לקריאת הכתבה

מסע אל מסתרי המוח – ההיפוקמפוס

המוח הוא האיבר החשוב והמורכב ביותר בגוף, ששולט בחלק ניכר מהתהליכים המתרחשים בגופנו. בגלל מורכבותו הוא גם האיבר היחיד שאיננו יכולים להשתיל מאדם לאדם. המוח מורכב ממיליארדי תאי עצב הקשורים זה לזה באינספור קשרים הנקראים סינפסות. ההיפוקמפוס הוא מבנה במוח שאחראי על תהליכי זיכרון.

הסרטון שלפנינו מתאר את מורכבות המוח ברמות השונות, מהמוח השלם ועד לתא העצב הבודד, תוך התמקדות בהיפוקמפוס. הסרטון מלווה בכתוביות באנגלית, לכן הוספתי עבורכם בהמשך תרגום שלו והסברים.

הסרטון הופק במסגרת Whole Brain Project, על ידי Drew Berry

הסרטון מציג את מוחו של עכבר מעבדה מסוג Mus musculus. תחילה רואים את מבנה גולגולתו ואת המוח, הנמצא בחלק העליון של הגולגולת ותופס את רוב נפחה כמו אצל שאר היונקים. התמונה מתמקדת במבנה שנמצא מתחת לקליפת המוח וצורתו כשל בננה. המבנה הזה נקרא היפוקמפוס, ומחקרים מצאו שהוא ממלא תפקיד חשוב ביצירת זיכרונות חדשים.

אחר כך התמונה מתמקדת במעין פיתול בתוך ההיפוקמפוס שנקרא פיתול דנטייט ויש לו תפקיד חשוב ביצירת הזיכרונות. כמו כן ידוע שהוא קשור גם לדיכאון. המבנה הזה כולל שלוש שכבות, שהאמצעית מביניהן נקראת השכבה הגרנולרית ומכילה את גופי התאים תאי עצב גרנולריים.

התאים הגרנולריים שולחים שלוחות לשכבות החיצוניות של ההיפוקמפוס ומשמשים שם תאים מפעילים (אקסיטטורים) שמגרים תאי עצב אחרים. גופי התאים מאפשרים לראות את הפיתול והם חלק מ"החומר האפור". ואילו השלוחות, הקטנות בהרבה, הן "החומר הלבן".

בהמשך הסרטון התמונה מתמקדת בתא גרנולרי בודד. ניתן לראות את גוף התא העגול ואת השלוחות שנראות כחוטים דקיקים. שלוחות יכולות להיות דנדריטים שתפקידם לקבל מידע מתאי עצב אחרים, או אקסונים שתפקידם להעביר מידע. ברקע אפשר לראות אקסונים שעוברים במקביל לתא ומקורם בתאי עצב אחרים. נמצא שם גם תא שנקרא אסטרוציט, שתפקידו להזין את תאי העצב ולטפל בהם, משום שהם אינם מתרבים והגוף אינו יכול להרשות לעצמו מוות מיותר של תאי עצב.

מהשלוחות של תאי העצב יוצאות שלוחות קטנות יותר שמגששות אחרי אקסונים שכנים כדי ליצור איתם קשרים שנקראים סינפסות. סינפסה היא צומת בין תאי עצב שמאפשרת לתא אחד לתקשר עם השני בעזרת חומרים כימיים שנקראים "מתווכים עצביים", או "נוירוטרנסמיטורים", שמשפיעים על האותות החשמליים שיוצר תא העצב השכן. בסרטון אפשר לראות איך נוצרת סינפסה כזו. התהליכים האלה מתרחשים ברוב תאי העצב במוח במקביל.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.