הכותרות זעקו "הקרינה הסלולרית מסרטנת", אבל מה באמת נמצא במחקר שפורסם בסוף השבוע? האם באמת אפשר להסיק ממנו על בני אדם או לסתור את שלל הממצאים המנוגדים שנאספו במשך שנים? ככל נראה לא

ב-26 במאי 2016 התפרסם דו"ח ובו תוצאות חלקיות של מחקר שנערך במסגרת התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה"ב ועסק בקשר שבין קרינה סלולרית לסרטן אצל חולדות. מהר מאוד הופיעו כותרות מאירות עיניים באמצעי התקשורת בארץ ובעולם: "קרינה סלולרית מסרטנת". אך האם המחקר הנוכחי באמת עומד להוביל לקביעה שהקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מטלפונים סלולריים לא רק חשודה כמסרטנת אלא מסרטנת באמת? ספק רב.
 
איך מודדים קרינה אלקטרומגנטית?
המדד שמשמש להערכת כמות הקרינה הנספגת בגוף נקרא "שיעור ספיגה סגולית" (Specific Absorption Rate), או בקיצור SAR, ומתוארת ביחידות ואט/ק"ג. הגודל הזה תלוי בעוצמת השידור, במרחק ממקור השידור (טלפון סלולרי או תחנת ממסר) וביכולת של רקמה לספוג קרינה.
מדידת רמת ה-SAR היא עניין מורכב מאוד, ולכן היא נערכת במעבדות מורשות של היצרנים, שבהן נבדק דגם מכשיר שלם ותקין. רמת הSAR בפועל של המכשיר הסלולרי משתנה בהתאם לנסיבות. ככלל, ככל שהמכשיר נמצא קרוב יותר לאנטנת תחנת הבסיס ואיכות הקליטה גבוהה יותר, רמת ה-SAR שלו תהיה נמוכה יותר. 
רמת הקרינה המרבית לטלפונים סלולריים נקבעת במדינות רבות, וגם בישראל, על ידי גופים הממשלתיים. בעולם מקובלים שני תקנים שונים: ל-SAR: התקן האמריקאי שקבעה רשות התקשורת הפדרלית (FCC) ב-1996 ועומד על 1.6 ואט/ק"ג בהתבסס על מדידה של גרם רקמה, או התקן האירופי שמתבסס על המלצות האגודה הבימלאומית להגנה מקרינה (IRPA/ICNIRP) משנת 1998 ועומד על 2 ואט/ק"ג על סמך מדידה של 10 גרם רקמה.
ערכי ה-SAR תלויים מאוד בגודל ובנפח הממוצע שעליו הם מבוססים. בהיעדר מידע על הנפח הממוצע שנעשה בו שימוש, אי אפשר להשוות בין מדידות שונות. לפיכך, איננו יכולים להשוות מדידות שנערכו לפי התקן האירופי עם מדידות שנעשו לפי התקן האמריקאי. 
 
המחקר וממצאיו
מדעני התוכנית בנו 21 "חדרי הד" שתוכננו כך שלכלובי החיות שבהם תגיע קרינה אחידה של טלפונים סלולריים. החוקרים חשפו חולדות הרות לקרינה אלקטרומגנטית בתדר של 900 מגה הרץ בשתי טכנולוגיות (GSM או CDMA) למשך תשע שעות ביממה. לאחר מכן נחשפו הגורים שנולדו לשלוש רמות של קרינה במשך שנתיים: 1.5 SAR (מעט פחות מהתקן האמריקאי המרבי), 3 SAR ו-6 SAR. קבוצת הביקורת לא נחשפה כלל לקרינה סלולרית. בכל קבוצה היו 90 חולדות.
בסוף המחקר התברר שההישרדות של הזכרים בקבוצת הביקורת שלא נחשפה לקרינה הייתה נמוכה יותר מזו של זכרים בקבוצות שנחשפו לקרינה. אצל הנקבות, ההישרדות בקבוצת הביקורת הייתה נמוכה יותר מזו של שתיים משלוש הקבוצות שנחשפו לקרינה.
לאחר מכן נערכו נתיחות שלאחר המוות בחולדות ונערכה סריקה פתולוגית של רקמות הגוף שלהם לזיהוי נגעים סרטניים. אצל הזכרים נמצאו שני סוגי סרטן נדירים: סרטן מוח מסוג גליומה נמצא ב-3-2 אחוזים (1-2 חולדות) מהזכרים שנחשפו לקרינה, ואילו באזור הלב נמצאו גידולים בתאי שוואן, התאים המצפים את העצבים, ב-6-2 אחוזים מהזכרים שנחשפו לקרינה. שני סוגי הגידולים לא נמצאו אצל זכרים מהקבוצה שלא נחשפה לקרינה. אצל הנקבות לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
 
