על מנת להתבונן בכוכבים משתמשים בטלסקופ - מערכת של עדשות המאפשרות הגדלה של עצמים. העדשה שוברת את קרני האור הנכנסות ומרכזת אותן אל נקודה אחת אותה אנו רואים. תורת היחסות של איינשטיין טוענת כי אור יכול לשנות את מסלולו - להשבר, גם בידי כח כבידה של מסה גדולה. כאשר אנו רוצים להשקיף על גלקסיה רחוקה ויש גלקסיה אחרת ביננו, אותה הגלקסיה יכולה לתפקד כעדשה בכך שהיא שוברת את קרני האור וממקדת אותם עלינו. תופעה זו נקרא עידוש כבידתי. הסרטון שלפנינו [אנגלית] מסביר את תופעת העידוש הכבידתי.
האור נע לרוב ישירות אלינו כאשר הוא נפלט מגלקסיה או קוואזר רחוקים. אך אם גלקסיה קומפקטית נמצאת באמצע הדרך, כח הכבידה שהיא מפעילה ישמש כעדשה. הוא יעוות ויגדיל את המבט שלנו על הקוויזר, וישנה אותו מנקודה למעגל שנקרא "מעגל איינשטיין". אם הגלקסיה שמתפקדת כעדשה היא גלקסיה ספיראלית, נקבל מספר תמונות במקום תמונה מעגלית אחת. דוגמא ידועה לכך היא "צלב איינשטיין".
מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
