כמה מיטיבות המדינות המתועשות והמדינות המתפתחות לרתום את המדע לצרכיהן?

מאז 2007 כלכלנים מאוניברסיטת קורנל, מבית הספר למנהל עסקים INSEAD ומארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), מפרסמים את "מדד החדשנות הגלובלי" (GII), דוח האומד את כושרן של כלכלות העולם בתחום החדשנות ואת התוצאות שהן משיגות. ב-2013 כלל הדוח נתונים מ-142 מדינות, שתושביהן מהווים 94.9% מאוכלוסיית העולם והן מפיקות 98.7% מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג, GDP) של העולם. איך אפשר למדוד דבר מופשט כמו "חדשנות"? החוקרים המחשבים את ה-GII מסתמכים על 84 סוגי נתונים, מיציבות מדינית ועד מידת הקלות של הקמת עסק חדש ועד מספר העריכות של ערכי ויקיפדיה שמקורן באותה מדינה בכל שנה.

מפת מצב החדשנות והמדע במדינות שונות בעולם. גרפיקה: פיץ' אינטראקטיב | Scientific American

גרפיקה: פיץ' אינטראקטיב


ואלה הממצאים החשובים של 2013: ההשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) חוזרת ועולה לאחר שירדה עקב המשבר הפיננסי העולמי. כמו תמיד, בראש הרשימה עומדות המדינות שבהן ההכנסה לנפש גבוהה, ובייחוד מדינות אירופה העשירות. מדינות BRIC, כלומר ברזיל, רוסיה, הודו וסין, ירדו כולן בדירוגן. ההוצאה על מו"פ עלתה בקצב מהיר יותר במדינות מתפתחות מאשר במדינות עשירות. ושחקניות מפתיעות כמו קוסטה-ריקה, אוגנדה ומולדובה רשמו הישגים מרשימים על אף דלות משאביהן.

לצפייה במצב המדע בעולם לחצו כאן – איור


 

לקריאה נוספת

מאמר זה פורסם בעיתון Scientific American ותורגם ונערך בידי רשת אורט ישראל

0 תגובות