יתר לחץ דם, המכונה גם "הרוצח השקט", הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר להחמרה של מחלות לב, מחלות כלי דם וסכרת. לחץ הדם הגבוה אינו גורם לבעיות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא עלול להיות קטלני ולפגוע בכלי דם, בלב, בעיניים, בכליות ובמוח. הסרטון שלפנינו מראה מה כל כך מסוכן בלחץ דם גבוה. הסרטון הוא באנגלית, כך שהוספתי עבורכם בהמשך העמוד תרגום שלו והסברים.
 

יתר לחץ דם הוא אחד הגורמים המרכזיים להתקפי לב, שבץ ועוד. השפעתו ניכרת לטווח ארוך (של שנים), אף שבפועל כמעט שלא מרגישים בסימפטומים עד שכלי דם נסתם. זו הסיבה שהוא נקרא גם "הרוצח השקט". לחץ דם נחשב גבוה החל מ-140/90 ממ"כ (מילימטר כספית) או 130/80 ממ"כ אצל חולי סכרת. אצל אדם בריא לחץ הדם התקין נע סביב 120/80 ממ"כ.

כלי הדם הקטנים הם אלה שנפגעים בצורה הכי קשה מלחץ דם גבוה. הם צוברים צלקות והופכים קשיחים ופחות גמישים. בשל כך הם עלולים להיחסם או להיקרע בקלות רבה יותר מכלי דם תקינים. הסבירות לתופעה גוברת ככל שמזדקנים, אך לחץ דם גבוה מאיץ את התהליך.

לחץ דם גבוה מגביר את הסיכון לטרשת עורקים, בשל הלחץ שמופעל על דפנות כלי הדם והסכנה הגוברת לחסימה של כלי דם. כשכלי הדם מתקשים, קוטרם קטן ולחץ הדם בהם גדל, כלומר הלב צריך לעבוד קשה יותר כדי להעביר בהם דם. הלב הוא שריר, ולכן ככל שהוא נדרש לעבוד קשה יותר כך הוא גדל יותר. זה דבר מאוד לא רצוי לו. הלב גדל ומתארך, וכשהלב גדול חלק מהדם עלול להישאר בו ולא לצאת החוצה בחזרה לגוף. בשלב מסוים הלב נחלש ואינו מסוגל לספק דם בלחץ דם הדרוש כדי לעבור בכלי הדם. המצב הזה נקרא "אי ספיקה לבבית" והוא מתאפיין בחדירה של נוזלים לריאות ולבית החזה, ולכן בתחושה של חנק.

לחץ דם גבוה עלול לפגוע גם במוח. כשכלי דם נחסם ונקרע במוח נגרם בו דימום כמו בכל מקום אחר בגוף, ואם חלקים במוח לא מקבלים את החמצן וחומרי המזון שהם זקוקים להם (במיוחד סוכר), תאי העצב בהם עלולים למות. ככל שכלי הדם הפגוע מרכזי יותר כך האזור המושפע יהיה גדול יותר. בניגוד לרקמות אחרות בגוף, המוח אינו מסוגל לשחזר את עצמו ולכן הנזק שנגרם בו בעת דימום נשאר קבוע. למצב הזה קוראים שבץ מוחי. גם כאן לגיל יש השפעה רבה על חומרת השבץ.

גם בכליות המצב דומה. אם כלי דם שמספקים דם לכליות נחסמים, פעילות הכליות נפגעת בהדרגה, עד שהן יוצאות לגמרי משימוש ובמקרים הקיצוניים ביותר נדרשת השתלת כליה.

הרשתית בעין, שקולטת את האותות הראייתיים מהסביבה, מקבלת דם מנימי דם קטנים ולכן עלולה גם היא להיהרס בגלל סתימה או קריעה של כלי הדם. התוצאה עלולה להיות עיוורון, כפי שאכן קורה לא פעם לחולי סכרת.

המשותף לכל הנזקים שנגרמים על ידי לחץ דם גבוה הוא פגיעה בכלי הדם שמובילה לחסימה ולקריעה שלהם ולכן לפגיעה ברקמה שמקבלת דם מכלי הדם שנפגע. אדם הסובל מלחץ דם גבוה ואינו מטפל בבעיה נמצא בסיכון גבוה פי שלושה ללקות במחלות לב, סיכון גבוה פי שישה ללקות באי ספיקה לבבית וסיכון גבוה פי שבעה לשבץ מוחי. עם זאת, היות שלחץ דם גבוה אינו פוגע בגוף בטווח הקצר, אפשר להפחית באופן משמעותי את הסכנה על ידי אבחון מוקדם ובעקבותיו שינויים באורח החיים וטיפול רפואי מתאים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.