לקריאת הכתבה

השתלת קוצב לב

כשקוצב הלב הטבעי של הלב לא מתפקד כראוי, ניתן להשתיל קוצב לב מלאכותי, המסדיר את הקצב, העוצמה, והסינכרון של האותות החשמליים שגורמים ללב להתכווץ.

הלב הוא שריר שפועל ללא הפסקה כדי לשמור עלינו בחיים. כשהלב מתכווץ הוא פועל כמשאבה להזרמת נוזל הדם, המספק מזון וחמצן, לכל חלקי הגוף. הלב מורכב מארבעה חללים המכילים דם – עלייה וחדר בצידו הימני ועליית וחדר נוספים משמאל. חלקו השמאלי של הלב מזרים דם עשיר בחמצן ובחומרי הזנה נוספים מהריאות אל שאר איברי הגוף, וחלקו הימני מזרים דם שחזר מהאיברים אל הריאות כדי לרוקן את הפסולת ולחדש את מאגרי החמצן.

כדי שהאספקה תהיה קבועה ורציפה, קצב הלב חייב להיות מותאם לצרכי הגוף. אצל חולי לב מסוימים קצב הפעימות משתבש מסיבות אלה ואחרות והלב אינו מתכווץ בקצב ובמינון הנכון. השיבושים הללו לעיתים דורשים התערבות רפואית וטיפול תרופתי, אך במקרה הצורך אפשר גם לטפל בבעיות באמצעות קוצב לב - התקן שמסדיר את השיבושים הללו ומכתיב ללב איך לפעום כראוי.

הסרטון מסביר כיצד פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל: 

Nucleus Animations, תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

כדי להזרים דם לכל חלקי הגוף, הלב נעזר במערכת של תאי עצב ששולחים אליו אותות חשמליים מסונכרנים. האות החשמלי עובר במסלול קבוע דרך סיבי שריר מוליכי זרם חשמלי השזורים סביב רקמת שריר הלב, והם אלה שגורמים לשריר הלב להתכווץ. מערכת החשמל של הלב היא מערכת סגורה ועצמאית, אך כדי להתאים את תפקוד הלב ואספקת הדם לצורכי הגוף המשתנים, כמו ריצה או שינה, היא נעזרת בתיווך של מערכת העצבים המרכזית. יחד הן מאפשרות ללב ליצור מקצב סדיר המותאם לצורכי הגוף: דופק מוגבר בשעת מאמץ, כדי לספק יותר דם לרקמות ודופק נמוך בשעת מנוחה או שינה, כשדרישת איברי הגוף לחמצן ולמזון היא נמוכה.

מקור האות החשמלי הוא בקוצב הטבעי של הלב, שנקרא SA node, המקנה ללב את האפשרות לפעום במקצבים משתנים. ממנו עובר הזרם החשמלי אל העליות ואל קוצב הלב המשני, שנקרא AV node, ומשם אל החדרים. הסנכרון בין ההתכווצויות של כל חללי הלב חיוני כדי שיתמלאו בדם ויסחטו כמות מספקת שלו החוצה אל כלי הדם, בדרך לרקמות. מכאן קל להבין את חשיבותה הרבה של ההולכה החשמלית התקינה במערכת הלב ואת ההשלכות המסוכנות של שיבוש פעולתה.

הפרעות בקצב הלב יכולות לנבוע מפעילות לא תקינה של כל אחד מהגורמים המעורבים בשרשרת האותות החשמליים המסדירים את פעימות הלב. כשקוצב הלב הראשי אינו מתפקד כראוי, כמות הדם המוזרם אל האיברים פוחתת, או שהדם מוזרם במקצבים לא סדורים, וכך חלק מהאיברים עלולים לסבול ממחסור בחמצן ובחומרי מזון. במקרים רבים התסמינים יהיו קלים עד לא מורגשים. עם זאת, פגיעה משמעותית בהתכווצויות הלב ובזרימת הדם עלול להתבטא בקוצר נשימה, כאבים בחזה, עייפות, סחרחורת, אובדן הכרה, דפיקות לב חזקות ואפילו מוות. בחלק מבעיות הקצב אפשר לטפל באמצעות תרופות, אך במקרים מורכבים יותר יש צורך בטיפולים פולשניים כמו ניתוחים והשתלת קוצב לב מלאכותי, שיסדיר את פעילות הלב.

קוצב לב מלאכותי הוא שתל חשמלי קטן, המופעל בסוללות, שמחדירים בניתוח מתחת לעור בחזה ומוציאים ממנו אלקטרודות היישר ללב. הקוצב מנטר את הדופק ומופעל בדפוס שהותאם לצורכי החולה. למטופלים בעלי קצב לב קבוע ונמוך (Bradycardia) יושתל קוצב לב שפועל בכל פעימה, ולמטופלים שסובלים משינוי קצב בלתי צפויים יתקינו קוצב שמופעל לפי הצורך. בדרך כלל משתמשים בקוצבי לב מלאכותיים לתיקון בעיות של קצב לב נמוך, אך הם מועילים לטיפול גם בהפרעות קצב אחרות של הלב, כמו דופק מואץ בזמני מנוחה (Tachycardia) או דופק לא סדיר. קוצבי הלב המתקדמים בימינו הם מכשירים זעירים, שפועלים ללא אלקטרודות ויש להם סוללות בעלות תוחלת חיים ארוכה.

גרסה מוקדמת של כתבה זו התפרסמה ב-19 לבפבואר, 2012 על ידי ד"ר ארז גרטי. הכתבה עודכנה ב-4 לאפריל 2024 על ידי ארז ביבי.