מפלס הכינרת נמצא תדיר בכותרות ובתודעת בציבור, העוקב בדאגה אחר ירידת מפלס הכינרת המתקרבת בצעדי ענק לקו השחור הסופי (זהו קו נמוך יותר מהקו האדום, שאותו כבר עברנו; לאחריו נהיה חייבים להפסיק את השאיבה).
כמו בהרבה מקרים אחרים- אנו חוטאים לאמת, ושמים לב רק לדברים הגלויים לעין ולכן קרובים ללב הציבור.
למעשה הבעיה סבוכה הרבה יותר והכינרת היא רק פן אחד שלה.
לא רק הכינרת מתייבשת אלא גם מאגרי מים נוספים נפגעים בגלל שאיבת יתר, אלו הם האקוויפרים.
אקוויפר (Aquifer) או בעברית אקוה, היא שכבת סלע תת-קרקעית בעלת נקבוביות או סדקים בה נאגרים מי תהום.
הסלע המהווה את מאגר האקוויפר עשוי ברובו מגיר, אבן חול ודולמיט.
מתחת לשכבת סלע האקוויפר מצויה שכבת סלע נוספת שהיא אטומה למים; זאת למעשה הסיבה מדוע המים נעצרים שם ולא ממשיכים לחלחל מטה. שכבת הסלע האטימה קרויה אקוויקלוד (aquiclude).
סכמת חתך של אקוויפר.
היוצרות של אקוויפר.
בישראל מצויים שלושה אקוויפרים עיקריים: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר החרמון.
התמונות נלקחו מאתרים ממשלתיים של ארה"ב ובריטניה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
