בטרם נתמקד בסכנות, נסקור את שפעת החזירים:

שפעת החזירים, או בשמה המקצועי Influenza-A/H1N1, הינה מחלה הנגרמת ע"י זן חדש של נגיף (וירוס) השפעת אשר התגלה לראשונה באפריל 2009 במקסיקו, ומאז נפוץ באופן מהיר ביותר בעולם כולו.
בניגוד לשמו, זן זה של שפעת אינו פוגע בחזירים או מועבר ע"י מחזירים, אלא פוגע רק באנשים. המקור לשם "שפעת החזירים" הוא הדמיון הגנטי שיש מקטעים של החומר התורשתי (לנגיפי שפעת יש חומר תורשתי בצורת RNA ולא DNA כמקובל במרבית עולם הטבע) לנגיפי שפעות הפוגעות בחזירים, ואולם בחומר התורשתי של זן זה ישנם גם מקטעים הדומים לשפעות אנושיות ושפעות הפוגעות בעופות.
המחלה התפשטה באופן מהיר ביותר וחרף הנסיונות לבלום את התפשטותה, היא פרצה את כל המחסומים והתפשטה לכל העולם. מסיבה זו, חודשיים לאחר שהתגלה לראשונה הנגיף, הוכרזה המחלה ביוני  2009  ע"י  ארגון  הבריאות העולמי  (WHO ,World Health Organization) כ"מגפה עולמית", השלב השישי והחמור ביותר בהגדרת התפשטות שפעת. לארץ הגיעה המחלה לראשונה כבר בחודש הראשון לגילויה ע"י מטייל שחזר ממקסיקו.
חמישה חודשים לאחר התגלות הנגיף ונכון לספטמבר 2009, אומתו כ- 410,000 בני אדם שנדבקו במחלה, וכ-4500 מתים. בארץ אומתו כבר 2000 חולים במחלה ו-27 מתוכם נפטרו. ואולם, עקב התפוצה הרבה של המחלה, חדלו מדינות רבות, ובכללן ישראל, לאמת את המחלה בקרב חולים, ויש המעריכים כי המחלה כבר פגעה במליונים ברחבי העולם, ובעשרות אלפים בארץ.
אף שהמחלה ככול הנראה מדבקת ביותר, היא לפי שעה (וכך נקווה שתשאר..) דומה בחומרתה למחלת השפעת הרגילה, וכוללת תופעות בלתי נעימות כגון: חום, חולשה, שיעול, נזלת, כאב גרון, כאב ראש, צמרמורות, כאבי שרירים, כאבי בטן, חוסר תיאבון, וקוצר נשימה.
כמו בשפעת רגילה, גם שפעת חזירים עשויה לעיתים רחוקות להחמיר לכדי סיבוכים כדוגמת דלקת ריאות או אי-ספיקה נשימתית ואז המחלה עשויה להיות קטלנית. התמותה מוגבלת לפי שעה בעיקר באנשים בקבוצות סיכון: חולי ריאה וכליות, נשים בהריון ומדוכאי מערכת חיסון.
הדבקה ע"י מגע עם הפרשה נשימתית של החולה, במישרין ע"י שהות בקרב החולה או בעקיפין מגע בחפץ אשר נגע בו (עד 8 שעות ממגע החולה בחפץ), וההמלצות להימנעות מהדבקה זהות להנחיות לגבי שפעת רגילה הכוללות הימנעות מקירבה לאנשים חולים, חיטוי ידיים וכל מה שנחשד כנושא את הנגיף, הימנעות ממגע בריריות האף והפה בידיים בלתי מחוטאות, הימנעות משימוש בממחטות רב פעמיות, שיעול אל עבר מרפק (ולא אל היד בכדי לא להפיץ את רסס הרוק ע"י מגע בחפצים).


