ארק / עראק (וגם המשקה היווני 'אוזו') הוא משקה אלכוהולי שמכיל שמן שמזוקק מזרעי אניס. השמן של זרעי האניס הוא זה שמעניק לעראק את הריח / טעם האופייני שלו. (דומה לזה של סוכריות ליקריץ, למי שמכיר). שמו הכימי של שמן זה הוא Anethole.


מולקולת ה-Anethole

שמן זרעי האניס לא נמס במים (תכונה זו נקראת גם הידרופוביות), אבל נמס טוב בתוך אלכוהול. השמן נמס גם בתערובת של מים ואלכוהול של 40%-50% - שזוהי ריכוז האלכוהול הנפוץ בעראק שנמכר בצורה מסחרית.

כאשר מוסיפים לתערובת זו מים, ריכוז האלכוהול יורד והפולריות (קוטביות) הממוצעת של התערובת מים-אלכוהול עולה למידה כזו ששמן האניס לא נמס בה יותר והוא נפרד החוצה מתוך התערובת תוך כדי יצירת טיפות זעירות מאוד של שמן אניס בתוך תערובת מים-אלכוהול. טיפות השמן העגלגלות שוברות את קרני האור שפוגעות בהן לכל הכיוונים והתוצאה היא שהמשקה שנוצר נראה לבן, המצב שמתרחש מכונה אמולסיה או תחליב בעברית (מהמילה חלב – שם טיפות זעירות של שמן וחלבון צפות בתוך מים וגורמים לו להראות לבן).


(כוס עם עראק לאחר הוספת מים)

כיוון שפולריות של חומרים ומסיסות הן תכונות כימיות התלויות במבנה המולקולרי של החומרים אין אפשרות למנוע את היווצרות האמולסיה והצבע הלבן כאשר שופכים מים לעראק. אבל ישנם שיטות "לשבור את האמולסיה" אחרי שנוצרה, כלומר לאחד יחד את כל הטיפות לפאזה / שכבה נפרדת כמו הוספת כמות גדולה של מלח לתערובת, דבר שיעלה את הקוטביות שלה עוד יותר וידחק את טיפת השמן להתאחד (אבל אז הטעם של המשקה יהרס מהמלח). באופן עקרוני – אם ניתן לתערובת לעמוד בשקט (ללא עירבוב) זמן ארוך מאוד (זמן תלוי בכמות המים שמוסיפים, ובהבדלי המשקל הסגולי בין שמן האניס לתערובת) גם אז האמולסיה צפוייה להישבר לשתי פאזות נפרדות: אחת של תערובת מים-כהל והשניה של שמן אניס. אפשר לעשות ניסוי – להכניס לבקבוק מלא עד חציו במים כפית של שמן ולנער חזק. נוצרת אמולסיה של שמן בתוך מים, אבל כאשר משאירים את הבקבוק לנוח חצי שעה – השמן יפרד מהמים ויצוף על פניהם. אפשר להאיץ את התהליך בהרבה על ידי שימוש בצנטריפוגה (בעברית תיקנית נקראת סרכזת) שתפריד את טיפות שמן האניס מתערובת המים-אלכוהול על פי המשקל הסגולי של כל פאזה.


מכשיר צנטריפוגה למבחנות (התמונות נלקחו מתוך וויקיפדיה)

מכשיר הצנטריפוגה יוצר באמצעות סיבוב כוח צנטריפוגלי חזק בהרבה מכוח המשיכה ולכן מאיץ את התהליך של היפרדות הפאזות על-פי משקלן הסגולי (צנטריפוגה משמשת להפרדת דם למרכיביו, למשל), אולם לא נראה לי שזה ישים כל-כך לשימוש חובבי העראק.

