ביניהם סתירות בזמני החשיפה שגרמו להתפתחות הגידולים, ושלא נלקחו בהם בחשבון תופעות כמו עישון וחשיפה לסכנות בריאותיות אחרות. במחקרים אחרים שנסקרו נבדק הקשר בין התפתחות גידולים במוח לסרטן הדם (לוקמיה), אך רובם המכריע לא מצאו שום קשר סיבתי.

באותו מאמר נסקרו גם כמה מחקרים שבדקו את הקשר בין הפלות ולידה מוקדמת לבין חשיפה לשדה מגנטי חזק. לצורך זה נבדקו נשים שמחשפו לשדה מגנטי חזק בזמן שהיו בהיריון, כמסגרת עבודתן כמפעילות MRI. במחקרים האלו לא נמצא קשר מובהק בין הפלות, לידה מוקדמת או השפעה על העובר כתוצאה מחשיפה ארוכת טווח לשדה מגנטי חזק.

לבסוף, המאמר מסכם שבשל מספר הנבדקים המועט במחקרים שנסקרו, הסתירות בין המחקרים האפידמיולוגיים השונים ואי היכולת לקחת בחשבון גורמי סיכון אחרים, אי אפשר להצביע בוודאות על קשר סיבתי בין חשיפה ארוכת טווח לשדה מגנטי חזק והתפתחות מחלות.

בשנת 2014 פורסם מחקר אפידמיולוגי נוסף שבדק את הקשר בין הופעת לוקמיה אצל ילדים באירופה לבין חשיפה ארוכת טווח לשדה מגנטי חלש בתדירות נמוכה (בין 50 ל-60 הרץ) כמו זה שיש בביתנו. לאור תוצאות המחקר העריכו שרק אחוז וחצי מבין כל מקרי הלוקמיה באירופה שדווחו בזמן ביצוע המחקר נגרם כנראה מחשיפה ממושכת לשדה מגנטי חלש. עם זאת נטען שהאחוז הזה קטן מאוד וקיימת עדיין אי-ודאות גדולה בהקשר לתוצאות.

מחקרים פתולוגיים
מחקרים פתולוגיים, כאמור, בודקים אם חשיפה לשדה מגנטי מעוררת תגובה ביולוגית או כימית כלשהי ברקמות, בתאים או במולקולות.

בשנת 2004 פורסם מאמר שסקר את רוב המחקרים הפתולוגיים שניסו לבדוק איך משפיעה חשיפה ישירה לשדה מגנטי על תפקודם של תאים. אחת המסקנות שהודגשו במאמר הייתה חוסר האחידות בין המחקרים השונים, שבדקו סוגים אחרים של תאים ולא הייתה אחידות במשך החשיפה או בעוצמות השדה שנבדקו. סיכום מקיף של תוצאות כל המחקרים שנסקרו העלה שהשדה המגנטי לבדו אינו משפיע על גדילת התאים ואינו פוגע במטען הגנטי.

בשנת 2009 פורסם מחקר שבדק את השפעתו של שדה מגנטי חלש על תאי זרע של עכברים. במהלך המחקר 40 עכברים נחשפו באופן רציף לשדות מגנטיים חלשים בטווח של 2-0.14 גאוס במשך 60 יום. בסיום החשיפה שקלו את העכברים, מדדו את רמות הטסטוסטרון שלהם ובדקו את תאי הזרע שלהם. נקבע שלא חל שום שינוי במשקל העכברים או ברמות הטסטוסטרון כתוצאה מהחשיפה, אולם ייתכן שחשיפה ממושכת ורציפה לשדה מגנטי חלש עלולה לגרום למוות של תאי זרע.

הדו"ח הרשמי
הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת היא גוף עצמאי ללא כוונת רווח שהוקם בשנת 1992 במטרה ליידע ולייעץ לגבי סכנות אפשריות שעלולות להיגרם מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. הוועדה מורכבת ממומחים עצמאים והנחיותיה מסתמכות על הספרות המדעית העדכנית. הגוף ממומן בעיקר על ידי ממשלות וגופים בינלאומיים כמו האגודה הבינלאומית להגנה מפני קרינה, על מנת למנוע ניגוד אינטרסים.