נגיף שפעת (ויקיפדיה)

אם כך, מדוע כה חוששים מפני המחלה?
ממספר סיבות.
ראשית זן שפעת זה מראה יכולת הדבקה גבוהה במיוחד. חוקרים קנדים גילו כי חולה בשפעת חזירים הינו מדבק לסביבתו למשך שבוע, בהשוואה ליומיים בלבד בשפעת רגילה.
כמו כן, נכון לעתה עדיין אין בנמצא חיסון ספציפי כנגד שפעת החזירים. ואולם, מעבדות בכל העולם עמלות כעת בנסיון לפתח חיסון שכזה, וזוכות למירב במימון לכך.
תרופת הטמיפלו (Tmiflu) של חברת רוש (Roche), הינה אחת התרופות היחידות בנמצא לטיפול כנגד שפעת. גם תרופה זו אשר עלתה לכותרת כטיפול אפשרי במהלך מגיפת "שפעת העופות" בשנת 2005, כבר התגלתה כלא יעילה כנגד זנים מסויימים של שפעת החזירים אשר נמצאו בארץ.
כמו כן, יש חשש רב מפני מוטציה (שינוי בהרכב התורשתי) בנגיף, אשר תהפוך אותו ליותר אלים וקטלני. תרחיש כזה הינו אפשרי מפני שידוע שנגיפי שפעת עוברים מוטציות אשר משנות את תכונותיהם כאסטרטגיה לחמיקה ממערכת החיסון של מאכסניהם.
הסיבה העיקרית לההערכות הבינלאומית והחשש מפני שפעת החזירים הינו תקדים אשר לפני כ-90 שנה: מגיפת שפעת קטלנית בשם "השפעת הספרדית", השפעת הקטלנית ביותר שתועדה. שפעת זו היתה אלימה ביותר, ותוך שנתיים בלבד הדביקה שליש מאוכלוסיית העולם וגרמה למותם של יותר מ-40 מליון (קיימת מחלוקת לגבי המספרים המדוייקים). למרבה הדאגה, מגיפה זו אף היא מטיפוס H1N1, כמו שפעת החזירים הנוכחית. הדמיון של הזן הנוכחי לזן השפעת הספרדית, וכן הודאות כי שפעת יכולה להיות כה קטלנית וכה מדבקת, מדרבנים את ממשלות העולם לקחת כל אמצעי זהירות אפשרי בהתכוננות לגרוע מכל, בתקווה שלא יזדקקו לכך.
אף שעברה כמעט מאה, אל לנו במקרה זה להתנחם בפירות הקידמה. חרף התקדמות הרפואה, ההתמודדות עם נגיפי השפעת כמעט ולא השתפרה מאז ימי השפעת הספרדית, ומצבנו אף גרוע יותר. מכיוון שאוכלוסיית העולם נעשתה צפופה יותר ואמצעי התחבורה בין ארצות נעשו זמינים הרבה יותר, ושני הגורמים הללו המקלים מאד על הפצת המחלה.

מאת: ארז ליבנה
המחלקה למדעי הצמח
מכון וייצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

25 תגובות

  • מושיקו

    סוג החיסון

    האם החיסון היה סביל?

  • נילי

    שפעת מסוג a

    שלום רב,
    אני מאוד מודאגת, אבא שלי נדבק בבית חולים בשפעת מסוג a רק לפי הבדיקה שגילו רק אתמול 10 לפברואר...ואני כל הזמן הייתי לידו גם לפני זה וגם עכשיו.... אך כשנודע לי על כך אני נזהרת בעזרת המסכה וכפפות... האם אני עלולה להידבק? אני ממש בלחץ... מה עלי לעשות?

  • שמרית

  • ארז

    כספית בחיסונים

    שלום שמרית,

    כספית ידועה כחומר מסוכן לבריאות האדם מזה זמן רב, ואולם ישנם מספר חומרים שונים מבוססי כספית וההשפעה שלהם עלינו היא שונה.

    חומר בשם מתיל-כספית מצוי באופן טבעי באוקיינוסים מזה מליוני שנים. בעוד שהדגים פיתחו מנגנוני התמודדות עימו, עבורנו הוא חומר רעיל ביותר. חומר זה עולה במיוחד בהקשר של תזונת נשים הרות ומיניקות כשההמלצה היא לצרוך דגים, אך להעדיף דגים קטנים על פני דגים גדולים שכן בגופם יש ריכוזים קטנים יותר של החומר.

