עלותם האמיתית של הדלקים המחצביים

פרויקט החול הביטומני של קנדה משתרע על פני 600 קילומטרים רבועים בצפון מזרח אלברטה. ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, כינה את המאמץ התעשייתי לחילוץ הנפט ממרבצי החול האלה "מפעל בסדר גודל אֶפי כמו בניית הפירמדות או החומה הסינית – רק גדול יותר."

בזמן שעתודות הנפט והגז הטבעי המסורתיים הולכות ונעשות קשות לאיתור, ובזמן שהביקוש לאנרגיה גדל, חברות האנרגיה פונות למשאבים בלתי שגרתיים, ובהם חול ביטומני (tar sand), שניצולם קשה ויקר יותר. כמות הנפט המופק מחול ביטומני בעולם, לדוגמה, גדלה בעשור האחרון פי שלושה, וב-2011 עמדה על 1.6 מיליון חביות ביום.

בהנחה שיש צורך במשאבי נפט חדשים, אילו מהם כדאי לנצל? הרבה מאוד אנרגיה דרושה להפקת האנרגיה מן המשאבים האלה, אם זה חול ביטומני, גז טבעי המחולץ מפצלי שמן בסדיקה הידרולית (פראקינג), ואם מרבצי נפט ישנים שאפשר להציפם בקיטור כדי לדלות מהם עוד נפט. כדי לסייע בהשוואה בין מקורות דלק שונים על פי אמת מידה משותפת, המציא האקולוג צ'רלס א' ס' הול ממכללת S.U.N.Y. למדעי הסביבה וליערנות אומדן הקרוי תשואה אנרגטית (EROI). התשואה האנרגטית של דלק היא היחס בין כמות האנרגיה שהוא מספק לכמות האנרגיה הנדרשת להפקתו. ככל שהתשואה גבוהה יותר, זה אומר שיש יותר אנרגיה זמינה. בעמוד ממול ובעמודים שאחריו אסקור את התשומות ואת התפוקות של כמה סוגי דלק ואסביר את ה-EROI שלהם.

"התשואות האנרגטיות פוחתות בכל מקום," אומר הול על הגז והנפט. המודל שלו מלמד שכלכלה מודרנית זקוקה לדלק נוזלי בעל EROI של חמש לפחות; ככל שהתשואה פוחתת, כן החברה מוציאה יותר על אנרגיה, והעלויות האלה מתחילות לכרסם בכספים שהיו משמשים לדברים אחרים, כמו חינוך, בריאות או בידור.

לפי הקריטריון הזה, אין הרבה אפשרויות קוסמות בענף התחבורה. ואולם, דלקים בעלי EROI נמוך נחוצים יותר ויותר כדי לעמוד בביקוש ההולך וגדל, כך מצהירה סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA). כבר עכשיו, מזהירים ב-IEA, מחירי הנפט מצויים אך מעט מעל "הקו האדום" ומכבידים על הצמיחה הכלכלית. תחנות הכוח נהנות מ-EROI גבוה יותר, משום שהן יכולות לנצל משאבים נפוצים יותר.

אומדן התשואה האנרגטית אינו מעריך את כל היתרונות והחסרונות של הדלק. ובייחוד, אין הוא מביא בחשבון עלויות סביבתיות הכרוכות בפליטת גזי חממה ולא בעיות אספקה, כמו אי רציפות של הרוח או קרינת השמש. ובכל זאת, ה-EROI מאפשר לאמוד את כמות האנרגיה שאפשר לצפות מכל מקור. הוא יכול גם להבהיר כיצד מאמצים להפחתת הזיהום, כמו למשל לכידת פחמן דו-חמצני הנפלט מתחנות כוח המונעות בפחם, יכולים לשנות באופן חד את הכדאיות הכלכלית של שימוש בדלק מסוים. כששמודדים את האנרגיה המושקעת לעומת האנרגיה המופקת, אפשר לתעל את ההשקעות למקורות ששומרים באופן היעיל ביותר על תפקודה התקין של הכלכלה ויכולים לסייע בבנייתו של עתיד בר קיימא.

לקריאה נוספת

• Revisiting the Limits to Growth after Peak Oil. Charles A. S. Hall and John W. Day in American Scientist, Vol. 97, No. 3, pages 230–237; May-June 2009
• New Studies in EROI (Energy Return on Investment). Edited by Doug Hansen and Charles A. S. Hall. Special issue of Sustainability, Vol. 3 ; 2011
• Energy and the Wealth of Nations. Charles A. S. Hall and Kent A. Klitgaard. Springer, 2012