האם אכן יש לזרוק תפוחי אדמה שהפכו ירוקים או החלו לנבוט? ומה באמת קורה כשמטגנים אותם?

האגדה מספרת ששלגיה נגסה בתפוח אדום מורעל, נכנסה מיד לתרדמת, והתעוררה ממנה רק כשהנסיך יפה התואר נשק לשפתיה.באופן כללי, בהעדר אם חורגת מרשעת, תפוחים אדומים בטוחים בהחלט למאכל, אבל מה לגבי תפוחי אדמה ירוקים? רבים נמנעים מאכילתם ומשליכים אותם לפח אם הם מוריקים במקום האחסון. האם זה מוצדק?

מבחינה בוטנית, תפוח האדמה שאנו אוכלים כלל אינו תפוח, ואפילו אינו פרי. זה גבעול מעובה של הצמח. בדומה ליתר הצמחים, כשתפוחי אדמה נחשפים לאור הם מתחילים לנבוט ולייצר את הצבען הירוק כלורופיל שבו הם משתמשים כדי לעשות פוטוסינתזה ולייצר את הסוכרים הדרושים להם.  במקביל הם גם מתחילים לייצר כמויות גדולות של חומר בשם סולאנין. זה חומר רעיל שעלול לגרום למגוון תסמינים, מכאבי בטן והקאות, דרך חום וכאבי ראש ועד הזיות, שיתוק, והאטה בנשימה ובדופק כאשר מדובר בהרעלה חמורה במיוחד. זו הסיבה שיש לאחסן תפוחי אדמה במקום חשוך. אם תפוח האדמה הופך לירוק אכן יש לזרוק אותו ולא לאכול. אם תפוח האדמה מוציא "עיניים" כלומר, מתחיל לנבוט, אפשר להסיר את העיניים ולאכול את היתר.

סכנת האקרילאמיד

שמם של תפוחי האדמה נקשר גם בחומר רעיל נוסף – אקרילאמיד, חומר אשר נמצא כמסרטן בבעלי חיים וכרעיל למערכת העצבים בבני אדם. לא ידוע אם הוא מסרטן גם בבני אדם. בשנת 2002 התגלה כי יש מאכלים צמחיים רבים שמכילים אקרילאמיד, שכן זוהי מולקולה שנוצרת מחיבור בין חד הסוכר גלוקוז ובין חומצת האמינו גלוטאמין שנפוצה בחלבונים רבים.

תפוחי אדמה עשירים בעמילן, רב סוכר שמורכב מיחידות של גלוקוז, ולכן הם מקור לאקרילאמיד. אקרילאמיד נוצר בסדרה של תגובות כימיות בין חלבונים וסוכרים הנקראות תגובת מאייאר (Maillard, על שם הכימאי הצרפתי שאפיין אותן) תגובת מאייאר יכולה להתרחש רק בחום גבוה, מעל 120 מעלות צלזיוס. כלומר – היא יכולה לקרות בעת טיגון או צלייה של תפוחי אדמה, אבל לא בזמן בישול במים, שם הטמפרטורה אינה עולה על 100 מעלות צלזיוס, והיא שמעניקה לתפוחי האדמה את הגוון הזהוב המוכר. אם מטגנים תפוחי אדמה לצ'יפס או אם צולים אותם בחום גבוה אז נוצר בהם אקרילאמיד, וככל שהצבע הזהוב כהה יותר כך יש יותר אקרילאמיד. בישול ממושך עלול להוביל גם הוא ליצירה של אקרילאמיד.

מסיבה שאינה ברורה לגמרי, קירור תפוחי האדמה גורם לפירוק עמילן לגלוקוז ולכן אם צולים את תפוחי האדמה או מטגנים אותם זמן קצר לאחר הוצאה מהמקרר, ייווצר יותר אקרילאמיד. זו הסיבה להמלצה לא לאחסן תפוחי אדמה בקירור במטבח הביתי, אף על פי שבמדינות רבות תפוחי האדמה נשמרים בקירור תעשייתי במשך כמה חודשים.

בנוסף, אפשר להשרות את תפוחי האדמה במים לפני ההכנה כך שחלק מהגלוקוז נשטף. חשוב להקפיד לייבש אותם לפני הטיגון כדי שהשמן הרותח לא יתיז. דרך ההכנה המועדפת היא בישול במים או במיקרוגל, לאחר מכן אפיה, צליה ולבסוף טיגון. נכון להיום אין המלצות צריכה פרט להעדפת בישול במים, וכן לא ידוע מה הכמות המרבית של אקרילאמיד שאפשר לצרוך בבטחה. לכן כדאי לאמץ את ההמלצות שפירטנו כאן: לאחסן את תפוחי האדמה במקום חשוך, ובטמפרטורת החדר,  לא בקירור.  

