דיסלקציה הינה לקות ספציפית מתוך ליקויי למידה.
על-פי הידוע לי היא מתאפיינת בקושי ניכר ברכישת השפה הדבורה, בקריאה ובאיות, בהבעה בע"פ או בהבעה בכתב, אך אינה קשורה לגיל, למנת משכל, ללקות התפתחותית או ללקות חושית.
יש הטוענים כי דווקא לקות זו גורמת לדיסלקטי לנצל את המוח בצורה שונה, לחשוב בתמונות ולא במילים, עם אינטואיציה טובה, תפיסת מרחב משופרת ודמיון מפותח, וכי על-כן במסגרת המתאימה, היא יכולה להוביל ליצירתיות יוצאת דופן.
לאחר הקדמה זו, אומר כי רבים טוענים שאישים ידועים רבים בעלי מעמד בתחומם, כמו אלברט איינשטיין, ווינסטון צ'רצ'יל, , ליאונרדו דה וינצ'י, וולט דיסני, הנס כריסטיאן אנדרסון, קוונטין טרנטינו וטום קרוז הינם או היו דיסלקטים במידה זו או אחרת.
ההילה סביב הדיסלקטיות מתהדרת בשמות אלו ואחרים, אך אינה תמיד מוצדקת.
לגבי אלברט איינשטיין, ישנן מספר טענות לגבי היותו דיסלקטי.
אומרים כי לא דיבר רבות עד גיל ארבע; אומרים כי לא קרא עד גיל תשע; אומרים כי נכשל בניסיונו הראשון להתקבל לאוניברסיטה, וכי איבד שלוש משרות הוראה בשנתיים.
כל הטענות הללו הוזמו (כלומר אינן נכונות).
על-פי ביוגרפיות אודות חייו של איינשטיין מאת רונלד קלארק ואברהם פאס (Ronald W. Clark's comprehensive biography of Einstein , ו- Subtle is the Lord: The Science and Life of Albert Einstein, a biography by Abraham Pais ), התשובה היא לא – איינשטיין דיבר בין גיל שנתיים לשלוש, הציג ציונים טובים, וקרא ספרות מדעית בגיל העשרה.
בנו, הנס אלברט (Hans Albert ), הציע בעבר כי הסיבה לדיבור המאוחר נובעת מאופיו המופנם של אביו. ניסיונו הראשון להתקבל לאוניברסיטה (בגיל 16, שנתיים לפני הגיל בו בדרך-כלל נרשמים) נכשל, כנראה כי לא למד. לגבי תחלופת המשרות, יש המשייכים זאת לאופיו העצמאי והמרדני, שייתכן וגרם לנידוי חלקי. קרא למשל באתר הבא: לחץ כאן
מצד שני יש הטוענים כי טענות הנגד שמציגים הביוגרפים אינן מוכיחות כי איינשטיין לא היה דיסלקטי.
אלו טוענים כי כל חייו איינשטיין הראה סממני דיסלקציה קלים, כגון להפוך או להשמיט אותיות, מספרים ומשוואות, ונטייתו לשרבט משפטים.
בחיפוש קל ברשת ראיתי כי יש הטוענים כי גם תומס אדיסון, אלכסנדר גרהאם בל ומיכאל פרדיי היו דיסלקטים. יש מחקרים הטוענים כי אחד מכל 7 אנשים הוא בעל לקות למידה כזו או אחרת (אחרים טוענים כי רק אחד מכל 20). יש ידוענים המתהדרים בדיסלקציית ילדות, לכאורה.
דרך אגב, רון דיוויס, מחבר הספר "הדיסלקציה כמתנה", טוען בספרו (לידיעה – לא קראתיו, קראתי אודותיו) כשמו: הדיסלקציה – הינה מתנה, ולראייה – רשימת אישים ה"נחשדים" בדיסלקציה. עכשיו – אני מציע לקרוא שוב את הפסקה הראשונה בתשובה זו (אולי עקב דיסלקציה, הסיכום הושם בראשית...).
עיון מהנה.
מאת: ד"ר לירן שמשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