    חומר אחר, דומה כימית אך בעל השפעות שונות עלינו הוא האתיל-כספית. חומר זה, או בשמו המסחרי "תימרוסל" משמש מזה 80 שנה כחומר משמר לבקבוקי חיסון במטרה למנוע קלקול של החיסון ע"י מיקרואורגניזמים. קיימת מחלוקת ערה לגבי מידת ההשפעה שיש לאתיל-כספית על גופנו, אך מוסכם על כולם שהוא רעיל משמעותית פחות ממתיל-כספית, ובעוד שלמתיל-כספית לוקחים 50 ימים לצאת מהגוף, אתיל-כספית מסולק מהגוף תוך שבוע. בעקבות לחץ ציבורי הופחת ריכוז התימרוסל בתרכיבים או הוצא כליל מתרכיבי חיסון רבים. לעיתים גם עברו חברות התרופות להשתמש במנות חיסון אישיות ולא בקבוקים גדולים ורב פעמיים ובכך ביטלו את הצורך בחומר המשמר.

    נושא נוסף שגורר דיון ציבורי ער לגבי כספית הינו השימוש בסגסוגות כספית בסתימות שיניים מסוג "אמלגם". יש הטוענים שנזקן האפשרי של סתימות אלו הינו רב ועולה על הנזק שכספית המצויה בחיסונים. לפיכך יש הקוראים להפסקת השימוש בחומר זה ברפואת השיניים.

  • שאלות

    נוגדנים בחיסונים

    קראתי את ההסבר של ארז גרטי על חיסון סביל ואני שואלת: למה נלקחים נוגדנים מחיה שחוסנה ולא מאדם שהבריא באופן טבעי מהמחלה?
    נוגדנים לחיסונים בדרכ נלקחים מבע"ח, או יש מקרים שמבני האדם? אם אמא שמניקה מעבירה ע"י ההנקה את החיסון באופן טבעי, אז למה אי אפשר לקחת ממנה נוגדנים או מהחלב שלה?
    אם אדם ישתה מחלב אשה מניקה האם יקבל את החיסון כמו התינוק שמקבל ?
    אל תצחק על השאלות, אני לא מבינה בנושא וזה מאוד מסקרן לדעת. תודה, ג.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום
    שאלת שאלות מצויינות.
    הסיבה העיקרית שבגללה נלקחים נוגדנים מחיות הוא בגלל הזמינות שלהם. על מנת להפיק נוגדנים בכמות מספקת מבני אדם, צריך לחסן אדם על מנת שהוא יתחיל לייצר נוגדנים ולאחר מכן לקחת ממנו מנות דם ולהפיק את הנוגדן. כמות הנוגדנים שצריך על מנת לטפל בכל מי שזקוק לחיסון סביל יותר מדי גדולה בשביל שניתן לעשות זאת בצורה תעשייתית, מה גם שיש כאן בעייה אתית קשה מאוד. האלטרנטיבה היא בע"ח. ניתן לחסן כמות גדולה של חיות ולהפיק מהם כמה מנות דם שרוצים. זה אמנם נשמע אכזרי, אך זהו הפתרון היעיל ביותר.

    בנוגע לחלב, החלב אכן מכיל נוגדנים של האם, אך מדובר בכמות שמספיקה לתינוק שלה, ולא לאדם בוגר. הנוגדנים המצויים בחלב האם בבני אדם הינם נוגדנים מסוג IgA אשר מטרתם העיקרית היא להגן על המעיים מדלקות. הנוגדנים בחלב האם בבני אדם כמעט ולא מגיעים למחזור הדם של התינוק, שלא לדבר על אדם בוגר. בנוסף לכך גם הזמן שיקח לנוגדנים לעבור את הקיבה, להגיע למעיים ולהספג במחזור הדם (דבר שכאמור בקושי קורה בבני אדם) איטי לעין ערוך מהזרקה ישירה של הנוגדנים. כאשר אדם נזקק לחיסון סביל, הוא זקוק לנוגדנים במהירות האפשרית, כמו במקרה של הקשת נחש, כך שגם לו יכלו הנוגדנים להגיע מהחלב, זהו איננו פתרון טוב.

  • ג.

    לארז- לגבי נוגדנים

    ההדבקה היא ע"י "מגע עם הפרשה נשימתית של החולה" כפי שהסברת, לפיכך, האם מגע עם חולה שעבר את המחלה והחלים באופן טבעי (לא ע"י חיסון) - מגע דרך "נשיקה צרפתית" איתו , מעביר גם את הנוגדנים למחלה שמצויים אצל זה שהבריא? האם נוגדנים יכולים לעבור מאדם לאדם באותה הדרך של ההדבקה? גלית.

