לקריאת הכתבה

נגיף הקורונה – מה אנחנו יכולים ללמוד מסין?

חודשיים וחצי אחרי תחילת ההתפרצות בעיר ווהאן, מסתמן כי הסינים הצליחו לרסן את התפשטות הנגיף. איך עשו את זה?

נגיף הקורונה SARS-CoV-2, הגורם למחלת COVID-19, התפרץ בסין בסוף שנת 2019 והתפשט בינתיים כמעט לכל רחבי העולם, כולל ישראל. בשבוע שעבר אף הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה כפנדמיה: מגפה עולמית, עם מאות אלפי חולים מאובחנים ואלפי מתים.

בתחילת המגפה נרשמו בסין רבבות חולים ויותר מ-3,000 מתים, רובם במוקד ההתפרצות המקורי באזור העיר ווהאן (Wuhan). אולם בשבועות האחרונים היינו עדים למהפך בהתמודדות של מדינת הענק עם המשבר ולירידה דרמטית במספר החולים החדשים בה. בשעה שבמדינות רבות אחרות, ובהן איטליה, איראן, ספרד, שווייץ, גרמניה, בלגיה, וארצות הברית, נרשמים מדי יום מאות חולים מאובחנים חדשים אם לא אלפים, ונראה כי זה רק קצה הקרחון, בסין נוספים רק כמה עשרות חולים חדשים ביממה – במדינה של יותר ממיליארד תושבים. איך קרה השינוי הזה?

  מה למדו בסין: דינמיקת ההדבקה
- רוב הנדבקים היו במגע קרוב עם חולים סימפטומטיים. 5-1 אחוזים מהאנשים במעגל הקרוב לחולה מאובחן נדבקו גם הם.
- 85-75 אחוז מהנדבקים היו בני משפחה.
- שיעורי ההדבקה המשניים ירדו מ-10 אחוזים בתחילת ההתפרצות ל-3 אחוזים אחרי תחילת הבידוד.
- התרחשו הדבקות במסגרות סגורות, כמו מרפאות, בתי אבות ובתי כלא, אך הן לא היו גורם מרכזי בהפצת המחלה.
- לא נצפתה הדבקה בבתי ספר, אך ייתכן שזה קשור לכך שמוסדות הלימוד נסגרו כבר בשלב מוקדם.

ההתחלה

הדיווח הראשון על המחלה הגיע מרופא שטיפל בארבעה חולים שהראו תסמינים חריגים, שלושה מהם בני אותה משפחה. תסמיני המחלה והממצאים מסריקות החזה של החולים הזכירו מאוד את הסארס (SARS) – מחלה נגיפית שהתפרצה בשנת 2003 ומוגרה בהצלחה אחרי שגבתה את חייהם של 774 אנשים. הרופא דיווח על כך למרכז לבקרת מחלות ומניעתן בסין (CDC) ב-27 בדצמבר 2019, ובעקבות זאת החלה רשות הבריאות המקומית לחפש באופן פעיל מקרים דומים. עד מהרה אכן זוהו שלושה חולים נוספים. ארבעה ימים אחרי הדיווח הראשוני פרסמה ממשלת סין התראה אפידמיולוגית רשמית. לרוב החולים הללו היה מאפיין משותף – הם ביקרו בשוק פירות הים של העיר ווהאן שבמחוז חובאי (Hubei). ב-1 בינואר השוק נסגר. כעבור יומיים שיתפה סין במידע את ארגון הבריאות העולמי.

ב-7 בינואר בודד מחולל המחלה והתברר שמדובר בנגיף חדש ולא מוכר ממשפחת הקורונה. תוך ימים ספורים סיימו המדענים הסינים לרצף את הקוד הגנטי שלו ושיתפו אותו עם ארגון הבריאות העולמי. כבר למחרת היום הכינו ערכות לבדיקות נשאות לנגיף ושלחו אותן לווהאן לצורך אבחון נשאים. ב-20 בינואר נוספה COVID-19 באופן רשמי לרשימת המחלות בסין. ב-23 בינואר נכנסה ווהאן להסגר, ובארבעת הימים הבאים נכנסו להסגר 15 ערים נוספות במחוז חובאי. סין הגיבה מהר ובתקיפות.

תגובה מהירה ותקיפה. בידוד חולי קורונה | Musashi akira, Shutterstock
תגובה מהירה ותקיפה. בידוד חולי קורונה | Musashi akira, Shutterstock

זיהוי המאפיינים

COVID-19 היא מחלה מדבקת מאוד שמופצת במהירות רבה. תוך חודש בלבד היא התפשטה מ-14 ערים במחוז אחד בסין ל- 1,310 ערים ב-31 מחוזות.

כ-70 אחוז מהנדבקים החדשים מחוץ לחובאי באו במגע ישיר עם אנשים שביקרו במחוז או קיימו קשר הדוק עם חולים מאובחנים מחובאי (כ-15 אחוז נוספים). בשלב הזה היו רמות נמוכות – 16 אחוז בלבד – של העברה משנית או העברה בתוך הקהילה מחוץ למוקד המגפה ההתחלתי.

