מדובר על אשליה אופטית (Optical illusion).
אומנם העין היא החיישן האופטי הקולט גרויי ראייה אך מי שלמעשה רואה הוא המוח!
המוח לומד במהלך השנים מאז הלידה לתרגם את קלט הראייה באופן מסוים.
אנו לומדים למשל (באופן בלתי מודע) כי ככל שעצם מצוי רחוק יותר כך הוא יראה קטן יותר.
באמצעים שונים ניתן לגרום למוח להתבלבל ולתפוס את המציאות בצורה שגויה (למשל חדר איימס).
אם נחזור לדוגמא שהצגתי (עצם נראה קטן יותר במרחק) הרי שע"י משחק מסוים ניתן להטעות את המוח.
אנחנו למדנו (שוב בצורה בלתי מודעת) שקווים מקבילים שמתרחקים מאיתנו יראו כנוגעים אחד בשני באופק .
אם נצייר 2 קווים מתכנסים (ראה תמונה למטה) ועליהם נצייר בניצב 2 קווים אחרים זהים, הקו שמצוי "יותר רחוק" יוגדל ע"י המוח. אפקט זה מוכר כאשליית פונזו (Ponzo).
ישנם דוגמאות רבות המבוססות של אפקטים שונים.
בדוגמא הבאה (ראה תמונה למטה) אנו רואים משולש לבן שלמעה לא קיים, המוח משלים אותו.
על פי תיאורית הגשטלט (Gestalt) המוח תמיד מנסה לקחת אובייקטים וליצור מהם תמונה שלמה.
על פי תיאוריה אחרת זוהי התפתחות אבולוציונית. בעבר היינו צריכים לצוד מחד ומצד שני להימלט מאויבים. לשם כך היינו צריכים להסתמך רבות על הראייה. כתוצאה מכך התפתחה אצלנו בייחוד היכולת לראות גבולות- מעברי גוון, מעברים מאור לצל ועוד. לכן כאשר אנו רואים מעברים חדים המוח משלים את הצורה.
אחת מהטענות לפסים של הזברה והאוקפי הם כדי ליצור הסוואה ובלבול אצל הטורפים.
האשליה עליה את מדברת מבוססת על תפיסת התנועה במח האדם.
צורות במנח מסוים בשילוב מסוים של ניגודיות בין צבעים יכולה להוביל לאשליית תנועה.
בתמונה הבאה אם נתמקד בנקודה השחורה ונזיז את הראש קדימה ואחורה המעגלים יראו כנעים כי המוח "מצפה" שכאשר אנו מתרחקים המעגלים יראו קטנים יותר.
התמונות נלקחו מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