  • ארז

    חיסונים ונוגדנים

    גלית,
    לא צחקתי עד עכשו ואין לי שום כוונה כזו. להפך, המרחק בין הדיוטוּת לידיעה עוברת דרך שאלות וסקרנות ואם תמשיכי ככה עוד תמצאי את עצמך מסבירה למישהו אותם : )

    בתשובה על שתי השאלות ביחד,
    נוגדנים נחלקים לחמישה טיפוסים, כשהמשמעותי שבהם, ה-IgG עובר בדם אך לא ברוק, ולכן לא יעבור בנשיקה. על אף האסתטיקה שבהקבלה בין הניידות של גורם המחלה לנידות של גורם ההבראה, אין באמת קשר בין השניים, וחיידקים (וירוסים או כל פתוגן אחר) נעים בדרכים יחודיות להם.

    אני לא משוכנע לחלוטין, אבל לדעתי הסיבה להפקת חיסונים מבע"ח היא בעיקר שאלות של:
    - כמות : אפשר להפיק הרבה יותר נוגדנים מחיה וביחוד כזו שהונדסה גנטית לייצר את החיסון בכמויות גבוהות.
    - עלות : הסתמכות על מתנדבים אנושיים שהחלימו הינה לאין ערוך יותר מסורבלת ויקרה מהסתמכות על חיות מעבדה.
    - בטיחות : במתן מוצר-דם אנושי לאדם אחר קיים סיכון להעברת גורמי מחלה שונים. כך למשל חלו הרבה מאד חולי המופיליה באיידס בראשית ימי המגיפה. כמובן שניתן לסרוק את המנות אך לא ניתן לבדוק כל גורם מחלה (גם כי זה יקר וגם כי אנחנו לא מכירים את כל גורמי המחלות)

    ועם זאת, ישנם גם חיסונים סבילים ממקור אנושי, בהם "חולבים" נוגדנים אנושיים מתוך מנות דם של תורמים, וסורקים אותם כנגד מחלות קשות וידועות כמו איידס וצהבת-B. טיפול כזה נקרא IVIG והוא יקר מאד. לרב הוא ניתן בעת זיהום חריף או כטיפול מחזק ומציל חיים, ויש מגוון רחב של מצבים קליניים בהם נעשה בו שימוש. להבדיל ממרבית החיסונים הסבילים, זה אינו חיסון סביל כנגד גורם ספציפי אלא בעצם עירבוביה של חיסונים סבילים מכל הסוגים, מעין "השתלה" זמנית של מערכת חיסון. זמנית מפני שהאפקט מחזיק מעמד כחודש ואז דועך ונעלם.

    חלב האם מכיל נוגדנים רק בימים הראשונים, כשהחלב שמנוני. לחלב כזה קוראים "כולוסטרוּם". אני מניח שתיאורטית אפשר לינוק חלב אדם כחיסון, ובהנתן המניקה הנכונה, זה אפילו עשוי להיות מהנה..

  • שאלה

    חיסונים

    למה בחיסון שפעת החזירים החשש מפני תופעות לוואי, מהסיבה שאין ניסיון עם החיסון?
    מה הכוונה "ניסיון בחיסונים"באופן כללי? גלית.

  • ארז

    חיסונים ותופעות לוואי

    שלום גלית,
    כל תרופה, חיסון או ציוד רפואי עוברים מבחנים מחמירים של בטיחות ויעילות לפני יציאתם לשוק (ויש יגידו מחמירים מדי, איטיים מדי ויקרים מדי). הבדיקות ע"י רשות התרופות והמזון האמריקאית ה-FDA לרב מהווה גושפנקא לשאר הרשויות בעולם כי המוצר תקין וראוי לשימוש, עם יוצאים מן הכלל פה ושם.

