החום של המים, הכימיה של הסבון והמכניקה של ספוגית הניקוי. שטיפת כלים בכיור היא לפני הכול פעולה מדעית מדויקת
ראשית, וידוי – אין לי מדיח כלים. לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות, נכון לשנת 2017 רק ל-40 אחוז ממשקי הבית בישראל היה מדיח כלים, כך שיש סיכוי לא רע שגם אתם שוטפים עדיין את הכלים המלוכלכים שלכם בכיור. כשאנחנו שוטפים כלים באופן ידני (או במדיח), המטרה שלנו היא שהם יהיו כמה שיותר נקיים תוך כמה שפחות זמן. ואם אפשר גם לחסוך בצריכת מים, אנרגיה וסבון, מה טוב.
כדי להבין איך לשטוף כלים ביעילות, חשוב להבין את העקרונות המדעיים העומדים בבסיס שלל הפעולות שאנו מבצעים במהלך השטיפה. מהי טמפרטורת המים הרצויה? האם ראוי לבצע שטיפה ראשונית לפני הסיבון? איך עובד סבון כלים? האם ציפוי טפלון באמת עלול להזיק לבריאות? התשובות לכל השאלות הללו מסתתרות במדעי הכיור.
ליל הסדר
לשטיפת כלים צריך להתייחס כמו לפס ייצור במפעל: היא יעילה יותר ככל שתשטפו יותר, ובצורה שיטתית יותר. לכן, גם אם אולי לא עושה לכם טוב בעיניים לראות כיור שיש בו כפית וחצי שזועקות לניקוי, תנצלו טוב יותר את הזמן, המים והסבון שלכם אם תמתינו עד ששאר הכלים מארוחת הערב יצטרפו לכפית הסוררת ורק אז תשטפו את כולם יחד.
אם אתם מזדהים עם סצנת הכפית וחצי שתיארתי, אתם בחברה טובה. בשנת 2018 ערכו לארה בלקה (Belke) ועמיתיה מהמכון להנדסה חקלאית, משק בית וטכנולוגיה באוניברסיטת בון סקר מקיף לגבי הרגלי שטיפת הכלים של אנשים מתשע מדינות שונות בארבע יבשות – כאלף נשאלים מכל מדינה. בממוצע, 85 אחוז מהמשתתפים הודו שהם חוטאים בשטיפת כלים ב"בודדת" .
כשערמה גדולה של כלים מצטברת בכיור, הדרך הכי יעילה לשטוף אותם תהיה לסדר אותם קודם כל בקבוצות, הכוסות יחדיו, הצלחות בקבוצה משלהן, הסכו"ם בקבוצה שלישית וכן הלאה, ואז לשטוף קבוצה אחרי קבוצה. הבחירה בין הקבוצות צריכה להיעשות על פי רמת הלכלוך, כשהכלל "כל הנקי מחברו נשטף לפני חברו" צריך להיות נר לכיורנו. מוטב למשל להתחיל את השטיפה עם הסכו"ם, שבדרך כלל אינו תופס הרבה לכלוך, ורק אחר כך צלחות שמכוסות בכתמי חומוס או דייסה. את סיר החמין נשאיר כמובן לסוף. אחרת, כל הערמה הנפלאה שהצטברה לנו בכיור תוצף בשיטפון אכזרי של שאריות מזון מסיר החמין שהעלה פעם ניחוחות על שולחננו.
עוד הרגל שכדאי לנו לאמץ הוא להקפיד להשליך לפח האשפה את שאריות המזון הדבוקות לכלים עוד לפני שנניח אותם בכיור. לפי מחקר הסבון מבון שהזכרנו למעלה, כ-75 אחוז מהנשאלים אכן מקפידים על כך.
הדרך היעילה ביותר לשטוף כלים היא לסדר אותם בקבוצות. אדם שוטף צלחות בכיור | Shutterstock, Ilike
קר, חם, מתחמם
שאלה נוספת היא לאיזו טמפרטורה כדאי לכוון את מי הברז. לפי הנחיות משרד הבריאות "מומלץ לנקות כלי מטבח באמצעות כרית ניקוי או מברשת, מים חמים ונוזל ניקוי כלים". לשימוש במים חמים יש כמה יתרונות: החום יכול לסייע בהמסת שאריות שומן ומזון אחר שנדבקות לכלים, ובנוסף הוא יכול לקצר את הזמן שנדרש לכלים להתייבש באוויר.