תגובות הקהילה המדעית
הפרסום שהמחקר זכה לו בתקשורת חשף אותו גם לקהילה המדעית, ולאחר פרסומו התעוררו לא מעט שאלות לגבי האופן שבו הוא נערך ובנוגע לממצאיו. אחד מהשופטים בדו"ח שפורסם ביצע בדיקת עוצמה, שבוחנת את הסיכוי למצוא הבדל סטטיסטי למרות שאין כזה. הוא מצא שעוצמת המחקר עמדה על 14 אחוז, כלומר יש סיכוי גבוה יחסית לקבל תוצאה חיובית שגויה.
אהרון קרול (Carroll) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה ציין בעקבות הפרסום שכשם שאי אפשר להסיק מהמחקר שחשיפה לקרינה סלולרית מאריכה את תוחלת החיים לאור ההישרדות העדיפה של קבוצות המחקר לעומת הביקורת, כך צריך להיזהר בהסקת מסקנות על מידת הסיכון לסרטן. הוא אף הסביר כי כשבוחנים את הנתונים על סרטן המוח, השיעור שלו בקבוצות המחקר תואם ממצאים של מחקרים קודמים בתחום שאינם קשורים לקרינה. יתר על כן, לא נמצאה השפעה של מינון ולא היה הבדל מובהק בשיעור הנגעים בחולדות שנחשפו לקרינה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מה כן? נמצאה מגמה מובהקת וגם זה רק אצל מכרסמים שנחשפו לקרינת CDMA ולא GSM (תקן השידור הנפוץ יותר, שמפעילות בארץ החברות פרטנר, סלקום ופלאפון). אם ניקח בחשבון שההישרדות של החולדות בקבוצת הביקורת הייתה נמוכה יחסית, כלומר הן לא הגיעו לגיל מאוד מבוגר, הרי שאם הגידולים הללו אופייניים לגיל מבוגר ייתכן שההבדל בין הקבוצות נובע מהגיל ולא מהקרינה הסלולרית. גם גודל המדגם משחק פה תפקיד משמעותי. קשה לזהות שינויים קטנים במדגם קטן.
במקביל נשאלה השאלה איך קרינה סלולרית יכולה לגרום לסרטן? אחרי הכול זו קרינה חלשה שאיננה מייננת, כלומר אין לה מספיק אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים או לשבור קשרים בין אטומים במולקולות וכך לגרום לנזק לתאים.
במקביל למחקר שפורסם נערך מחקר קטן נוסף. כ-80 עכברים וחולדות הושמו בחדרי ההד למשך 90 ימים, וכשנבדקו לאחר מכן נמצאו יותר שברים ב-DNA של המכרסמים שנחשפו לרמות הקרינה הגבוהות ביותר. הקשר בין שבר ב-DNA לסרטן כבר ידוע, אולם התוצאות עצמן טרם פורסמו ולא ברור אם השברים נגרמו ישירות מהקרינה או מפגיעה במנגנוני התיקון של התא, כך שהמנגנון אינו ברור עדיין. 
ולבסוף, אחת השאלות המשמעותיות ביותר היא איך אפשר לתרגם ממצאים ממחקרים שנעשו על חיות מעבדה שנחשפו לקרינה מפוזרת לבני אדם, שנחשפים לקרינה מהטלפון באופן ממוקד על ידי מכשיר המוצמד לאזנם לפרקי זמן קצובים. קנת' פוסטר, מרצה להנדסה ביוטכנולוגית מאוניברסיטת פנסילבניה שחקר את השפעות הקרינה על הבריאות, אומר שלא ברור עד כמה המחקר הנוכחי רלוונטי לסיכון הכרוך בשימוש יומיומי בטלפונים סלולריים. החולדות במחקר נחשפו לעוצמת קרינה גבוהה בהרבה מזו שבני האדם נחשפים אליה כשהם מדברים בטלפון, כך שהחשיפה שלהם איננה רלוונטית לחיים בעולם האמיתי.
 