    במקרה של שפעת החזירים, עקב הבהלה העולמית מהמגיפה (ולהזכיר, מדובר במגיפה כלל עולמית שפרצה את כל גבולות הסגר והיתה בפוטנציה מסוכנת מאד, אף שלשמחתנו התבררה כלא כזו) יוצרו חיסונים כנגד זן שפעת החזירים בהליך מזורז ביותר מבלי שבוצעו הבדיקות הרגילות, תוך מתן אישורים מיוחדים הפוטרים את חברות התרופות מאחריות ומתן פיצויים במקרה ויתגלו תופעות לוואי. כלומר, החיסון ניתן לציבור מבלי שנבדק בסטנדרטים המקובלים.

    בנוסף להליך המזורז, אשר מהווה הסיבה העיקרית לחשש מתופעות לוואי חריגות, קיים גם נושא השימוש בכספית (עליו הרחבתי בתגובה אחר בפורום הזה), וכן תנועה אזרחית ערה המתנגדת באופן עקרוני למתן חיסונים בטענה שנזקם רב (כמו קשר כביכול לגרימת אוטיזם ועוד) ויעילותם נמוכה או בלתי קיימת.

    אני מייצג כאן רק את עצמי באמרי כי חיסונים הם ככול הנראה ההמצאה המצילת חיים ביותר בתולדות האנושות ובזכותם הדברנו מגיפות נוראיות כמו פוליו ואבעבועות שחורות (אשר בפועל לא קיימות יותר כמחלות באוכלוסיה). כמו כן, חוץ מחיסונים, כמעט ואין לנו שום מענה, גם במאה ה-21 כנגד וירוסים (ולהזכיר: אנטיביוטיקות לא רלוונטיות כנגדם). אם תרכיב חיסון כזה או אחר מוכח כמזיק יש לדעתי להסירו מן המדפים, אך המנעות גורפת מחיסונים נראית לי לא נבונה.

  • להקת Tears for ...

    אחרי שתקראו את המאמר והקישורים המרתקים... תבינו..ש...

    "every body wants to to rule the world"
    ואלה לא בני האדם הפעם, אלא החיידקים והוירוסים...!
    לארז: יש מצב שיווצרו עוד זנים ומוטציות של וירוסים וחיידקים, עד שלא נוכל להשתלט עליהם ,
    אלא ההפך יהיה הנכון, היצורים הלא נראים האלה ישתלטו עלינו...? גלית.

  • ארז

    אדם כנגד מיקרואורגניזמים

    זנים ומוטציות של מיקרואורגניזמים (וירוסים, חיידקים, פטריות פתוגניות, אמבות, טפילים) יווצרו גם בעתיד, כי זה סוד כוחם. למעשה, הם "בכוונה" משכפלים את החור התורשתי שלהם עם טעויות (בניגוד לנו, למשל) בכדי ליצור בקצב מואץ מוטציות וזנים חדשים.

    האם זה יגרוס לתבוסתנו? אני מקווה שלא, אבל תיאורטית זה תרחיש אפשרי. "המגיפה השחורה" ו"השפעת הספרדית" הן שתי דוגמאות למגיפות ענק שסיכנו את האנושות. במצב הנוכחי בו אנו חיים בצפיפות ונעים במהירות ובקות מקצה אחד של העולם למשנהו, זהו גן עדן למגיפות, כך שבמידה מסויימת מצבנו היום מסוכן משהיה בעבר.

    לגבי חיידקים יש לנו טיפולי אנטיביוטיקה טובים למדי (אף שבשל חוסר חשיבה קדימה אנו שוחקים את יעילותם ויוצרים זנים עמידים לטיפול).

    לגבי וירוסים, אנו עדיין אובדי עצות כמעט כפי שהיינו לפני 100 שנה, והטיפול היעיל ביותר שיש בידינו הוא החיסון, וזה לא תמיד קיים בנמצא (למשל, חיסון יעיל באמת כנגד שפעת או כנגד איידס)

    אפשר לקוות שנמצא פתרון מדעי-טכנולוגי לוירוסים לפני שתגיע מגיפת ענק בסגנון הסופר-שפעת שתוארה בספר "העמדה" של סטפן קינג, שכן אז גורלנו יהיה דומה לגורל הפולשים ב"מלחמת העולמות" של ה.ג. וולס

  • אני

    ספרים, חיידקים והדוניזם

    אני רחוק מלהכיר כל ספר מד"ב שנכתב, אבל כן, קראתי כמה וכמה ואני חושב שזו ספרות הרבה יותר רצינית מהמוניטין שיצא לה ושמי שבאמת מתעניין במדע ובלען דברים עשויים להתקדם, כדאי שיקרא את חזונותיהם של הנביאים המודרניים, הלא הם סופרי המד"ב.