בחינת התפלגות החולים בסין הראתה כי אין הבדל בין גברים ונשים בשיעורי ההדבקה או בחומרת המחלה. 94 אחוז מהחולים היו בין גיל 20 ל-80 ורק שני אחוז היו ילדים ובני נוער. 3 אחוזים מהחולים היו בני 80 ומעלה. שלושת התסמינים השכיחים של המחלה היו חום, שיעול יבש ועייפות. עוד נמצא שאנשים עם מחלות רקע כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם או מחלות ריאה נוטים לפתח תסמינים קשים יותר, ובכלל זה קשיים בנשימה, דלקת ריאות ומוות. 

מצלמה תרמית בודקת את הטמפרטורה של נוסעים בשדה תעופה | Sputnik, SPL
שלושת התסמינים השכיחים של המחלה הם חום, שיעול יבש ועייפות. מצלמה תרמית בודקת את הטמפרטורה של נוסעים בשדה תעופה | Sputnik, SPL

המאבק בהתפשטות הנגיף

כיוון שמדובר בנגיף חדש, אין לאף אחד חסינות כלפיו, ולא פותחו לו מבעוד מועד טיפול רפואי או חיסון. בלית ברירה נאלצה ממשלת סין להשתלט על התפשטות הנגיף באמצעות שורה של הנחיות בסיסיות לציבור, שיושמו בקפידה. ההנחיות כללו שטיפת ידיים בתדירות גבוהה, שמירה על היגיינה, חבישת מסכות פנים, בידוד של כל מי שיש חשש כי נדבקו או שבאו במגע עם חולה מאובחן, איסור על התכנסויות מרובות משתתפים והגבלות על התנועה והתחבורה.

הצעד הדרסטי ביותר היה הטלת הסגר מלא על כל סין: כ-1.4 מיליארד איש התבקשו להישאר בבידוד בבתיהם למשך עשרה ימים, כדי לצמצם את החשיפה לנגיף ואת סכנת ההדבקה. במחוז חובאי ההסגר היה ארוך הרבה יותר, וכ-59.2 מיליון איש היו נתונים בבידוד למשך 50 יום.

גם המערך הרפואי באזורי ההתפרצות עובה באופן משמעותי. יותר מ-50 אלף מיטות אשפוז הוקצבו לחולי COVID-19, ולשם כך נפתחו שלושה בתי חולים חדשים שאובזרו ואוישו במהירות, ו-16 בתי חולים שדה זמניים. יותר מ-40 אלף רופאים, אחיות ועובדי בריאות אחרים נשלחו למחוז חובאי מכל רחבי סין כדי לסייע לצוותים המקומיים המותשים.

המדינה גם עשתה שימוש בטכנולוגיה ובאפליקציות טלפוניות כמו WeChat במטרה להתחקות אחר אנשים שבאו במגע עם חולים מאומתים, וכדי לאכוף את ההגבלות על נסיעה ממקום למקום. בתי החולים נעזרו בפלטפורמות מקוונות שאפשרו קשר ותמיכה בזמן אמת לחוקרים ורופאים בתחום, גם באזורים מרוחקים.

 מה למדו בסין: מסלול המחלה
- בעת האבחון: כ-80 אחוז מהחולים הם במצב קל או בינוני, 15 אחוז במצב חמור ו-5 אחוזים במצב קריטי.
- 15-10 אחוז מהמקרים הקלים והבינוניים הפוכים לחמורים; 20-15 אחוז מהמקרים החמורים הופכים קריטיים.
- בממוצע עוברים 6-5 ימים מהחשיפה ועד הופעת התסמינים.
- במקרים הקלים המחלה עוברת בתוך שבועיים בממוצע; במקרים החמורים: 6-3 שבועות.
- רוב הקורבנות מתים תוך 8-2 שבועות מרגע הופעת התסמינים.
- אף שאי אפשר לאבחן נדבקים נטולי תסמינים ללא בדיקה סרולוגית, בדיקות מולקולריות מראות שמדובר בתופעה נדירה של פחות מאחוז אחד מהנדבקים. לפי הערכה, 75 אחוז מהנשאים האסימפטומטיים מפתחים תסמינים אחרי האבחון.
- ילדים נוטים לפתח מחלה קלה יותר מאשר מבוגרים.

חקירת התקדמות המחלה

עקומת המגפה משקפת מה שעשוי להיות דפוס התפרצות מעורב, והמקרים המוקדמים רמזו שמקור המחלה היה זואונוטי, כלומר מדובר במחלה שעוברת מבעלי חיים לבני אדם, ושהיא אולי הגיעה משוק פירות הים בווהאן. חקירת החולים המאוחרים יותר לימדה שהדבקה מתפשטת גם מאדם לאדם, ולא רק במגע ישיר עם חיות. 

הצורך לזהות התפרצות של מחלה לא מוכרת ולאפיין את תסמיניה ואת דרכי ההתפשטות שלה עיכב את הטיפול בה בשלבים הראשונים ואִפשר לה להדביק יותר מ-80 אלף תושבים, אולם מרגע שהרשויות בסין הבינו עם מה הן מתמודדות, ההשתלטות עליה הייתה מהירה. מעידים על כך נתוני תחילת הופעת התסמינים ואבחון המחלה. 

מספר המקרים היומיים החדשים בסין מאז תחילת ההתפרצות דומה לעקומת פעמון שטוחה מעט. ההתפלגות הזאת תואמת את חוק פאר (Farr's law of epidemics), שגיבש כבר באמצע המאה ה-19 האפידמיולוג ויליאם פאר. החוק חוזה כי מגפות מתאפיינות בדרך כלל בדפוס של עלייה חדה, שיא ואז ירידה בחזרה לקו הבסיס. הדפוס הזה נובע מכך שבני האדם משנים את התנהגותם ואורח חייהם כדי לא לחלות, ומי שכבר חולה פונה לטיפול רפואי שמפחית את שיעור המקרים החדשים.

האפידמיולוג זוניו וו (Zunyou Wu) מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בסין (China CDC) דיווח לאחרונה כי להערכתו סין מנעה כמיליון מקרי הדבקה חדשים בנגיף בזכות התגובה המהירה והתקיפה שלה.

מתגוננים מפני המחלה בסין | Robert Wei, Shutterstock
הצורך לזהות התפרצות של מחלה לא מוכרת עיכב את הטיפול בה בשלבים הראשונים. מתגוננים מפני המחלה בסין | Robert Wei, Shutterstock

המסלול הקליני: מאבחון להחלמה

מבחינת אופי המחלה, נמצא כי רוב הנדבקים סבלו מתסמינים קלים בלבד, כלומר ללא דלקת ריאות או עם דלקת ריאות קלה, והחלימו לגמרי בסופו של דבר. עם זאת, 14 אחוז מהחולים פיתחו סיבוכים קשים ו-5 אחוזים נוספים לקו במחלה בצורתה הקשה מאוד המלווה בקשיי נשימה, הלם זיהומי (שוק ספטי), עד כדי קריסת מערכות המובילה למוות. 

נכון ליום שלישי השבוע, שיעור תמותת החולים הכללי בסין עומד על 3.9 אחוזים: 3,226 מתים מתוך 80,881 מקרים מאובחנים. עם זאת, מחקר שהתפרסם בימים האחרונים מצא שמסוף פברואר התמותה בווהאן הייתה רק 1.4 אחוזים מכלל החולים, ככל הנראה משום שגם חולים פחות קשים אובחנו. התמותה הזאת לא מתחלקת באופן אחיד בין החולים. עד סוף פברואר לא היו שום מקרי מוות בקרב ילדים מתחת לגיל 9. לעומת זאת, שיעור התמותה בגילאי 79-70 עמד על 8 אחוזים – כאחד מכל 12 חולים, ואילו מעל גיל 80 שיעור התמותה הכללי כבר זינק ל-14.8 אחוז. שיעור התמותה היה גבוה אצל אנשים הסובלים ממצבים רפואיים מורכבים קודמים: 10.5 אחוז בקרב חולי מחלות לב וכלי דם, 7.3 אחוזים אצל חולי סוכרת, 6.3 אחוזים מהחולים במחלות נשימה כרוניות, 6 אחוזים מהחולים הסובלים מיתר לחץ דם ו-5.6 אחוזים מחולי הסרטן שנדבקו בנגיף. 

 מה למדו בסין: וירולוגיה
- התפשטות הנגיף גבוהה במיוחד בשלב המוקדם של המחלה. המשמעות היא שכדי למנוע הדבקה, לא מספיק שהחולה יחבוש מסכה, אלא גם כל מי שנמצא בקרבתו.
- נשא יכול להדביק אחרים כבר יום-יומיים לפני הופעת התסמינים, ונשאר מדבק במשך 12-7 יום במקרים קלים ובינוניים ולמעלה משבועיים במקרים חמורים.
- הנגיף בודד גם בצואה, אך לא נמצאו ראיות אפידמיולוגיות להעברת הנגיף באמצעותה.

 

מומחים מארגון הבריאות העולמי שיבחו את תגובת סין וסימנו חלק ניכר מפעולותיה ככלי לחימה מרכזיים שעזרו להאט את קצב ההתפשטות. בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי נכתב כי המהירות שבה הסינים בודדו את הנגיף, יצרו כלי אבחון וקבעו את מאפייני ההדבקה ותקופת הדגירה, סיפקה את הבסיס החיוני לאסטרטגיה של סין במאבק בנגיף וקנתה לקהילה הבינלאומית זמן יקר מפז להגיב כמה שיותר מהר.

סימפוזיון מיוחד בנושא קורונה אשר בו מוצגים חלק מהנתונים בכתבה | מקור: YouTube