22 תגובות

  • מנחם צימרמן

    ארבע תוספות חשובות

    1) בארה"ב רשומים כ-25 מקרים של אנשים שמתו כתוצאה מאכילת תפו"א ירוק.
    2) כ-75% מהרעלים של התפו"א נמצאים בקליפה!
    3) למדע לא ברור מהם הנזקים מהרעלים האלו
    4) קיים מאמר סיכום בנושא:
    "Potato Glycoal Kaloids: Some unanswered questions"
    David B. Smith, James G. Roddick, and J. Leighton Johns
    Trends in Food Sciences & technology April 1996 [Vol. 7]

  • עוז

    שלום שקד תודה על הכתבה.

    היתי שמח לדעת האם אקרילמיד נוצר גם בראקציות השחמה המתרחשות בטמפרטורה נמוכה בחלוף זמן ממושך, כמו שקורנ למשל בספרים ישנים ויסקי שמתישן שום שחור וסוגים מבוימים של תה מיושן

  • R

    תפוחי אדמה בנינג'ה

    תודה על הכתבה. מעניין ומלמד. שאלה לגבי הכנה של תפוחי אדמה בנינג'ה העובד בצורה אחרת מתנור, מחבת טיגון, מיקרו. האם מומלץ גם כאן לבשל לפני האפייה או מספיק להשרות המים כדי להוריד את העמילן וכך להקטין היווצרות של אקריאמיד? תודה רבה

  • שלום עמרני

    עמילן ועמילן עמיד

    שלום שקד, ראיתי תוכנית על מחקר באנגליה, שאם מכניסים בישול למקרר לכמה שעות או למקפיא, העמילן הופך לעמילן עמיד,
    ולכן הפחמימות  לא נספגות בגוף, ויוצאות החוצה.
    אני אוכל הכל בהגבלה של הפחמימות עד 50 ג' ליום, ולמעשה, אף פעם לא צרכתי מעל 20 עד 30 ג' פחמימות ליום,מבוסס על תזונה קטוגנית, השאלה שלא קיבלתי עליה תשובה בכתבה המצויינת היא :
    אני לא מאחסן תפוחי אדמה גם לא במקרר, אני חותך אותם עם הקליפה לקוביות בגודל של 33 ג' בערך,מאדה אותם ולאחר מכן, אני מניח אותם על נייר אפייה כבודדים ומכניס לפריזר להקפאה,כל פעם שאני מבשל מרק בשר או מרק עוף, אני מוסיף קוביה אחת של תפו''א 33 ג' בערך ליום,
    ב-100 ג' תפו''א מבושל יש 18 ג' פחמימות נטו בערך, אזי, בקוביה אחת של 33 ג' יש 6 גרם פחמימות,האם לאחר ההקפאה העמילן הופך לעמילן עמיד ? וכמה פחמימות נותרו אם בכלל ?
    המון תודה, שלום עמרני.

  • אלה

    האם גם לבטטה אותם תכונות

    האם גם לבטטה אותם תכונות/תגובות כמו לתפוח אדמה?

  • עוז

    שלום אלה

    בטטה אינה שיכת למשפחת הסולניים ולכן אינה מייצרת את הסולנין ,למעשה כל חלקי הבטטה אכילים לרבות הגבעולים והעלים חים או מבושלים. גם הרכב העמילן שלה שונה , יש לה ערך גליקמי נמוך יותר והיא מכילה ויטמינים ונוגדי חימצון שאין בתפוח אדמה . בתאבון😁

  • הדס

    מרתק וקל ליישום. תודה רבה!

  • גאלי עטיה

    עבודת מחקר בנושא סולניום

    שלום, האם ישנו מחקר שמדבר על התופעות והסכנות של אדם שאכל תפו"א ירוק המכיל בתוכו סולאנין?
    אשמח לקישור..