    סוף העולם מחיידקים או מידינו אנו הוא אפשרות, אבל לא ודאות (כלומר, הכל יסתיים בסוף, אבל אני מניח שסוף האנושות עוד מליון שנה פחות מעניין אותך מסוף העולם במאה הקרובה). לכן, לא הייתי ממהר להרים ידיים ולאמץ גישה הדוניסטית מוחלטת של "אכל ושתה כי מחר נמות".

    בינתיים הרפואה והטכנולוגיה דווקא מסתדרות בצורה מרשימה עם האתגרים שנצבו לפניהן, ובקצב שדברים מתקדמים (לחשוב שלפני 20 שנה היה פה ערוץ טלויזיה יחיד ועל טלפונים סלולריים, אינטרנט וג'י-פי-אס אף אחד לא חלם בכלל) נכונו לנו ימים מאד מעניינים בעתיד הקרוב. אני מציע לך לקרוא מה ריי קורצוויל חוזה לנו לגבי העתיד ב-30 שנה הבאות: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3157857,00.html

  • FBI

    אני...?????

    o.k אבל אם ענית לי אז כבר מזמן הגעת למסקנה
    שאני לא מבויימת.... ולא יוצרת סוגיות סתם...
    מזל שהגעת למסקנה הזו אחרת לא הייתי נהנית
    לקרוא את התשובות שלך וזה היה מבאס.
    אבל לא הצלחתי להבין איך הגעת למסקנה שאני מבויימת? דווקא נחמד להיות סוכנת 007...

  • מסווג כסודי

    לאני...

    א ר ז ! וארז זה שם יפה ,
    אבל יש עוד משהו שמסגיר אותך שאתה היית "אני" שהודיע לי שאני סוכנת כפולה... יודע מהו?

  • ...

    אני לא אשאיר אותך במתח...

    איך אפשר לדעת שזה היית אתה "אני"?
    אתה תמיד כותב שלוש נקודות ... לא שלוש
    אלא כשתיים.. ככה זה בתגובות שלך ובמאמרים
    וגם בהודעה שלך כשחתמת -אני.
    אתה רואה, לא סתם סיווגת אותי סוכנת 007 .

  • ארז

    משטרת המחשבות

    כל הכבוד סוכנת-מיוחדת גלית (לא אני סיווגתי אותך כ-007, זה כנראה סוכן אחר).
    אני מודע לסימן ההיכר הנקודתי שלי, וסחטיין ששמת לב גם את. כל אדם זכאי לייחוד, אפילו וירטואלי..

    את לא חשודה בעיניי כמבויימת ומעולם לא היית חשודה. תהי מי שתהי, השיחה איתך מעניינת.

    ותודה על כל המחמאות שאת חולקת לי מעת לעת..

  • אני...

    לארז

    אתה חמוד !
    וזה... אתר ממכר... !

  • א. קור

    הודעה מהאקדמיה ללשון עברית

    הרינו להודיעך כי זכית בפרס האקדמיה לחודש ינואר 2010 על המצאתך הגאונית: 2 נקודות במקום 3 !! לשם מה לכתוב 3 אם אפשר רק שתיים?
    והפרס: סופשבוע חינם במכון דוידסון , כדי שתמשיך לכתוב מאמרים.
    אבלשון קור , האקדמיה ללשון עברית.

