לקריאת הכתבה

העורב המחבר והתוכי הגוזר

פעם זו נחשבה כיכולת המיוחדת לנו בלבד, או לפחות לנו ולבעלי החיים הקרובים אלינו - אבל מחקרים חדשים מראים שאפילו ציפורים מסוגלות ליצור ולהשתמש בכלים

לחתוך חתיכה קטנה מקרטון מלבני, כך שתהיה בגודל הרצוי. לחבר כמה חלקים יחדיו ליצירת כלי יעיל. משימות פשוטות ולא מרשימות במיוחד - כל עוד מדובר בבן אדם, ולא בציפור.

היכולת להשתמש בכלים נחשבה פעם כייחודית לאדם, התכונה העומדת בבסיסו של מותר האדם מהבהמה, וזו שאיפשרה לנו לחיות ולשגשג גם באזורים הנידחים ביותר של כדור הארץ. אבל אז הגיעה ג'יין גודול (Goodall) וחשפה את העובדה שגם שימפנזים משתמשים בכלים: הם תוחבים מקלות לקיני נמלים וטרמיטים כדי להוציא אותם ולאוכלם, מפצחים אגוזים בעזרת אבנים, טובלים עלים במים ומשתמשים בהם כבספוג בשביל לשתות, ועוד ועוד.

במרוצת השנים התגלה שקופי אדם אחרים משתמשים גם הם בכלים, וכמוהם כמה מיני קופים, כמו קפוצ'ינים, וגם בעלי חיים הרחוקים מאיתנו אבולוציונית הרבה יותר, למשל דולפינים. לפני מספר שנים הצטרפו לקבוצה המצומצמת הזו עורבי ניו-קלדוניה (Corvus moneduloides), שמשתמשים במקלות וחלקי עלים כדי לשלות זחלים מתוך ענפים, ותמנונים, המשתמשים בחצאי קליפות קוקוס כשריון.

מה לגבי יצירה של כלים? ישנם לפחות שני מינים של בעלי חיים, מלבד האדם, שנוהגים לעצב ולשנות את החומר הטבעי שמשמש להם ככלי. שימפנזים בקבוצות מסוימות מעצבים את המקלות בעזרתם הם דגים טרמיטים, כך שהקצה נראה כמו מברשת ויותר טרמיטים יכולים להיתלות עליו. עורבי ניו קלדוניה יוצרים מעין וו בקצה המקלות בהם הם משתמשים כדי שיוכלו לשלוף ביעילות את טרפם, וחלקם גם מעצבים כלים בעלי קצה משונן מעלים.

תוכים יוצרים כלים

גם מינים שאינם משתמשים בכלים באופן קבוע בטבע מסוגלים לעשות זאת, לעתים, בתנאי מעבדה. דוגמה טובה לזאת היא תוכים מהמין קקדו גופין (Cacatua goffiniana), שאפילו אינם בונים קנים, אבל כן ידועים בכך שהם מתעסקים בחפצים שונים תוך כדי חיפוש מזון וגם כמשחק. במחקרים במעבדה הם הוכיחו את עצמם כפותרי בעיות מצטיינים, כולל בבעיות הדורשות שימוש בכלים ואפילו עיצוב שלהם.

במחקר חדש הראו חוקרים מאוסטריה שהקקדו מסוגלים ליצור כלים ואף להתאים אותם לתנאי המשימה. התוכים התבקשו לגזור בעזרת מקוריהם החזקים פיסה מתוך מלבן קרטון שניתן להם, ולהשתמש בה כבכלי. הם הכניסו את פיסת הקרטון לחור בקופסה שניצבה לידם ודחפו בעזרתה פיסת מזון טעימה, עד שזו נפלה אל מחוץ לקופסה והם יכלו להשיגה.

ששת ההקקדו שנבחנו שינו את שיטת ייצור הכלי שלהם בהתאם למיקום של פיסת המזון. אם היא הייתה רחוקה, הם קרעו את מלבן הקרטון לכל אורכו, כדי ליצור את הכלי הארוך ביותר האפשרי. כשהפרס היה קרוב יותר, הם קרעו חלק קטן יותר מהמלבן. אם בטעות הם יצרו כלי קצר ולא שימושי, הם לרוב הבינו זאת מיד ולא ניסו אפילו להשתמש בו. נראה שהם ידעו מראש כיצד הכלי שהם עומדים להכין צריך להיראות: משימה לא פשוטה הדורשת יכולת הפשטה מתוחכמת למדי.