בשנת 2009 פרסמה הוועדה דו"ח שכלל סקירה נרחבת של מחקרים אפידמיולוגיים ופתולוגיים וקבע קווים מנחים למזעור החשיפה לשדה מגנטי. כמו כן נקבעו ערכים מרביים של עוצמת השדה המגנטי שאליה מומלץ להיחשף.

 הוועדה קבעה שאין סכנה ישירה לבריאות בעוצמות שדה שמתחת ל-4,000 גאוס ולכן המליצה לא להיחשף לשדה מגנטי בעוצמות גבוהות מערך זה. אולם בשל סכנות עקיפות לבריאות, כמו התעופפות חפצי מתכת או נוכחות של שתלים ממתכת, היא המליצה להעדיף את עקרון הזהירות המונעת ולא להיחשף לשדה מגנטי בעוצמות שמעל ל-5 גאוס (לדו"ח המלא, לדו"ח המקוצר).

חשוב להדגיש שנכון להיום אין מידע מבוסס מספיק כדי לקבוע חד-משמעית אם שדה מגנטי שיוצרים מכשירים חשמליים עלול לגרום סכנה ממשית לבריאותנו. אז לא צריך להיכנס לפאניקה ולכבות את כל המכשירים בביתכם, הרי אפילו בזמן קריאת הכתבה הזו הייתם חשופים לשדה המגנטי של כדור הארץ, שלעתים עוצמתו גדולה יותר מזו שפולטים חלק מהמכשירים החשמליים שסביבכם.

אולם, בדומה לקרינה הסלולרית, ניתן לשמור על זהירות מונעת ולא להיחשף לשדות מגנטיים חזקים לאורך זמן ושלא לצורך. 

רן טבעוני
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך במענה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

5 תגובות

  • דניאל

    שדה מגנטי ממגנט?

    האם לחשיפה ממושכת לשדה מגנטי ממגנט כמו תכשיטים מגנטיים או אזניות יש השפעה מסוכנת?

  • שין

    קרינה

    איך מזהים קרינה בבניין.
    בבניין שלנו היה חשד. הזמנו איש מקצוע והוא אישר שאכן יש. כעבור שבוע הוא שב ואמר שאין.
    הדבר עורר חשד. מה עושים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שאלה הנדסית /מקצועית

    שין שלום,
    אתר מכון דוידסון עוסק בשאלות מדעיות ולא בשאלות מקצועיות/טכניות, אין באפשרותינו להשיב לשאלתך. אמליץ לך לפנות לאיש מקצוע שאתה סומך עליו.
    בברכה,
    ביאנה

  • mike .

    radiation from house aplinces

    From what I understand no strait answer hase been writen regarding the subject of radiation. The academia is afraid of law suites and is not wiling to create panic among people.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    קרינה ממכשירי חשמל

    אני אפתח ואגיד שהאקדמיה או לצורך העניין חוקרים באקדמיה אינם מפחדים מאף גורם ואסור שיפחדו מגורם כזה או אחר. פרסום מסקנות המחקרים איננו תלוי בשום גורם אחר למעט התוצאות שהתקבלו. מחקרים מדעיים, בניגוד לפרסומים בכלי התקשורת השונים, אינם אמורים להיות מונעים מתוך צורך להפחיד או להרגיע את הציבור אלא מתוך רצון לספק מידע אמיתי ובלתי תלוי על תופעות שונות. בכתבה הזו לא סופקה תשובה חד משמעית או ברורה מכיוון שלמדע אין מספיק הוכחות חותכות לגבי הסכנות של הקרינה המגנטית ולכן, בכדי למנוע הפחדה מיותרת, מסופקות המלצות למניעת חשיפה מוגברת. רן.