ממצאים סותרים
מול המחקר הזה צריך להעמיד את הראיות הלא מעטות שלפיהן קרינה אלקטרומגנטית איננה גורם סיכון משמעותי לתחלואה בסרטן בבני אדם. לפני שבועות ספורים התפרסמו הממצאים של מחקר אפידמיולוגי אוסטרלי שלא מצא קשר בין שימוש בטלפון הסלולרי לתחלואה בסרטן המוח גם שלושים שנה אחרי שהטכנולוגיה הזאת נכנסה לשימוש. המעקב כלל כ-35 אלף נבדקים ולא מצא שינוי בשיעור הלוקים בסרטן המוח מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש.
הממצאים העלו שבשלושים השנים האחרונות חלה עלייה קטנה מאוד בשכיחות סרטן המוח אצל גברים ויציבות שיעורי המחלה אצל נשים. עלייה ניכרת במחלה נמצאה רק אצל גברים בני 72 ומעלה, והיא החלה כבר ב-1982, לפני כניסת הטלפון הסלולרי לשימוש (1987) וקשורה כנראה לשיפור בטכניקות האבחון.
החוקרים העריכו שאילו, בהערכה שמרנית, הטלפון הסלולרי היה מעלה את הסיכון לסרטן המוח ב-50 אחוז, היו צפויים להיות בשנת 2012 1,866 מקרים חדשים של סרטן המוח באוסטרליה, כשבפועל אובחנו רק 1,435 חולים. גם כשנלקח בחשבון הפער בין החשיפה להתפרצות מחלת הסרטן (עשר שנים לפחות, ולפעמים יותר) העלייה בשכיחות הסרטן הייתה אמורה להופיע בהדרגה, ולהגיע לשיא כ40-30 שנה מרגע החשיפה הראשונית – וזה לא מה שקרה עם הטלפונים הסלולריים.
כשקוראים בעיון את המחקר ואת ממצאיו, לפיכך, רואים שחשוב להיזהר מהסקת מסקנות מרחיקות לכת. זה אמנם מחקר חשוב שראוי לבדיקה דקדקנית ולמחקרי המשך, אך עדיין מדובר במחקר יחיד על מדגם קטן שלא ברור אם תוכנן כראוי ואם נפלו בו פגמים, כפי שקורה לא פעם במדע.
יש לזכור גם שהמחקר המדעי מתנהל באטיות, ויש מעט מאוד מחקרים שבאמת משנים את כללי המשחק או מספקים מסקנות חותכות וחד-משמעיות. כמו כן, ממצאי המחקר הנוכחי לא עברו עדיין ביקורת עמיתים מסודרת כמקובל לפני פרסום בכתבי עת מדעיים ועל כן ייתכן שיידרשו לעבור עריכה נוספת. גם בסוכנויות הציבוריות כמו המכון הלאומי לבריאות, אנשי המקצוע עדיין בוחנים את המחקר ולא מזדרזים לצאת בהצהרות מרחיקות לכת או לשנות את המדיניות בעקבות ממצאיו.
 

13 תגובות

  • תמיר

    אפצ׳י בשמש

    למה כל פעם שאני יצא מאיזור מוצל אני משתעל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כתבה נפרדת

    היי תמיר
    יש לנו כתבה נפרדת על השאלה ששאלת:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9E%D...

  • דורון קרוט

    ומה אם יוכח שיש אמת בגו?

    גוף התגובה נמחק בשל תוכן פרסומי. מערכת אתר דוידסון

  • מני

    סרטון מעניין בעיניין הזה .

    סרטון מעניין בעיניין הזה . אמנם זה לא מה שהטלפון הסלולרי משדר אבל בהחלט בכיוון .
    https://www.youtube.com/watch?v=rK8RMIUKQjQ

  • איציק

    כשאני רציתי לקבל חוות דעת מפרופ', הוא ביקש ממני את ה- c.v שלי

    לדעתי הניסיון וקורות החיים של הכותבת אינם מצדיקים כתיבת מאמר בנושא כל כך חשוב הפוגע כיום בכל אוכלוסית העולם. מפליא שלמחקר כל כך חשוב, לא מצא המכון צוות של מומחים ופרופסורים שיחוו דעתם. מה תגיד הכותבת שלמדה תזונה ואין לה שום ניסיון הנדסי ולימודי בנושא קרינה, אם יתברר שהמחקר מוצדק וילדים נפגעו מקרינת הסלולרי ולקו בסרטן?

  • אירית

    ומה אומרת פרופ' סיגל שדצקי?

    ציפיתי בכתבה כזו לקרוא גם מה אומרים חוקרים ישראלים שעוסקים בתחום ובראשם פרופ' שדצקי.

