לקריאת הכתבה

החברים של הנחש

מחקר מראה שנחשים אוהבים חברה, וגם יוצרים קשרים עם פרטים מסוימים ומעדיפים לבלות איתם את זמנם

איך נראים חיי החברה של הנחשים?

זוחלים, ובמיוחד נחשים, נראים לנו לרוב כבעלי חיים שמעדיפים לבלות את חייהם לבד, ואולי חסרים את היכולת השכלית הדרושה לחיים בקבוצה – היכולת לזכור ולזהות זה את זה, לדעת מי חבר ומי זר. אך בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המראים שיש גם נחשים שאוהבים חברה. במחקר חדש שמצטרף אליהם, חוקרים מקנדה טוענים שנחשי בירית לא רק מעדיפים לבלות את זמנם זה עם זה, אלא אף יוצרים קשרי ידידות עם נחשים מסוימים, ויש ביניהם חברותיים יותר ופחות. 

נחשים צריכים כמובן להיפגש זה עם זה לצרכי רבייה, וחלק מהמינים נוהגים להתקבץ יחדיו, לעתים במספרים גדולים, כדי לישון יחד שנת חורף. אך עד לשנים האחרונות לא היה ברור אם הם גם יוצרים קשרים חברתיים עם פרטים מסוימים, או פשוט נמשכים לנוכחות של נחשים מאותו מין, בלי להבדיל ביניהם או להכיר אותם. כיום יש לנו ראיות לכך שלפחות במקרים מסוימים, האפשרות הראשונה עשויה להיות הנכונה. מחקר מ-2012 הראה שנחשי עכסן מעוצה (Crotalus horridus) מכירים את בני משפחתם, ולפי מחקר אחר פיתוני סלעים אפריקניים (Python natalensis) אף מטפלים בצאצאיהם. ב-2017 למדנו שנחשי בואה קובניים (Chilabothrus angulifer) משתפים פעולה זה עם זה בשעת ציד.     

נחש מי הצטרף לקבוצה

במחקר החדש בדקו החוקרים את הקשרים שיוצרים ביניהם נחשי בירית מצויים (Thamnophis sirtalis), שאינם קרובי משפחה זה של זה. הם הכניסו 40 נחשים צעירים למכלאות של עשרה נחשים כל אחת, וסימנו אותם בנקודות צבעוניות על הראש, כך שיוכלו לזהות כל אחד מהם. בטבע, הנחשים מבלים את רוב זמנם בחורים בין הסלעים, וגם בכל מכלאה היו ארבעה מקומות מסתור מתאימים. 

הנחשים, כך התברר, העדיפו לחלוק את מקומות המסתור האלו עם נחשים אחרים, וכמה שיותר מהם. כאשר נחש שהה במסתור עם עוד נחשים רבים, הוא נטה להישאר שם יותר, ולא לצאת החוצה או לעבור למסתור אחר. הנחשים גם העדיפו להסתובב בחוץ כאשר אחד או כמה מחבריהם הסתובבו שם, ולא לבד. החוקרים תיעדו אותם מוציאים את ראשם ממקום המסתור ובודקים את המתרחש: אם ראו שיש נחש או שניים שכבר נמצאים בחוץ, היה סיכוי גדול יותר שגם הם עצמם יצאו החוצה. 

החוקרים משערים כי הסיבה העיקרית לכך שהנחשים הצעירים מתקבצים יחדיו היא הגנה מפני טורפים. טורף שיעז לתקוף נחש יחיד, יחשוש אולי להתקרב לקבוצה גדולה, ואם בכל זאת יתקוף אותה, לכל אחד מהנחשים יהיה סיכוי טוב יותר להימלט. גם את היציאה החוצה בקבוצות אפשר להסביר בצורה דומה: כאשר נחש רואה שנחש אחר עזב את מקום המסתור, מסתובב בחוץ ואינו מותקף, הוא יכול להסיק שהאזור בטוח יחסית, ולצאת החוצה בעצמו. 

נחשי בירית מגיחים מתרדמת החורף בקנדה | צילום: HUW CORDEY / NATURE PICTURE LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY
נשארים ביחד גם כשמתעוררים. נחשי בירית מגיחים מתרדמת החורף בקנדה | צילום: HUW CORDEY / NATURE PICTURE LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מי הזיז את החברים שלי

עם זאת, התנהגותם של הנחשים לא הייתה מבוססת רק על "עשה מה שהאחרים עושים". אולי הממצא המעניין ביותר של המחקר היה שהנחשים אינם בוחרים באקראי עם מי לבלות את זמנם. פעמיים ביום, החוקרים "ערבבו" את הנחשים – העבירו חלק מהם למקומות מסתור אחרים וכך שינו את הרכבי הקבוצות שנוצרו שם. ואולם, אותן קבוצות שבו ונוצרו עד מהרה. לכל אחד מהנחשים היו "ידידים", פרטים שאיתם העדיף להיות בקבוצה, והוא חזר ומצא אותם לאחר ההפרעה של החוקרים. המבנה החברתי של קבוצת הנחשים הצעירים, אמר מורגן סקינר (Skinner), שהוביל את המחקר, לאתר Science, "הוא במובנים מסוימים דומה באופן מפתיע לזה של יונקים, כולל בני אדם".

הממצאים של סקינר ועמיתיו לא רק עוזרים לנו להבין טוב יותר את התנהגות הנחשים, ולשנות את התפיסה שאלו בעלי חיים מתבודדים שאינם מעוניינים בחברה. עשויות להיות להם גם השלכות מעשיות בתחום השימור של הזוחלים חסרי הרגליים. כחלק מאמצי השימור, מעבירים לעתים נחשים ממקום למקום, למשל כדי לפנות אותם מאזור שבו עומדות להתחיל עבודות בנייה או בניסיון להקים מחדש אוכלוסיית נחשים במקום שבו הן נעלמו. במקרים רבים הנחשים שהועברו למקום החדש לא נשארים בו, אלא נודדים ומסכנים את עצמם,  ואף עלולים להיכנס למקומות ישוב. כעת כשאנחנו יודעים שהנחשים אוהבים חברה, אומרים החוקרים, אפשר להעביר את הנחשים בקבוצות, או לפזר באזור ריח של נחשים, שאולי ישכנע אותם להישאר שם. 

 

סרטון קצר של אוניברסיטת וילפריד לורייה על המחקר: