GFP הינו חלבון אשר פולט אור ירקרק כאשר מאירים עליו באור כחול ובאולטרה סגול. ה-GFP קיים באופן טבעי במדוזה בשם A. Victoria שם הוא משמש כאמצעי הרתעה לטורפים. לחלבון זה שימושים רבים בביוטכנולוגיה כגון סימון תאים ורקמות, מעקב אחרי תהליכים תוך תאיים ועוד. מגלי ה-GFP זכו בפרס נובל לכימיה ב-2008 בשל שימושיו הרבים ותרומתו העצומה למחקר. המצגת שלפנינו מספרת את ההסטוריה של גילוי ה-GFP וחלק משימושיו במחקר.

ל-GFP יש מבנה ייחודי (בתמונה) המאפשר את עירורו ופליטת הפלורסנציה. החלבון הינו בעל מבנה גלילי (beta barrel) והאזור אשר מאפשר פלורסנציה (פלורופור) נמצא במרכזו ומוגן על ידי דפנותיו. הפלורופור מורכב משלוש חומצות אמינו (סרין-טירוזין-גליצין) אשר מגיבות זו עם זו ליצירת פלורסנציה כתגובה לעירורן על ידי אור כחול או אולטרה סגול. המבנה הגלילי סביב הפלורופור מונע ממים לחדור ולהגיב עם הפלורופור ולמעשה למנוע את יצירת הפלורסנציה.

המבנה המרחבי של חלבון ה-GFP. תמונה זו נלקחה מוויקיפדיה

בעזרת הנדסה גנטית, הצליחו לשנות את מאפייני הפלורסנציה כך שקיימים חלבונים פלורסנטים רבים הפולטים פלורסנציה ירוקה, צהובה, כחול, אדומה, כתומה ועוד. באותן השיטות הצליחו גם ליצור חלבון הנותן פלורסנציה יותר חזקה.

כיום משתמשי בחלבונים המבוססים על ה-GFP בתחומים רבים במחקר, למשל סימון חלבונים בתא ומעקב אחריהם בתהליכים השונים באמצעות מיקרוסקופ פלורסנטי.סימון תאים ומעקב אחרי תנועתם בגוף. יצירת גלאי סידן, חומציות ועוד. בעזרת חלבונים המבוססים על GFP ניתן לעשות גם FRET, ריאקציה המזהה קרבה בין שני חלבונים (ראו ערך).