לפי הנחיות עמותת עיצרו מחלות שמועברות במזון בארצות הברית, מומלץ לשטוף כלים בטמפרטורה של 75 מעלות צלזיוס כדי להרוג חיידקים. אולם הטמפרטורה הזאת גבוהה בהרבה ממה שיד אנושית רגילה יכולה לסבול, כך שלא סביר להגיע אליה בשטיפת כלים ידנית. זה, אגב, אחד היתרונות הגדולים של שימוש במדיח כלים.
עם זאת, חוקרים מאוניברסיטת אוהיו דיווחו בשנת 2007 ששטיפת כלים במים קרים, סבון וחומר חיטוי נוסף (תמיסות המבוססות על אמוניה) מסירה לכלוכים באותה יעילות כמו שטיפה במים חמים. גם אם אין לכם בבית תמיסת ניקוי כזאת, סביר להניח ששטיפה יסודית של הכלים במים חמימים ובסבון תסיר מהכלים את כל שאריות המזון, כך שלחיידקים לא יישאר מקום להקים בו מושבות ולהתרבות.
החום יכול לסייע בהמסת שאריות שומן שנדבקות לכלים. תרמוגרם של שטיפת כלים במים חמים, הצבע מעיד על הטמפרטורה, החלקים החמים ביותר בלבן | SPL, Science Stock Photography
פעילים בשטח
השחקן המשמעותי הבא בשטיפת הכלים הוא כמובן הסבון. עיון ברשימת הרכיבים של כמה נוזלים מסחריים לניקוי כלים העלה שהם מכילים אחוזים שונים של חומר פעיל. מדובר במולקולות קטנות שאפשר לדמות למעין סוכריה על מקל, שהראש שלה אוהב מים (הידרופילי) והזנב לא אוהב מים (הידרופובי) ומעדיף להיקשר לשומנים. כשמכניסים המון "סוכריות" כאלו למים, הזנבות דוחי המים מתחברים אלו לאלו ויוצרים מעין כדורים שבצידם החיצוני נמצאים ראשי הסוכריה, אוהבי המים. אם נכלא בתוך הכדורים גם אוויר, הם יהפכו לבועות סבון.
החומרים האלה נקראים "חומרים פעילי שטח" (חפ"שים). הם נקשרים מצד אחד לחומרים שומניים, שמהווים את הלכלוך העקשני ביותר על הכלים שלנו ומצד שני למים. כך מסייעים לזרם המים להסיר את הלכלוך מהכלים. החפ"שים בסבון יכולים גם לסייע בהסרת חיידקים מהכלים, מכיוון שחיידקים מוקפים במעטפת שומנית שהחומרים האלה יכולים להיקשר אליה בצד ההידרופובי שלהם, בדרכם להישטף לביוב. זוהי גם הדרך בה שטיפה של הידיים במים וסבון עוזרת לנו להיפטר מחיידקים. היעילות של הסבון בהסרת חיידקים מהכלים מפחיתה את הצורך להשתמש במים רותחים כדי להרוג חיידקים.
בנוסף לחומרים הפעילים, סבונים מכילים בדרך כלל גם בושם, צבע וחומרים שמאזנים את רמת החומציות (pH) של הסבון. יש סבוני כלים המשווקים תחת התווים "אנטי-בקטריאליים", מכיוון שהם מכילים חומרים ייעודיים שמטרתם להרוג חיידקים ולא רק להסיר אותם מהכלים. אולם בשנת 2016 אסר מינהל המזון והתרופות האמריקאי על שימוש בחומרים אנטי-בקטריאליים מסוימים, מכיוון שיעילותם לא הוכחה ובמקרים מסוימים אף נמצא שהם עלולים להזיק.
בשנים האחרונות החלו יצרנים להוסיף לסבון הכלים אנזימים, שהם חלבונים שיודעים לזרז תגובות כימיות מסוימות. יש למשל אנזימים שמתמחים בפירוק שומנים, עמילנים או חלבונים – שלושה סוגים של מולקולות נפוצות במיוחד במזון. מאותה סיבה משתמשים באנזימים גם באבקות ובנוזלי כביסה, והם מאפשרים לקבל בגדים נקיים מאוד אפילו אם נכבס במים קרים. כך השימוש באנזימים מאפשר לחסוך אנרגיה משמעותית הנחוצה לחימום המים.
כדי שאנזימים בסבון כלים יעשו את פעולתם, צריך להשרות את הכלים במים המכילים את הסבון. משך ההשהיה הדרוש לניקוי הכלים מתקצר בנוכחות אנזימים, אך אם אינכם רגילים להשרות את הכלים לפני שטיפתם, תגלו שהיתרון של תוספת האנזימים מוגבל. בנוסף, סבון כלים שמכיל אנזימים עולה בערך כפליים מסבון רגיל.