  • שקד אשכנזי

    כן, ישנם מחקרים. מצרפת כמה

    כן, ישנם מחקרים. מצרפת כמה סקירות בנושא.
    https://toxnet.nlm.nih.gov/cgi-bin/sis/search/a?dbs+hsdb:@term+@DOCNO+3539
    https://www.accessdata.fda.gov/scripts/plantox/detail.cfm?id=1364 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/6338654/

  • מוריה רביבו

    במסגרת עבודת ביוחקר במגמת

    במסגרת עבודת ביוחקר במגמת ביולוגיה אנו בודקות את השפעת שמן אתרי על עיכוב הנצה בתופחי אדמה. האם ניתן להניח שבתפוח אדמה בו לא התפתחו "עיניים", יתעכב ייצור הסולאנין? במידה וכן, האם יש מאמר התומך בזה?

  • שקד אשכנזי

    שלום מוריה,

    שלום מוריה,
    יש בספרות כמה מחקרים שבדקו את הקורלציה בין כמות הסולנאין ובין נביטה והופעה של צבע ירוק. התשובה הפשוטה היא שנראה שקיימת קורלציה אבל היא לא ישירה. כלומר, אי אפשר להסיק ישירות מה כמות הסולאנין לפי מידת הצבע הירוק.
    המחקר המוקדם ביותר שאני מצאתי בנושא הוא זה - https://link.springer.com/article/10.1007/BF02855392 ובהמשך יש כמה עשרות מחקרים שמצטטים אותו, ובחלקם גם חוקרים את התופעה. תוכלו לקרוא שם בהרחבה ולראות מה הממצאים המדויקים.

  • שיר

    האם מסוכן שגירדתי תפוח אדמה לתוך קציצות והקפאתי?

    מתכננת לתת לתינוקת בת שמונה חודשים

  • שקד אשכנזי

    אם זה היה תפוח אדמה ירוק אז

    אם זה היה תפוח אדמה ירוק אז אני לא בטוחה שהייתי מסתכנת. אם תפוח האדמה לא ירוק אז לא צפויה סכנה.

  • צבי

    האם אפשר לקלף את החלקים שהפכו ירוקים (לפעמים כל הקליפה)

    ולאכול את השאר? מה המשמעות של זה מבחינת הרעלנים?

  • שקד אשכנזי

    עדיף שלא. מה שנותן את הצבע

    עדיף שלא. מה שנותן את הצבע הירוק הוא הכלורופיל ולא הסולאנין הרעיל. אין דרך ביתית לדעת כמה סולאנין נוצר.

  • אנונימי

    בישול במים לא מוגבל ל 100 מעלות

    אם השתמשת בסיר לחץ...

  • שקד אשכנזי

    נכון, אבל תפוחי אדמה שבושלו

    נכון, אבל תפוחי אדמה שבושלו בסיר לחץ מקבלים מרקם של תפוחי אדמה שבושלו בסיר רגיל, ולא מקבלים ציפוי פריך וזהוב כמו כאלה שטוגנו או ניצלו.

  • מכון כושר גוף ראשון

    מכון כושר גוף ראשון

    מאמר חשוב מאוד. למידע נוסף על תזונה וכושר היכנסו http://www.goof1.co.il/

  • שקד אשכנזי

    מה שנותן את הצבע הירוק הוא

    מה שנותן את הצבע הירוק הוא כלורופיל שנוצר בתגובה לאור. לסולאנין אין צבע. מהסיבה הזו עדיף שלא להסתכן ולא לאכול תפוח אדמה אחרי שהצבע הירוק הופיע. אם שמים אותו באדמה הוא ינבוט.

  • אוהד

    האם התהליך הפיך?

    במידה ושמים תפוח אדמה ירקרק במקום חשוך או לשותלים אותו באדמה, האם בסופו של דבר הוא יפרק את הסולנין שנוצר בו ויחזור לקדמותו כתפוח אדמה אכיל?

  • רפי

    ריאקציית מייארד

    שלום,
    רק הערה קטנה - למיטב ידיעתי ריאקציית מייארד מתרחשת גם בגופנו, בטמפ' שנמוכה בהרבה מ-120 צלזיוס. אמנם בקצב מאוד איטי, אבל עדיין מתרחשת.

  • שקד אשכנזי

    המקורות שאני קראתי דברו על

    המקורות שאני קראתי דברו על טמפרטורות גבוהות אבל ייתכן שאתה צודק ושיש מספר קטן של תגובות כאלה שקורות גם בטמפרטורות נמוכות יותר. נראה שעדיין החלק המשמעותי ביותר קורה בחום גבוה. תודה על התיקון.