באופן עקרוני התשובה היא כן.
אין שום הבדל מעשי בין השתלת לב או איבר אחר.
הבעיות והקשיים הם כמעט זהים מבחינה עקרונית (כמו למשל דחיית רקמות) אבל המורכבות משתנה.

 בנוסף נשאלת השאלה למה הכוונה ב"איבר מלאכותי", האם הכוונה לאיבר מכאני (לא חי) או להשתלה לאיברים מאנשים/בע"ח אחרים או אפילו (בעתיד) איברים שגודלו בתנאי מעבדה במיוחד להשתלה.
בתשובה אתייחס לאפשרות שהכוונה לאיבר מכאני מכיוון שלגבי האפשרות השנייה התשובה די פשוטה- בהחלט כבר בוצעו השתלות של כליות, כבד, עצמות ועוד מתורמים אחרים (בני אדם לבני אדם או חיות לבני אדם).
 

הלב למרות היותו איבר חשוב מאוד בגוף ובלעדיו לא ייתכנו חיים, הוא יחסית פשוט מבחינה מכאנית (ויסלחו לי כל הקרדיולוגים, כי אין כאן כוונת זלזול). זוהי משאבה מאוד משוכללת שתפקידה להזרים את הדם.
משאבות יעילות וקטנות קיימות כיום גם בתעשייה ולכן הדרך מכאן ועד ניסיונות (והצלחות) של השתלת משאבה מכאנית כתחליף ללב הדרך הייתה קצרה.
אך גם כאן אנחנו עדיין רחוקים מ"לחקות" את האיבר החי במלואו- לב מלאכותי מכאני מתפקד בגוף, מושתל כיום רק בחולים במצבים קשים הממתינים להשתלה ומצויים בסכנת מוות לתקופות קצרות יחסית (עד 18 חודשים).

 
לב מלאכותי (ויקיפדיה)

גם "עצמות" מלאכותיות העשויות מטיטניום או סגסוגת אחרת ואפילו שלדים של אלמוגים וחומרים אחרים כבר הושתלו ועדיין מושתלים באנשים. ההערכה האחרונה שקראתי מדברת כיום על 300,000 ניתוחי החלפת מפרק ירך בשנה!

אחת ההצלחות הגדולות ביותר (למרות שלמעשה לא מדובר באיבר פנימי) היא העין המלאכותית.
כיום כבר יש מצלמות קטנות המחוברות ישירות לרשתית או אפילו למוח. אומנם כיום המצלמות מסוגלות להראות רק מעט גוונים של בהירות או כתמי צבע אך העתיד (הלא רחוק) מבטיח מאוד. גם היום ההבטחה לעיוור מוחלט שהוא יכול להבחין בהבדלי אור חושך היא חלום.
חשוב לציין שהמצלמה לא מתאימה לכל בעיה ואם יש פגיעה במרכז הראיה במוח עצמו לא תהיה לה כל יעילות.

תחליף לעין (תרשים נלקח מויקיפדיה)

באיברים פנימיים אחרים התשובה כבר יותר מסובכת.
אם השאלה נשאלת לגבי איברים כמו הכבד, כליה, לבלב, מעי וקיבה העניינים מסתבכים.

איברים כאלו הם מאוד מורכבים מבחינת המבנה והתפקידים שלהם מאוד מורכבים ומתפרשים על תחומים רבים.

הכליה למשל מסננת את נוזל הדם מחומרי רעל ופסולת כמו אוראה (שתנן) אך יש לה גם תפקידים בהפרשת רנין (Renin) החותך את הקדם-הורמון אנגיוטנסינוגן לאנגיוטנסין-1. להורמון זה תפקיד חשוב במשק המים של הגוף.
כיום כבר יש תחליף מכאני לכליה אך הוא יחסית גדול ומורכב- זוהי מכונת הדיאליזה. מכונת הדיאליזה לא יכולה להיקרא איבר מלאכותי מכיוון שהיא לא ניידת, אין לה מקור אנרגיה שיכול להפעיל אותה באופן עצמאי בגוף והיא מאסיבית.

 באיברים כאלו אין תקווה רבה כיום ליצור איבר מלאכותי ולכן מרב המאמצים (אם הצלחות לא מעטות) היא ליצור איברים מהונדסים גנטית כמו לבלב, ריאות, כבד ואפילו קיבה ושלפוחית שתן.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

0 תגובות