  • עמיר - ללא קרינה

    היא אומרת משהו שכותבת הכתבה כנראה לא רוצה להגיד או להבין או לצטט

    "המחקר הזה הוא מחקר מאוד גדול"...
    "המחקר מבוקר היטב"...
    "הוא מחקר שהתקוננו לו הרבה מאוד שנים, גוף מעוד מקצועי"...
    "המחקר מאוד גדול בהיקיפו"...
    "אני היום חושבת ששני המחקרים ביחד (התיחסות לאינרפון ולמחקר המדובר) מראים שטלפונים סלולרים גורמים לסרטן. זה משפט שלא אמרתי אותו עד עכשיו, כחוקרת בתחום"...
    ועוד כמה וכמה דברים שכותבת הכתבה הזו לא מכירה , לא מאמינה בהם, וכותבת בדיוק הפוך.
    http://news.walla.co.il/item/2965687

  • עמיר - ללא קרינה

    המחקר מפריך את הקונספט החומני ונותן תוקף למחקרים קודמים

    מחקרים רבים לפני המחקר הזה הראו על סיכון וקשר לסרטן ולחשיפה לקרינה רדיו. מה שמיוחד במחקר הזה הוא שהוא מחקר מעבדה גדול מאוד של גוף פדראלי ממשלתי אמרקאי. קשה יהיה עכשיו לגופים כמו ה FDA וה FCC בממשל האמרקאי להתעלם ממנו והם יצתרכו להסתפק הניסיון לגמד את הממצאים, פחות או יותר מה שהכותבת כאן עושה. בכל זאת זאת פריצת דרך משמעותית ביחוד מכיוון שהמחקר נותן תוקף למחקרים קודמים לפניו שראו את את אותו הקשר ואותו הסיכון וכן בגלל שהוא מפריך את התאוריה השגויה כי חוץ מהחימום קרינה רדיו לא יכולה להזיק.
    כמובן שזה לא יפריע למכחישי נזקים לנסות לגמד את הממצאים, לא יפריע לחברות הטכנולוגיה והסלולר להמשיך לשווק מוצרים ושירותים פולטים קרינה ולטעון שאין סיכון או שהוא קטן, לא יפריע לציבור המכורים להמשיך להשתמש בלי הכרה (עד שיעבדו הכרה). ולא יפריע למי שלא מאמין, או לא רוצה להאמין, שחשיפה לקרינת רדיו אינה בריאה לצטט מאמרים ופרסומים כמו זה כאן שמנסים להחליש את המחקר ולשכנע ש"הכל בסדר" .
    להלן ביקורת לחלק מהדברים שנכתבו בפוסט כאן למעלה.
    1. רמות החשיפה במחקר נראות על פניהם גבוהות אבל למעשה הוגדרו כדי לחקות את החשיפה הכלל גופית של אדם המשתמש בסלולרי. אומנם התקן לראש עומד על 1.6 ו2 W/KG, אבל זה במרחק של אינטצ' שלם מהאוזן. בפועל אנשים מצמידים את המכשירים לאוזן בזמן שיחה ולגוף בזמן המתנה.
    2. זמן החשיפה - על פניו 9 שעות ביום זה הרבה, אבל זה די דומה לזמן שמשתמש סלולרי חשוף לקרינה מהסלולרי שלו. הוא מדבר בו כשעה, ובשאר הזמן הסלולרי צמוד לגופו במצב "המתנה" בו הסלולרי ממשיך לשדר כל עוד הוא מחובר לרשת הנתונים הסלולרית. ילדים גם יושנים עם הסלולרי מתחת לכרית. השידורים הללו נעשים כדי לספק מידע לאפלקציות של המכשיר וחושפים את המשתמש המכור רוב היום.
    3. "הסיכון קטן" - לא נכון, 3% מכלל האוכלוסיה הנבדקת חולים בסרטן שאמור להיות נדיר ולא נראה בקבוצות הביקורות זה לא סיכון קטן.
    4. לגבי שיטות השידור - תקן השידור GSM היה נפוץ בארץ בדור השני בחברות סלקום ואורנג. CDMA לאומת זאת היה בשימוש בחברת פלאפון בדור שני ועליו מבוסס תקן ה UMTS שכל החברות משתמשות בו בדור שלישי. שוב הכותבת מראה חוסר הבנה בנושא הטכני.
    5. "מנגנון נזק לא ידוע" - אולי הכותבת פשוט לא מכירה את וב מנגנוני הנזק של הקרינה הבלתי מייננת בניהם גם יצירת ראדיקאלים חופשיים (פרידמן 2007) ופגיעה בדי-אנ-אי(הנרי לאי 1997). מנגנונים אלו מוכרים ונראו כבר במחקרים רבים. המחקר הזה מחזק את האפשרות שפגיעה בדי-אן-אי, אולי על ידי רדיקאלים חופשים, הביאה לחלוקה המואצת שלהם ולתהליך הסרטני.
    6. בהמשך הכותבת מתיחסת למחקרים שהראו לכאורה שהסלולרי לא מסרטן. התיחסתי בעבר(בתגובות לדברים קודמים שהיא כתבה) למחקרים אלו וגם התיחסתי להסתכלות המגמטית של הכותבת, שימוש במחקרים פסולים או\ו בעייתים או\ו חלקיים או\ו מוקדמים מידי כדי להוכיח לכאורה שאין סיכוי.
    7. החלק של המחקר שפורסם עבר ביקורת עמיתים והיא פורסמה ביחד איתו בנספחים. אפשרי ששוב הכותבת לא קראה עד הסוף? ממליץ לכל מי שמודע ומבין את הסכנה וביחוד למי שכבר נפגע מהקרינה, לצמצם שימוש וחשיפה לפני שהשימוש יצמצם אותו.

