לעיתים מערכת החיסון אינה מסוגלת להתמודד לבדה כנגד חיידקים ו נגיפים. החיסון הוא למעשה גורם חיצוני המוחדר לגוף, "מחמש" את מערכת החיסון לקראת התמודדויות כאלו ומהווה אמצעי מונע לפני שהפתוגנים מספיקים לפגוע בגוף.


התמונה נלקחה מויקיפדיה


מטרת החיסון היא להפעיל את מערכת החיסון כדי שהיא תכיר ו"תלמד" את הגורם המוצג לה בחיסון, תייצר כנגדו נוגדנים שיהרסו אותו ולבסוף תייצר תאי זיכרון ייחודיים לו שיזרזו את התגובה בפעם הבאה שהגוף ייפגש בגורם זה.

בסוף המאה ה-18 רופא בריטי בשם אדוארד ג'נר (Edward Jenner) היה הראשון בעולם לפתח חיסון פעיל.
הוא גילה שחלבנים הבאים במגע עם פרות לא חולים באבעבועות שחורות (smallpox).
מחלה נוראית זו גבתה את חייהם של מאות מיליוני אנשים במהלך ההיסטוריה.
דר' אדוארד ג'נר הבין שבעקבות המגע של החלבנים עם "גרסה" יותר קלה של המחלה- אבעבועות הבקר (cowpox) הם פתחו עמידות למחלה היותר קשה- אבעבועות שחורות.
כדי להוכיח את טענתו הוא ביצע ניסוי שהיה נחשב היום כפשע חמור. הוא שרט ילד בן 8 עם מחט שהכילה נוזל שנשאב מאבעבועת בקר ולאחר מכן ניסה להדביק אותו באבעבועות שחורות ללא הצלחה.
למעשה המילה "חיסון" באנגלית (vaccine) מקורה מהמילה הלטינית לפרה (vacca).

החשיפה של הילד לאבעבועות הבקר גרמה למערכת החיסון שלו ליצור נוגדנים כנגד הנגיף. כאשר יותר מאוחר הוא נחשף לאבעבועות השחורות שהוא נגיף מאוד דומה מאותה משפחה, לגוף שלו היה "זיכרון-חיסוני" לנגיף ולכן מערכת החיסון הגיבה הרבה יותר מהר.

יש מספר סוגי חיסונים או דרכים בהם החיסון פועל בגוף.
(1). חיסון פעיל הוא חיסון בו מוזרק לגוף החיידק/נגיף כשהוא מוחלש או מומת.
לעיתים נדירות חיסון כזה יכול לגרום למחלה המקורית במלוא עוצמתה; דבר זה יקרה אם חלה טעות בהכנת החיסון והוא לא מומת או מוחלש.
כדי להימנע ממצב זה יש חיסונים המשתמשים רק בחלקים מקפסולת ה החיידק/נגיף אותם מזהה מערכת החיסון. בצורה זו אין סכנה לחלות במחלה האמיתית אך החיסון לרוב פחות יעיל.
(2). חיסון סביל הוא חיסון בו מוזרקים לגוף נוגדנים ישירות ללא המתנה לגוף לייצר אותם בעצמו. חיסון זה ניתן במצבים מסוכנים מאוד כמו במחלת כלבת לאחר נשיכה ע"י חיה חולה.

מדוע אם כן חיידקים ונגיפים מזיקים עדיין פוגעים בנו?
הסיבה היא האבולוציה המהירה שלהם. חיידקים ונגיפים משתנים תדירות ע"י מוטציות ובעשותם כן חלקם הופכים לעמידים לחיסון המצוי. נגיפים מפורסמים כאלה הם לדוגמא נגיף האיידס ונגיף האבולה


התמונה נלקחה מויקיפדיה


מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • מרקו פולו

    למה אין חיסון לחיידקים

    רוב החיסונים שאני מכיר הם נגד וירוסים. האם קשה יותר לייצר חיסון לחיידקים, או שפשוט יש תרופות יותר יעילות למי שכבר נדבק ואין טעם להשקיע בחיסון?

  • יאיר

    מה זה נגיף מומת? מוחלש?

    בהינתן שנגיפים אינם "חיים" - כיצד הורגים אותם? כיצד יודעים שה"הריגה" שלהם יעילה מספיק? שההחלשה שלהם אכן מחלישה אותם?

  • אורנית

    תגובה של הגוף

    למה יגיב הגוף חזק יותר (חום, עייפות וחולשה) לחיסון ראשון או חיסון דחף?

  • מאיר ברק

    תשובה

    בהנחה שהאדם המדובר בריא- סביר להניח שהתגובה החזקה יותר תתרחש לאחר חיסון דחף (Booster).

    לאחר החיסון הראשון נוצרים כנגד האנטיגן המוזרק נוגדנים בגוף ומטרת חיסון הדחף "לחזק" את התגובה וליצור תאי זיכרון לטווח ארוך.
    בגלל כמות הנוגדנים הגבוהה בגוף ייתכן מצב של תגובה חזקה יותר לאנטיגן.
    קישורים:
    מילון מונחים רפואיים
    http://www.infomed.co.il/glossary/g_1566.htm

  • דן

    ממש לא מפחיד

    זה ממש לא מפחיד

  • שי

    מפחד

    אני מפחד מחיסונים

  • שמעון הראלי

    אני כמעט ולא עושה חיסונים

    לא יוצא לי לעשות יותר משפעות וכאלה - בכל אופן תודה על המידע המרנין