  • עוד משהו

    לארז

    לגבי התגובה הזו שגם היא מעניינת כמו כל שאר התגובות שלך: אתה אופטימי באופי שלך וזה טוב, אבל קורצוויל עם כל האופטימיות שלו והנבואה העתידית שלו על התפתחות הרפואה, מגזים עם מוסר האוכל שלו, גם כי זה מתיש מאוד וגם כאילו שאין איומים אחרים על "הארכת החיים" שלו:
    כמו קרינות סלולריות שעוטפות אותנו מכל מקום,
    וכמו במאמר הזה וירוסים וחיידקים שיכולים להשתלט על אנשים סופר-בריאים, בנוסף קורצוויל כל הזמן בחרדות שמא הוא יחלה אז ממה הוא נהנה בחיים בעצם? האמת, לא ידעתי מי הוא לפני כן, (קשה להתחרות בידע שלך) אז תודה.
    ולגבי המדע בדיוני... לספרים שאתה קורא יש מסר מאוד רלוונטי וגם אקטואלי לחיים שלנו אז אפשר לסווג את הספרות הזו כרצינית,
    ואני עדיין קצת בדעה שצריך לדאוג ליהנות בחיים זה גם חשוב ולא רק לדאוג לעתיד, אבל אתה צודק בלי הגזמה. זהו, לילה טוב.

  • ארז

    קורצוויל ואג'נדות נסתרות למחצה

    לריי קורצוויל יש עסק פרטי של ממכר תוספי מזון, אז יש לו אינטרס מסחרי לקדם את הצריכה שלהם והוא משרבב אותם ביתר לתוך הנבואות שלו. אבל האיש לא פרחח, הוא אחד הממציאים היותר פוריים במאה ה-20 והמציא המצאות חשובות כמו הסינטיזייר, תוכנת זיהוי כתב יד (בה משתמש כל שירות דואר וסוכנות ביון בעולם) ותוכנת זיהוי קול. הוא גם בעל נבואות לא רעות בכלל שחלקן כבר התממשו.

    אנחנו כנראה "מופגזים" בגורמים סביבתיים מזיקים פיסית, ויש סיכוי טוב שעל חלקם הגדול אין אנו נותנים בכלל את הדעת (למשל, השהות ליד מכשירים חשמליים מכל סוג. הם הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר ELF שמי יודע מה עושה לנו..) דווקא לגבי מכשירים סלולריים אין עדיין מסקנות חד משמעיות לגבי נזקם, אם כי זה בהחלט אפשרי.

    כמו כל ז'אנר, אפשר למצוא איכות ובינוניות גם במד"ב. הסופרים של הז'אנר ניחנו לרב ביכולת מחשבה וכושר המצאה מפותחים המגרים את המחשבה, כאלה שמגרים את מחשבת הקורא. למרבה הצער, לעיתים מדובר באנשים חכמים שיש להם מה לומר אבל לא מצטיינים בכתיבה תמה ואז האיכות הספרותית עשויה להיות קצת נמוכה מהרגיל, ואולם גם כאן יש חריגים שכותבים נהדר כמו אורסולה לה גווין או אורסון סקוט-קארד.

    אני בעד שילוב בין הנאה מההווה ומבט מפוכח אל העתיד. אין טעם לחיות בהמתנה או בסבל למען ה"פרס" בעתיד, אבל גם רצוי לא לכלות את כל המשאבים בהווה כמו הצרצר מהמשל עם הנמלים.

  • לפי דבריך...

    לארז

    אז האבולוציה של החיידקים והוירוסים יצרה זנים
    וגורמת להיווצרות זנים חזקים ועמידים שיביאו לסוף העולם, הרבה לפני איזה מלחמה גרעינית שתביא לסופינו...
    אם כך, התפתחות הטכנולוגיה והרפואה אינן עומדות בקצב הזה... אכן? גלית.

  • לארז

    מה שאני מתכוונת....

    האם זה הרעיון של האבולוציה...?
    שהכל התחיל ממשהו כמו חיידק/וירוס וייסתיים
    בשליטת החיידק למינהו וסוגיו...? אלא אם כן יינחתו
    פה חייזרים מהסוג השלישי רביעי או חמישי.
    אז לפיכך, מה שאני חושבת זה שצריך לנצל את הרגע וליהנות ממה שיש בהווה ולא לחשוב יותר מיידי על בעיות עתידיות. לילה טוב.

  • ג

    מרוב שהתגובות שלנו כבר התערבבו , לא שמתי לב לתגובה זו

    אני אקרא עוד מעט בשקט , כי יש הרבה ידע ומוסר השכל בתגובות שלך ואני עסוקה עכשיו.

  • וזה די מרשים.

    אבל שמתי לב...

    שאתה מכיר... (כמעט...)כל ספר שגובל בתחום המדע בדיוני בעל תכנים אידואולוגים רעיוניים להעברת המסר של הסופר. גלית.