זאת שאלה מעניינת שמתאימה מאוד לחורף הגשום (2009-2010) ולסופת השלגים שהתרגשה עלינו לאחרונה.
התצפית אותה אתה מתאר היא נכונה בהחלט!! שלג מתחת לעצים בהחלט נמס קודם.
ניתן לראות זאת בתמונות הבאות:

ההסבר מרתק ופשוט ברגע שמבינים את המנגנון.
בכול "אשם" כוח אלבדו.

כוח אלבדו (albedo) מתאר את היחס של כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת ממשטח מתוך סך האנרגיה שפגעה (נע בין 0-100%).
כמות הקרינה המוחזרת תלויה במספר מאפיינים, בין השאר: תדירות הקרינה וזווית הפגיעה.
למשטחים שונים יש אלבדו שונה, שלג לדוגמא מחזיר כמעט 90% מהקרינה הפוגעת בו!

אבל העצים עצמם אינם לבנים כמו השלג. הגזע לדוגמא הוא חום והעלים ירוקים. פירושו של דבר שהקרינה המוחזרת מאזור העץ נמוכה יותר. הפרש הקרינה הנ"ל הוא כתוצאה מהקרינה הנספגת בעץ ולכן העץ מעט יותר חם מהסביבה.

החום נפלט מהעץ (בעיקר מהגזע) ולכן יוצר "טבעת" חום סביבו.
חום זה מספיק כדי ליצור את האפקט המתואר.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

5 תגובות

  • דנה סגל

    שלג נמס?!?

    האם נמס אינו מאפיין פעולה של חומר בתוך נוזל? (כמו" סוכר, קפה).
    מהו הפועל שמאפיין את הפיכת השלג למים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    נמס וניתך - בילבול נוראי במושגים הללו בעברית

    היי דנה
    לצערי יש בלבול נוראי במושגים הללו בעברית. בתנ"ך ובעברית עתיקה המילה נמס ייחודית למעבר של מצב צבירה מוצק לנוזל בעקבות חום (למשל כתוב בשמות טז' פסוק כא: "וילקטו אותו בבוקר בבוקר, איש כפי אוכלו; וחם השמש, ונמס"), ואילו המילה ניתך בעברית עתיקה – היא גם מעבר מצב צבירה ממוצק ונוזל (בהקשר של מתכות) והיא גם של חלקיקים של חומר אחר שמתערבבים לתמיסה בחומר אחר (למשל בתלמוד (סוטה יז ע' ב) הנה כך כתוב על הכנת דיו סת"ם: "שרף האילן ומתיכו במים וכותב הימנו").
    ואילו בעברית המודרנית, לא ברור לי למה, וזה כואב לי נורא כמי שעוסק במדע ובכתיבה מדעית בעברית, הפכו את המושגים ככה שניתך – זה חומר שמשנה מצב צבירה ממוצק לנוזל, ונמס זה רק חומר חלקיקי חומר אחד שמתערבבים בחומר אחר.
    ולכן נוצר בלבול עצום.
    כללית – זה לא טעות לומר שהשלג נמס – כי זאת המשמעות המקורית של המילה בעברית, אבל בשימוש המדעי המודרני זה כן טעות.
    והכאב כאן גדול – כי מדובר כאן בשני תהליכים פיזיקאליים שונים (שלג שמתחמם והופך לנוזל לעומד סוכר שמתערבב במים) – אבל המילים המגדירות את התהליכים בעברית לא מוגדרות טוב, אלא בצורה מבולבלת לאורך השנים...

    וראי גם דיון מפורט על המסה והתכה זה באתר האקדמיה ללשון העברית.
     

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ג'ודי בורנשטיין

    הפועל המתאים לתאר את המסת השלג

    אפשר לנסות מפשיר

  • סתם אחת

    מדוע הקרח נמס קודם סביב העצים - הסבר להדיוטות

    ובפשטות ...העצים הם צורת חיים ולכן יש להם אנרגיה, בכל אופן יותר מהדומם הסובב אותם, אנרגיה=חום, חום ממיס קרח, לכן סביב העץ הקרח נמס מהר יותר...נכון?

  • רביב

    בהחלט לא

    אין קשר בין זה שהעץ חי לבין ההפשרה. הטמפרטורה של העצים לא גבוהה יותר בגלל שהם חיים. הסיבה כאמור היא שהם מתחממים יותר ע"י אור השמש ולכן השלג מתחיל להפשיר ליד הגזע - זה יוצר פיסת אדמה חשופה שגם היא כהה יותר מהשלג ולכן מתחממת יותר ומתחילה גם היא להפשיר אותו.
    לסיכום רק בעלי חיים בעלי דם חם (יונקים עופות ואולי מספר זוחלים גדולים) חמים יותר מהסביבה שלהם.