אסטרונומים לא הצליחו בינתיים לגלות עדויות ישירות לקיומו של כוכב הלכת, וכעת טוענים אסטרופיזיקאים כי הסבירות שהוא אכן נוצר – קטנה מאוד
בינואר 2016 הכריזו בהתרגשות האסטרופיזיקאים קונסטנטין בטיגין (Batygin) ומייק בראון (Brown) על ראיות לקיומו של כוכב לכת לא-מוכר, תשיעי במספר, בקצה מערכת השמש שלנו. אמנם, איש עדיין לא ראה את גרם השמיים המכונה בינתיים "כוכב הלכת תשע", אבל יש עיוותים במסלוליהם של כמה גופים בחגורת קויפר, בקצה הרחוק של מערכת השמש, שאפשר להסבירם בעזרת כוח הכבידה של מסה גדולה – למשל זו של כוכב הלכת תשע.
בטיגין ובראון חישבו כי מסתו של כוכב הלכת אמורה להיות פי עשרה ממסת הארץ (כמחצית המסה של כוכב הלכת נפטון). הם חישבו עוד כי המסלול שלו רחוק מאוד מהשמש ואליפטי מאוד, לעומת מסלוליהם של כמה כוכבי לכת, ובהם כדור הארץ, שהם כמעט מעגליים. בנקודה במסלולו הקרובה ביותר לשמש, כוכב הלכת תשע רחוק ממנה כ-60 מיליארד קילומטרים (פי 400 מהמרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש), ובנקודה הרחוקה ביותר מרחקו ממנה מגיע ל-225 מיליארד ק"מ (פי 1,500 מהמרחק הממוצע בין הארץ לשמש).
החוקרים יודעים בקירוב את מסלולו של כוכב הלכת תשע – אם הוא קיים, כמובן – אך אינם יודעים היכן הוא נמצא במסלול זה. בראון, שבעבר היה שותף לגילוי גופים פלנטריים מרוחקים כמו אריס, מאקה-מאקה וסדנה, סרק את השמיים בחיפוש אחר כוכב הלכת, ואף ניסה להתחקות אחר עקבותיו בצילומים אסטרונומיים ישנים, אך בלא תוצאות.
על פי החישובים, כוכב הלכת תשע משלים הקפה אחת של השמש ביותר מ-10,000 שנות ארץ. ברוב המסלול, גוף בסדר הגודל הזה נמצא הרחק מטווח הראייה של רוב הטלסקופים וגם מרחקו העצום מהשמש אינו מקל את איתורו. מכיוון שהצילום האסטרונומי נכנס לשימוש רק לפני כ-100 שנה, הסיכוי שכוכב הלכת תשע אכן צולם הוא לכל היותר אחוז אחד, אך בפועל הוא קטן עוד יותר, אם מביאים בחשבון גם את ההתפתחות של יכולות הצילום למרחקים כאלה. ייתכן מאוד שכוכב לכת זה חלף באזור הקרוב לכדור הארץ בימי בית שני, למשל, ויהיה שוב בטווח מתאים לצילום רק בעוד אלפי שנים.
בעוד החוקרים מתכננים לגייס טלסקופים רבי-עוצמה למאמץ לאתר את כוכב הלכת תשע, חוקרים אחרים שואלים אם עצם קיומו במסלול שחושב אינו סותר עקרונות פיזיקליים אחרים. במאמר שהתקבל לפרסום בכתב העת Astrophysical Journal Letters, בחנו האסטרופיזיקאים גונגג'י לי (Li) מאוניברסיטת הרווארד ועמיתה פרד אדמס (Adams) מאוניברסיטת מישיגן תסריטים פיזיקליים אפשריים להיווצרות של כוכב לכת תשע במסלול שחישבו בטיגין ובראון.
התקבצות של חומר רב ליצירת כוכב לכת מסיבי כל כך במסלול הנדון אינה נראית סבירה, משום שכמות החומר באזור זה של מערכת השמש בתקופת היווצרותה לא הייתה גדולה די הצורך. סביר יותר שכוכב לכת תשע נוצר במקום אחר, ועם חלוף הזמן הגיע אל המסלול הנוכחי. לפיכך הריצו לי ואדמס מיליוני הדמיות במחשב כדי לבחון שלושה תרחישים אפשריים:
1. כוכב הלכת תשע נוצר בתוך מערכת השמש, בסמוך למסלוליהם של ענקי הגז, ו"נזרק" החוצה אל מסלולו הנוכחי בשל כוח הכבידה של כוכב חולף.
2. כוכב הלכת תשע "נחטף" על ידי כוח הכבידה של השמש מכוכב (שמש) אחר שעבר בסמיכות יתרה למערכת השמש שלנו.
3. כוכב הלכת תשע "סופח" למערכת השמש לאחר שנע בחלל ללא כוכב משל עצמו.
ההדמיות של לי ואדמס כשלו לרוב בהבאת כוכב לכת תשע אל המסלול שהציעו בטיגין ובראון. כאשר השמש שלנו הייתה צעירה, וסביבה היו כוכבים צעירים נוספים שנוצרו מהערפילית הקדומה, השפעתם על כוכב לכת תשע הייתה חזקה מדי, וההדמיה מסתיימת בסילוק של כוכב לכת תשע ממערכת השמש.
בשלבים מאוחרים יותר, לאחר שהשמש וכוכבי הלכת שלה התרחקו מהערפילית הקדומה שם נוצרו, לכוכבים מזדמנים אין מספיק אנרגיית כבידה כדי להרחיק את כוכב לכת תשע מתוך מערכת השמש, ורק ב-10 אחוזים מההדמיות כוכב לכת תשע מגיע אל מסלולו הנוכחי. הסיכוי לחטיפה או לסיפוח של כוכב לכת זר נמוך עוד יותר. לפיכך, מסכמים לי ואדמס, הסיכויים ליצירתו של כוכב לכת תשע ולתנועתו במסלול המוצע נמוכים מאוד ומעוררים ספק אם כוכב לכת תשע בכלל קיים.
המחלוקת על קיומו של כוכב הלכת תשע תיפסק כנראה רק כאשר הוא יתגלה בתצפיות אסטרונומיות או עד שתחלוף התקופה שבה הוא אמור להשלים הקפה סביב השמש, ולפיכך בוודאות לעבור בנקודה הקרובה ביותר אליה. אם נדע שהמועד חלף והוא לא התגלה, נוכל להסיק שהוא אינו קיים. למרבה הצער, מדובר כאמור בתקופה של אלפי שנים.