החומר הפעיל הוא מולקולות בעלות ראש אוהב מים וזנב שדוחה מים. כשמכניסים אותן למים, הזנבות דוחי המים מתחברים אלו לאלו ויוצרים מעין כדורים שבצידם החיצוני נמצאים הראשים אוהבי המים. אילוסטרציה של חלקיק סבון | SPL, Claus Lunau
מלחמת כריות
כדי לנקות כלים לא די במים וסבון, אלא צריך גם לשפשף אותם באמצעי ניקוי מחוספס כלשהו. איזו כרית ניקוי תניב כלים נקיים יותר ותדרוש הפעלת פחות כוח?
ככלל, ככל שכרית הניקוי מחוספסת יותר, החיכוך שלה עם משטח הכלי שאנו מנקים יגדל ונצטרך להפעיל פחות כוח כדי לנקות את הכלי. סקוטש מחוספס יותר מספוגית ניקוי, וצמר פלדה מחוספס יותר מסקוטש.
האם זה אומר שתמיד כדאי להשתמש באמצעי הניקוי המחוספס ביותר? לא ולא. למשל ניקוי של מחבת טפלון בצמר פלדה עלולה להוביל להסרת חלק מהציפוי. אף על פי שבדגמים החדשים של מחבתות טפלון חלקיקי הציפוי אינם מסוכנים לבריאות, הפגיעה בציפוי הטפלון החלק, שנועד למנוע מלכלוך להידבק למחבת או לסיר, תפגע ביעילותו ותוביל לניקוי קשה יותר בפעם הבאה. גם כלים אחרים עלולים להישרט משימוש בצמר פלדה.
נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון כשבוחרים ספוגית ניקוי היא הסכנה שהיא תשמש כר להתפתחות של מושבות חיידקים. בשנת 2017 בדקו חוקרים מגרמניה את הרכב החיידקים על ספוגית ניקוי טיפוסית, ומצאו 362 סוגים שונים של חיידקים בצפיפות של 45 מיליארד חיידקים לסנטימטר מרובע. אומנם לא נמצאו שם חיידקים מסוכנים לבריאות כמו E. Coli, אבל עדיין מדובר בנתון מטריד. כדי למנוע היווצרות מושבות ענק של חיידקים על השיש שלכם, מומלץ להשתמש באמצעי ניקוי המבוססים על פלסטיק, כמו סקוטשים, ליפה או מברשות סיליקון. כמו כן ממליצים החוקרים להקפיד לשטוף את כלי הניקוי שבכיור ולהחליף אותם בתדירות גבוהה – לפחות אחת לשבוע.
ניקוי של מחבת טפלון בצמר פלדה עלולה להוביל להסרת חלק מהציפוי, וכך לפגוע ביעילותו. אישה מנקה מחבת | Shutterstock, Alena TS
אוויר כלים צלול כיין
אחרי שסיימנו להבריק את הכלים, האם כדאי לייבש אותם במגבת או להשאיר אותם להתייבש לבד על מתקן ייבוש? משרד הבריאות ממליץ כי "לאחר השטיפה במים חמים יש לייבש (את הכלים) באוויר". אם מנגבים את הכלים במגבות מטבח שאינן נקיות, אנחנו עלולים ללכלך אותם מחדש אחרי המאמץ שכבר השקענו בניקוי שלהם. גם אם אין על מגבת לכלוך נראה לעין, מכיוון שהמגבות אינן יבשות בדרך כלל, הן עלולות לשמש כר פורה להתרבות חיידקים. אם אתם בכל זאת מייבשים כלים במגבת, הקפידו להחליף אותה בתדירות מספקת.
שטיפת כלים היא פעולה יומיומית פשוטה, אך היא מתבססת על עקרונות מדעיים בסיסיים. המכניקה של השפשוף, הכימיה של סבון הכלים והמים החמים והעולם הביולוגי העשיר שעלול לצמוח על הסקוטשים שלנו הם דוגמה מצוינת לרלוונטיות של המדע לפעולות יומיומיות שלנו. כיור המטבח יכול להיות גם מעבדה ביתית נפלאה: רוצים למשל לדעת אם עדיף לנקות כלים בסיבוב או בתנועות ישרות? קחו כמה צלחות, הניחו עליהן כמות שווה של טחינה גולמית או ריבה (לדוגמה) ותנו לה להתייבש. לאחר מכן בידקו כמה צורות ניקוי, ותגלו איזו מסירה את הלכלוך הכי מהר. יש לכם רעיונות אחרים? מעולה! נכון שמדע זה מגניב?
