לקריאת הכתבה

מדוע חומרים כמו נפט וכוהל בוערים, ואילו מים וחול לא? דניאל

אש היא תהליך חמצון - תגובה כימית מהירה.
בניגוד לאינטואיציה - מה שבוער (מתחמצן) הוא לא חומר הדלק אלא האדים (גזים) המשתחררים ממנו.
פירושו של דבר שלא תיתכן בעירה בטמפרטורה בה החומר לא מצוי לפחות בחלקו במצב גזי (כלומר באופן גס ככל שמתקרבים לטמפרטורת האידוי של החומר כך גדלים סיכויו לבעור). לכן חומרים נדיפים בטמפרטורת החדר כמו נפט, דלק ואלכוהול הם חומרי בעירה טובים.

כלומר כדי ליצור אש צריך בתור התחלה חומר דלק וחמצן וטמפרטורה גבוהה מספיק ואז נוצרת תגובה בין החמצן באוויר לאדים של חומר הדלק  

במהלך החמצון משתחררת אנרגיה בצורת חום ואור נראה (לרוב נראה כלהבות) ואור לא נראה (מחוץ לספקטרום של העין האנושית). צבע הלהבות מעיד על טמפרטורת האש; הצבע הוא למעשה פוטונים הנפלטים מהגז המחומם. פוטונים בעלי אנרגיה גבוה (=חום גבוה) יתנו צבע הקרוב לטווח העליון של הספקטרום= כחול וההפך באנרגיות נמוכות= אדום.

החום הוא מרכיב חשוב כי הוא "מקיים" את תהליך הבערה. אש תפרוץ כאשר חומר דלק עם אספקת חמצן (או חומר מחמצן אחר) ייחשף למקור חום גבוה. לאחר שהאש פורצת היא מסוגלת "לספק" את החום לעצמה כל עוד יש מספיק חומר דלק ומחמצן.

כבאים למעשה מקררים את השרפה עם מים ובכך מונעים את אחד המרכיבים ההכרחיים לבערה. דרך אחרת לכבות שרפות היא לחנוק אותם ע"י שימוש בפחמן-דו חמצני.

מים אינם חומר דלק אך בטמפרטורות גבוהות אסור (!!!) לנסות לכבות שרפות עם מים. החום הגבוה גורם לפירוק הקשר בין החמצן למימן והחמצן החופשי מלבה את האש.