תאי גזע בשיניים ומרבץ מלח בחלל - מבזקי מדע

השיניים שיסתמו את עצמן

סתימות חדשות מבטיחות לא רק למלא את החורים בשיניים, אלא גם לעודד את השן לתקן את עצמה. חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם בבריטניה ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב יצרו סתימות מחומר חדשני, שיכול לבוא במגע ישיר עם תאי מוך השן – הרקמה החיה בפנים השן – ואף לעודד את התחדשותה. החומר מעודד את תאי-הגזע הנמצאים ברקמה להתחלק ולתקן את הרקמה הפגיעה, וגם את הדנטין, החומר הקשיח יותר המצפה אותה. הפיתוח זכה בפרס לטכנולוגיות חדישות של החברה המלכותית לכימיה. יש לזכור, עם זאת, כי מדובר בשלבים ראשוניים ביותר של המחקר – יעבור עוד זמן רב עד שנדע אם "סתימות הפלא" יממשו את הבטחתן ויכנסו לשימוש אצל רופאי השיניים, ואצלנו בפה.

(ד"ר יונת אשחר)

 קרס, תעבירי את המלח

אסטרונומים מנסים כבר שנים רבות לפענח את טיבו של אזור בהיר במיוחד על פני השטח האפורים של כוכב הלכת הננסי קרס (Ceres), הבוהק במרכזו של מכתש פגיעה בן 80 מיליון שנה. כעת, מדידות מדויקות של החללית Dawn ("שחר") המקיפה את קרס במסלול נמוך, העלו כי מדובר בכתם של מלח נתרן פחמני (sodium carbonate), הנוצר בעקבות התאיידות של מים נוזליים.  החוקרים מעריכים כי המכתש נוצר מפגיעת אסטרואיד, וההתנגשות שחררה מים נשכבות תת קרקעיות של כוכב הלכת הננסי. עם פני השטח הם התאדו, בהעדר לחץ אוויר, והותירו את מרבץ המלח הגדול. הגילוי מעורר שאלות כמה מים יש בקרס, ועד כמה זה אופייני לגופים נוספים בחגורת האסטרואידים.

בתוך כך, האריכה נאס"א עוד בשנתיים את משימתה של החללית Dawn. סוכנות החלל האמריקאית האריכה את משימתן של עוד כמה משימות חלל, בהן של שני רכבי השטח הפועלים על מאדים, Curiosity ו-Opportunity וכן החללית New Horizons, שחלפה לפני שנה ליד פלוטו. היא תמשיך לחקור את חגורת קויפר שבשולי מערכת השמש, ובינואר 2019 אמורה לחלוף ליד 2014MU69 – גוף קרח שקוטרו 45 ק"מ בלבד. החוקרים סבורים כי גופים כאלה עשויים לספק מידע רב על התנאים במערכת השמש הקדומה ועל היווצרותם של גופים שונים.

(ד"ר דוד פולישוק)

האם חומר שצובע שתן יכול גם לשפר זיכרון?

חוקרים מאוניברסיטת טקסס גילו כי נטילת גלולה של מֶתִילֶן בְּלוּ משפרת את הזיכרון לטווח הקצר. מתילן בלו היא תרכובת כימית בעלת גוון כחול, המעניקה לשתן צבע ייחודי בעת סילוקה מהגוף, ולכן משמשת רבות בתחום הרפואה והמחקר הרפואי והביולוגי. בניסויים קודמים נמצא שיש לחומר השפעה חיובית על עכברים חולי אלצהיימר וכן על זיכרון לטווח ארוך אצל בני אדם.

כעת בדקו החוקרים את השפעת החומר על זיכרון לטווח קצר אצל בני אדם. הנבדקים עשו מבחני זיכרון לפני ואחרי קבלת החומר או תרופת דמה, ושעה לאחר מכן עשו מבחני זיכרון, מלווים במבחנים קוגניטיביים ובדיקות תהודה מגנטית (MRI). הם מצאו כי הנבדקים שקיבלו את החומר שיפרו בשבעה אחוזים את ביצועי הזיכרון שלהם, לעומת קבוצת הביקורת.

לדברי החוקרים, ניסוי זה מראה בפעם הראשונה השפעה מיידית של מתילן בלו על יכולות קוגניטיביות, בתוך שעה בלבד. החוקרים מקווים כי הממצאים וניסויי המשך יוכלו להניח את אבן הבסיס לפיתוח תרופות לשיפור הזיכרון.

(אלכס קרצר)

בדיקת דם באמצע שומקום

במדינות עולם שלישי יש קושי בנגישות לטיפול רפואי ולכן מחלות מאובחנות פעמים רבות באיחור רב. חוקרים מאוניברסיטת אוהיו בארה"ב פיתחו ערכה ביתית לנטילת דם, המאפשרת לשמור את הבדיקה בלי קירור במשך חודש עד הגעתה למעבדה. הערכה היא פיסת נייר קטנה שבאמצעותה דוקרים את העור. פיסת הנייר כוללת נוגדנים לחומרים מסוימים המצויים בדם, בהם מולקולות המזוהות עם מלריה וסרטן השחלות. עם ההגעה למעבדה אפשר לבדוק בשיטה פשוטה יחסית כמה מהנוגדנים נקשרו למולקולה, וכך לקבוע את ריכוז החומר בדם ולדעת אם יש מחלה. בהמשך מקווים החוקרים לכלול בערכה עוד נוגדנים, ולזהות באמצעותה מחלות רבות. עם זאת, הערכה אמנם תאפשר לזהות מחלות בבדיקה פשוטה, אבל התשובות יגיעו כעבור זמן רב, אף שלעיתים מדובר במחלות הדורשות טיפול מיידי.  כיום מחירה של כל ערכה הוא חצי דולר אמריקאי, עלות שצפויה לרדת בהמשך, אם יהיה ביקוש למוצר החדש.

(שקד אשכנזי)

 הסוואה עתיקת יומין בחרקים

הסוואה היא יכולת חשובה מאוד בעולם החי. חרקים למשל, משתמשים בחומרים כמו חול, עלים, או שלדים של חיות מתות להסתיר את גופם ולהיטמע בסביבתם כדי לחמוק מטורפים ולהפתיע נטרפים. חוקרים מסין מראים במחקר חדש כי התנהגות ההסוואה בחרקים כה קדומה, עד שניתן לראותה במאובני חרקים שהשתמרו בענבר מלפני 100 מיליון שנים. החוקרים מיינו 300,000 מאובני ענבר  שהתגלו במכרה במדינת מיאנמר בדרום מזרח אסיה.ומצאו ביניהם 39 דוגמאות שבהן החרקים מכוסים בחומרים שונים לשם הסוואה. בין המאובנים היו לארוות של ארינמלאים ירוקים, פשפשים טורפים וחרקים מרושתי כנף בשלבי התפתחות מוקדמים. לדברי החוקרים, זה מוכיח שהתנהגות זאת מאפיינת בעיקר את החרקים צעירים, שעדיין אינם מיומנים בטרף. התגלית שופכת אור רב על נושא ההסוואה בחרקים קדומים, משום שהידע בתחום התבסס עד כה על מאובן אחד בלבד.

(יעל גרופר)