אלפרד נובל היה תעשיין שוודי שהמציא את הדינמיט (חומר נפץ), הוציא על ההמצאה פטנט והתעשר ממנה.
אלפרד נובל התכוון מלכתחילה שהחומר ישמש למטרות חציבה ובנייה ולכן הרגיש אשמה מסוימת מכך שחומרי הנפץ שהמציא שימשו במלחמות ועימותים.


אלפרד נובל

בשנת 1888 אחיו לודוויג נובל נפטר, אך עיתון צרפתי פרסם מודעה שגויה שהודיעה כי אלפרד נובל נפטר. כותרת ההודעה הייתה: "סוחר המוות מת" (Le marchand de la mort est mort). מודעה זאת הגבירה עוד יותר את אי הנוחות של אלפרד מהמצאתו.

אלפרד נובל נפטר באמת בשנת 1896. בצוואתו הוא הותיר סכום של 31 מיליון קרונות שוודיות לייסוד קרן המעניקה 5 פרסים שנתיים לאנשים או ארגונים שהצטיינו או תרמו בצורה יוצאת דופן בתחומים הבאים:
פיסיקה, כימיה, פיסיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום.
בהמשך (1969) נוסף גם פרס נובל לכלכלה (בין השאר זכו בו דניאל כהנמן ב 2002 וישראל אומן 2005).

בכל פרס יכולים לזכות 3 אנשים מקסימום וסך הפרס הוא כ 10 מיליון קורונות שוודיות.
חלק מהפרסים מוענקים שנים רבות לאחר התגלית וזאת על מנת שניתן יהיה לבדוק ולאמת את חשיבות התגלית ותרומתה לאנושות.
פרסי הנובל מחולקים בשטוקהולם (שוודיה) חוץ מפרס נובל לשלום הניתן באוסלו (נורבגיה).


דוגמה לתעודה המוענקת לזוכה בפרס נובל

פרופסור עדה יונת ממכון וויצמן, פרופסור ווונקטרמן רמאקרישנן (Venkatraman Ramakrishnan) מאוניברסיטת קיימברידג'’ בבריטניה ופרופסור תומס שטייץ (Thomas A. Steitz) מאוניברסיטת ייל בארצות הברית זכו בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 בזכות תרומתם החשובה להבנת הדרך בה חלבונים בונים את התא.

כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופסור עדה יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה של מכון וויצמן למדע, עסקה במחקר קריסטלוגרפי של מבנה הריבוזום.
הריבוזום כינו קומפלקס חלבוני המצוי בתא, גודלו מספר ננומטרים (בערך 20) והוא מכיל מאות אלפי אטומים, הוא מורכב מ2 תת יחידות 50s ו 30s.
תפקידו של הריבוזום הוא "לתרגם" את המידע המגיע ע"י ה RNA שליח ולהפוך אותו לחלבון המורכב מחומצות אמינו.

- רישום הפטנט של אלפרד נובל לדינמיט: לחץ כאן
- על פרס נובל באתר מטח: לחץ כאן

התמונות נלקחו מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

4 תגובות

  • ארז

    כיצד שולחים מחקר לוועדת פרסי נובל?

    אם אדם מסוים יש לו תגלית שהוא רוצה לשלוח לועדת פרס נובל כיצד הוא עושה זאת?
    אני כימאי שעובד על מחקר בכימיה שלא פורסם אך הוא מבוסס , האם אני יכול לשלוח לועדה?
    מהי הדרך להעברת המחקר ישירות לוועדה?

  • מאיר

    תגובה

    לועדת פרס נובל ניתן רק להמליץ על אנשים אחרים וגם אז צריך שיהיו הוכחות לתרומה של התגלית לאנושות.
    המדע במובן זה הוא "אכזרי" ואין ארוחות חינם - וטוב שכך. כימאי טוב ככל שתהיה, אם העבודה שלך לא פורסמה בכתבי עת מדעיים ולא היה נתון לשיפוט של מדענים אחרים שהצליחו אף הם לבצע את הניסוי האמור הרי שאין לך כל סיכוי לקבל הכרה (כל הכרה מדעית, לא כל שכן פרס נובל שהוא הפרס היוקרתי ביותר).

  • ליאור

    כיצד מפרסמים מחקר בכתב עת מדעי? בארץ ובחו"ל

    בלי שיגנבו לך את הרעיון?

  • מאיר

    תגובה

    כל שנה מתפרסמים עשרות אלפי מאמרים ולא מוכרים לי טענות על גניבת רעיונות. אם אתה ממש מודאג אתה יכול להתייעץ עם עורך דין או נוטריון. אני מניח (אין לי ידע בנושא, אך אתה יכול לבדוק) שהוא יכול לקרוא את המאמר ולאשר את קריאתו וקבלתו בתאריך שקדם לשליחה, לכן אם תתרחש גניבה הרי שיש לך הוכחה שהמידע היה מצוי בידך קודם.
    אם מדובר ברעיון שיכול להוביל לפטנט אז יכול להיות שהנושא יותר מסובך ושווה לך להתייעץ עם משרד פטנטים.