לקריאת הכתבה

האף של פינוקיו – אשליה חושית

בניסוי הזה נלמד איך לגרום לעצמנו להרגיש כאילו האורך של האף שלנו מגיע למטר שלם – ממש כאילו גדל לנו אף כמו של פינוקיו.

ציוד

  • 2 כיסאות
  • 3 חברים (ממשיים – לא דרך הפייסבוק :-) : אחד שירגיש את האשליה ושני עוזרים. אחר כך אפשר להתחלף)

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הסבר

כדי לפענח את המציאות המוח שלנו משתמש במידע המגיע אליו ביחד מכל החושים שלנו. נוסף על חמשת החושים המוכרים לכולם (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש), יש עוד כמה וכמה סוגים של מידע על הגוף ועל העולם שמגיעים למוח.

אחד מהם נקרא "פרופריוספציה" (Proprioception – מושג שלקוח מלטינית ומשמעותו היא "של השייך לעצמי"): זהו למעשה החוש שמדווח למוח על המיקום ועל המצב של הגוף ושל האיברים במרחב. לדוגמה, גם בלי לראות אותן המוח שלנו יודע בכל רגע ורגע איפה בדיוק נמצאות שתי הידיים שלנו. תוכלו להרגיש את זה בקלות: עצמו עיניים, הזיזו את הידיים לכמה שניות לכל הכיוונים, ואז קרבו את שתי האצבעות המצביעות בכל יד עד שיגעו זו בזו. תגלו שאפשר לעשות את זה בקלות ובדיוק של סנטימטרים בלי לראות כלום – ומכאן שהמוח יודע בכל רגע איפה נמצאות הידיים.

בניסוי הנוכחי השתמשנו בפרופריוספציה וביכולת של המוח לשלב מידע חושי שמגיע אליו באותו זמן יחד עם הזיכרון, כדי להבין מה קורה בעולם. במהלך הניסוי אנו מרגישים בו-זמנית את התחושות הבאות:
1) היד נמצאת רחוק מהגוף – במרחק גדול – אך בדיוק מול המקום שבו האף נמצא בדרך כלל.
2) האצבע של היד שהושטנו קדימה נוגעת במשהו רך ועגלגל, שלפי המידע ששמור לנו בזיכרון, אנחנו מזהים שהוא אף. למעשה, האצבע באמת נוגעת באף
של החבר.
3) בו-זמנית, האף שלנו מעביר למוח מידע על זה שהוא מרגיש אצבע נוגעת בו (כי באמת נוגעת בו אצבע – האצבע של החבר שעומד באמצע ומפעיל את הניסוי).

במצב כזה, לא נותר למוח אלא להסיק את המסקנה שלכאורה מתבקשת שמה שקרה במציאות הוא שהאף שלו התארך מאוד, כי הרי עובדה שבכל פעם שהיד שלו זזה הוא מרגיש נגיעה באף (גם נגיעה בעור של האצבע וגם בעור של האף), אבל היד מאוד רחוקה.

ברגע שפוקחים את העיניים האשליה נשברת, מה שמלמד שהראייה היא החוש שהמוח סומך עליו במיוחד. אם חוש הראייה מביא מידע שסותר את מה שמוסרים שאר החושים, המוח מעדיף להסתמך על מראה עיניים.

מעניין לציין

אשליה נחמדה נוספת, שמראה עד כמה המוח נוטה להסתמך על חוש הראייה כדי לפענח את המציאות בעולם – ואפילו להשפיע על האופן שבו אנו שומעים היא אשליית מקגורק – השפעת הראייה על השמיעה.