תוכי הקקדו מבצעים את המשימות במחקר:

הכנס מקל 1 לתוך ציר 2

ייצור כלים כמו זה שהראו הקקדו הוא מתוחכם למדי ונדיר לראותו בטבע, אך יש משהו שנראה כקשה עוד יותר: בניה של כלי מורכב. חיבור של כמה חפצים ליצירת כלי אחד, שיוכל לעשות את מה שחלקיו לא יכלו, לא נראה מעולם בטבע. הדוגמאות המעטות שנראו לכך במעבדה מגיעות כולן מקופי האדם, בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר.

זה לא ממש מפתיע שהדוגמה הראשונה לבניית כלי מורכב מחוץ לקבוצת "בני האדם וקרובי משפחתם" מגיעה מיוצרי הכלים המתוחכמים ביותר מקרב הציפורים, אותם עורבים מהאי ניו-קלדוניה. במחקר חדש, חוקרים מאירופה בחנו במעבדה שמונה עורבים שגדלו בטבע, והציבו בפניהם משימה: להשיג פיסת אוכל שנמצאת בתוך קופסה שקופה. הדרך לעשות זאת הייתה להכניס מקל לחריץ בקופסה, ולדחוף את פיסת האוכל עד שתצא מהפתח המיועד לה - ממש כמו שעשו התוכים עם פיסת הקרטון שלהם. בתום הניסוי העורבים שוחררו חזרה לטבע.

כאשר החוקרים סיפקו לעורבים מקלות ארוכים מספיק בשביל להגיע אל האוכל, כל השמונה הצליחו לעשות זאת ללא בעיה, כבר בפעם הראשונה שראו את המתקן. אבל אז הגיע החלק הקשה: החוקרים נתנו לעורבים מקלות קצרים מדי, אבל כאלו שניתן היה לחבר ליצירת כלי אחד ארוך. ארבעה מהעורבים הצליחו לעשות זאת ולהשיג את האוכל בעזרת הכלי המורכב. לקח להם בין ארבע לשש דקות לגלות איך להרכיב את הכלי, והם עשו זאת בלי שום עזרה או רמז מהחוקרים, או אפילו היכרות מוקדמת עם הכלי המורכב כאשר הוא כבר מחובר. במחקרים בהם נבחנו קופי אדם, לעומת זאת, הם לרוב נזקקו לזמן רב הרבה יותר, ולעתים גם לעזרה.

אחד העורבים, בשם מנגו, הוכיח את עצמו כגאון אמתי: הוא הרכיב כלי ארוך משלושה ואפילו ארבעה חלקים, לא רק שניים, ללא עזרה או הדגמה. זו הפעם הראשונה שבניית כלי המורכב מיותר משני חלקים נראתה אצל בעל חיים כלשהו.

התנהגות העורבים הייתה מכוונת: הם לא שיחקו סתם עם המקלות, אלא הרכיבו את הכלי הדרוש להם ומיד השתמשו בו כדי להשיג את האוכל. במקרים בהם המקל הקצר הספיק, הם לא טרחו להוסיף לו עוד חלקים - נראה שכמו התוכים, הם ידעו לאיזה אורך של כלי הם זקוקים.

העורבים מוציאים את המזון בעזרת מקלות, במשימות השונות:

חכמים, אבל אחרת

בניית כלים מורכבים היא לא משימה פשוטה כלל, כמו שאפשר ללמוד מהעובדה שכל כך מעט בעלי חיים מסוגלים לעשות אותה. "כדי לחבר כמה חלקים ליצירת כלי חדש צריך, ככל הנראה, לצפות את המאפיינים שיהיו לאותו חפץ שעדיין לא קיים" הסביר אלכס קצלניק (Kacelnik), שהוביל את המחקר, לאתר Inverse. "ייתכן שמשימה כזו אפשרית רק על ידי הדמיה מנטלית כלשהי של התוצאה". יצירה של כלי בגודל מסוים מתוך חפץ גדול יותר, כמו שעשו התוכים, דורשת אולי גם היא הדמיה דומה.

עורבים ותוכים רחוקים מאיתנו מאוד מבחינה אבולוציונית, והמוחות שלהם שונים מאוד משלנו, אבל זה לא אומר שהם לא חכמים. המחקר החדש מראה שהם מסוגלים לחשיבה מתוחכמת ויצירתית – אולי כזו שנמצאת מחוץ להישג ידם של כמה מבעלי החיים הקרובים אלינו ביותר.