  • מ1.

    הביקורת שלך נשמעת מאוד לא עניינית

    איך בדיוק מחקר על 90 עכברים נקרא אצלך "מחקר מעבדה גדול מאוד" ?
    אמנם 3 אחוז זה משמעותי, אבל 3 אחוז זה בסך הכול עכבר אחד (באותו ניסוי "גדול מאוד"). זה בהחלט יכול להיות אקראי.

  • אנונימי

    3% מ90 זה 2.7 עכברים, אבל לא נעסוק בדברים חסרי רלוונטיות

    כמו מתמטיקה

  • עמיר - ללא קרינה

    המחקר היה סה"כ על 2500 חולדות

    המחקר היה סה"כ על 2500 חולדות.
    היו למחקר כמה וכמה שלבים.
    סה"כ חולדות שנחשפו היו 1080 חולדות , 540 זכרים ו540 נקבות, 90 מכל מין בכל קבוצת חשיפה (והיו 6 קבוצות חשיפה).
    אם נסתכל רק על 540 הזכרים, שם הממצאים היו מובהקים, מתוך הזכרים שנחשפו נמצא 12 חולים בליומה, 10 עם מצב טרום סרתני מסוג גליומה, 19 נמצאו עם שוואנומה של הלב ו6 עם מצב טרום סרטני מסוג שוואנומה של הלב. בקבוצת הביקורת לא היו חולים בשום אחת מהסרטנים הללו ומצבי טרום הסרטן (מתוך 90 עכברים זכרים בקבוצת הביקורת).
    סה"כ נפגעו-הושפעו מהחשיפה 31 עם סרטן, ו16 במצב טרום סרטני, כלומר 47 חולדות זכרים הושפעו מהחשיפה מתוך 540.
    כ 8.7%, קצת יותר 1 מ 12 הושפעו מהקרינה בצורה פטולוגית (או סרטן או קדם סרטני). זה כבר לא כל כך מעט חולדות שהושפעו נכון?
    כמו כן בוידאו קונפרנס עם החוקרים הם הסבירו כי בדרך כלל נהוג במחקרים כאלה לבדוק חצי מכמות החולדות.
    בנוסף הם הסבירו שהסיכוי שהמחקר הראה תוצאות חיוביות שגויות הוא 1 ל 20.

  • יאיר

    מה המרחק הבטוח ממקור הקרינה ?

    הי,
    ידוע שככל שמתרחקים ממקור הקרינה (כמו טלפון סלולרי) הקרינה נחלשת משמעותית (בריבוע המרחק) ברצוני לשאול:
    1. האם הגופים הבילאומיים הגדירו מרחק שנחשב מספיק בטוח שממנו כבר אין סכנה מקרינה?
    2. האם מוגדר מרחק בטוח כזה לשדות מגנטים כמו מקווי חשמל, ארונות חשמל ומטענים של מכשירי חשמל ?
    3. ועוד שאלה בנושא אחר - האם כאשר מטעינים טלפון סלולרי הקרינה ממנו יותר חזקה? האם לא מומלץ לדבר בסלולרי כאשר הוא נטען ?
    תודה!

  • מעין ברנע

    הי יאיר

    השאלה היא על איזה מקור קרינה מדובר. הגופים הינ"ל עוסקים במחקר ויש הנחיות שונות להקטנת החשיפה לפי תדרי הגל השונים, אני ממליצה בחום לעיין באתר של ה- icnirp
    http://www.icnirp.org/
    לגבי השאלה השלישית אינני יודעת, אינני פיסיקאית אלא ביוכימאית, אנסה לברר.