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

10 תגובות

  • יניב

    שאלות ותיקונים

    שלום דר. סאייג,
    הגעתי לעמוד זה דרך קישור בעמוד ״ערק״ בוויקיפדיה. שם מתואר תהליך הכנת המשקה מעט אחרת, והופתעתי לקרוא שם, שהטעם האניסי מוסף רק לאחר תהליך הזיקוק הראשוני, כלומר שהמשקה לא מבוסס מלכתחילה על אניס, בשונה מגרסתך כאן. אודה על תגובתך.
    בנוסף ישנן כמה טעויות כתיב במאמר - בכל הופעה של המילה ״צנטריפוגה״ או ״צנטריפוגלי״ חסרה האות ט׳, כולל בתיאור התמונה. לי אישית אין בעיה עם העדפת המילה המדעית המקובלת על פני התרגום ״סרכזת״, כפי שהזכרת פעם אחת.
    ״טיפות השמן העגלגלות שוברות את קרני האור שפוגעות בהם״ - צ״ל ״בהן״, בטיפות.
    כפי שהערת פעם אחת בנוגע לתרגום ה״צנטריפוגה״, המילה ״פולריות״ תגיע עוד יותר בקלות אל עיני הקורא בצירוף התרגום ״קוטביות״, על כל השאלות החדשות שהיא עשוייה לעורר.
    גם המילה ״פאזה״, מוכרת או לא - אם בחרת להתייחס אליה כנקבה מוקדם יותר במאמר (מילה לועזית המסתיימת באות ה׳ - הגיוני לאוזן העברית), מתבקש לשמור על המשכיות: ״התהליך של היפרדות הפאזות על-פי משקלם הסגולי״ צריך להיות ״משקלן״.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שלום יניב

    בכתבה שלי לא התייחסתי כלל לתהליך יצור ערק וממילא לא הייחסתי לשלב שבו מוסף השמן מזרעי האניס לאלכוהול, כך שלא יכולה להיות סתירה לשום תיאור תהליך אחר. 'ערק הוא משקה אלכוהולי שמכיל שמן שמזוקק מזרעי אניס' הוא משפט נכון.
    לגבי כל טעויות ההקלדה, זכר / נקבה - אכן, תיקנתי תודה! זאת כתבה מאוד ישנה (למעשה - אפילו מלפני שנת 2009, הועברה מאתר דוידסון הישן) - ובאותה תקופה לא הכתבות לא היו עוברות כל עריכה לשונית.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • בועז

    הוספת אלכוהול

    מה קורה לתערובת אם לאחר שהוספנו מים וקבלנו "התחלבות" נוסיף אלכוהול לרמה של 50%?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אם חזרנו ל-50% אלכוהול אז

    חזרנו לריכוז האלכוהול המקורי בערק, והערק הרי צלול בבקבוק, כלומר - ההתחלבות תעלם (שמן זרעי האניס ימס מחדש). כלומר ההתמוססות והיציאה מהתמיסה לתחליב זה תהליך הפיך שמשתנה עם הוספת אלכוהול או מים.

  • אלי

    האם מרקמו וטעמו של הערק יחזרו להיות כמו שהיו לאחר שיפשיר הנוזל?

    או שמא תהליך ההקפאה פגם את הערק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    אם אתה מתייחס לנושא הקריסטלים - בשאלה מתחת - אז סביר להניח שכן, כיוון שלא מדובר בתאים חיים או חלבונים שיכולים להיהרס בהקפאה, אבל אני לא מומחה גדול בטעם של ערק, ממה שאני מבין הוא דווקא נחשב יותר טעים כשהוא קר / קפוא. אתה פשוט יכול לנסות ולראות כדי לדעת האם זה כך ב- 100% (כלומר ההקפאה לא פגעה בטעם) זאת השיטה המדעית.

  • אור

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    בקירור - כמו בעת הוספת מים, יכולת ההתמוססות של רכיבי הערק זה בזה קטנה, כלומר גם יש חזרה למצב של תחליב - שכאמור מורכב מטיפות קטנות של חומרים המעורבבות זה בזה. כאשר הטיפות הזעירות הללו קופאות הן יוצרות את מראה הקריסטלים - הם גבישים זעירים. אגב - גם המים וגם האנית'ול (החומר שמקנה לערק את טעמו, ראו התשובה למעלה) יכולים להפוך למוצקים במקפיא.

  • משה

    ממש מעניין

    לא היה לי מושג למה זה קורה

  • רבי פיתה