לקריאת הכתבה

שיטה חדשנית למלחמה בשפעת

מי מאיתנו לא חלה מעולם בשפעת? מדובר באחת מחלות הנפוצות ביותר בעולם, שסיבוכים שלה הרגו מיליוני אנשים במאה ה-20 לבדה. מטבע הדברים נעשה גם מחקר מדעי רב בניסיון למצוא לה תרופה, והסרטון שלפנינו מתאר את אחד הטיפולים החדשניים ביותר שהוצעו לה.

מדענים גילו ששימוש בנוגדנים חד-שבטיים הפועלים על הגבעול או הגזע של וירוס השפעת מאפשר לעצור את השינוי המבני שמאפשר לנגיף לחדור לתוך תא הפונדקאי. המחקר ממחיש היטב את השיטות היצירתיות שמשמשות אותנו כיום כדי להגן על עצמנו מפני וירוסים. הסרטון שלפנינו מתאר את מנגנון הפעולה של השיטה. הסרטון הוא באנגלית, כך שהוספתי עבורכם בהמשך העמוד תרגום שלו והסברים.

הסרטון הופק בידי מכון Dana Farber לחקר הסרטן ומבוסס על מחקר שנערך שם.

השפעת היא מחלה שנגרמת בידי אחד מכמה סוגים של נגיפים שעוברים מאדם לאדם בטיפות מים קטנות שנישאות באוויר. אם טיפה נכנסת לדרכי הנשימה, הווירוס יתקדם בקנה הנשימה לתוך כלי נשימה הולכים וקטנים.

במהלך מחזור החיים של נגיף השפעת, החלבונים על פני השטח שלו נקשרים לחלבונים הנמצאים על פני התא והנגיף נבלע בתא לתוך מעין אברון הנקרא אנדוזום. בעקבות שינויים בחומציות בסביבת האנדוזום, חלבון בשם HA שנמצא על פני הנגיף עובר שינוי מבני שחושף את החלבונים הפפטידיים בדופן התא וגורם להם למשוך את הווירוס אל תוך הממברנה של התא. בשלב הזה ממברנת הנגיף וממברנת האנדוזום מתאחדות ומאפשרות לנגיף לפלוט את המטען הגנטי שלו (RNA) מהאנדוזום לתוך נוזל תא (ציטופלסמה) ומשם לגרעין. בתוך הגרעין ה-RNA הוויראלי משכפל את עצמו ובסופו של דבר מתחבר מחדש לחלקי הוירוס החדשים והם משתחררים מהתא.

נוגדנים מיוחדים מסוגלים להיקשר לגבעול/הגזע של החלבון HA, כך שהנגיף אמנם יכול עדיין להיקשר לתא אך לא להיבלע בתוכו. אך הנוגדנים האלה יוצרים את השינוי המבני הנחוץ לשם איחוי ממברנות הנגיף והאנדוזום ולא מאפשרות לו לשחרר את המטען הגנטי שלו בתוך התא. מחזור החיים של הווירוס נקטע, ועם הזמן הוא מתפרק.

הנוגדנים שבהם נעשה שימוש בטיפול הזה הם נוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונליים), כלומר נוגדנים שמקורם בתא דם לבן יחיד. הסיבה שבגללה נעשה שימוש דווקא בהם היא שתהליך הייצור שלהם נועד לפעול נגד אנטיגן יחיד, ולא נגד חלבון שלם. כל הנוגדנים החד-שבטיים מסוג מסוים נקשרים לאותו מבנה בדיוק, בעוד נוגדנים רב-שבטיים (פוליקלונליים), שמקורם בכמה תאי דם לבנים, נקשרים לאזורים שונים באותו מבנה.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

0 תגובות