החיסון נגד הנגיף הגורם לסרטן צוואר הרחם נמצא בשימוש כבר כעשור ועמד מול ביקורת נרחבת על יעילותו. סקירה רחבת היקף של מחקרים מראה ירידה של כ-90 אחוז בהידבקות

כבר קרוב לעשור, מאז שהחל השימוש בחיסון נגד נגיף הפפילומה, מתנהל ויכוח ער על השימוש בו. מתנגדיו טוענים שהוא איננו יעיל. אחרים, בעיקר מקבוצות דתיות, מתנגדים לחיסון ילדיהם, בטענה שהנגיף מופץ ביחסי מין ואצלם לא מקיימים יחסי מין לפני הנישואים. מידע חדש שפורסם לאחרונה, על סמך סקירה של עשרות מאמרים מעשר השנים האחרונות, מעיד שלפחות בנושא היעילות הנתונים ברורים: החיסון בולם את הפצת הווירוס.

נגיף הפפילומה של האדם, HPV (קיצור של Human Papilloma virus), הוא שם כולל ליותר ממאתיים זני נגיפים השייכים לאותה משפחה, ו-15 מהם מסווגים כגורמי מחלה. הנגיף, שמועבר במגע מיני, נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים כמו סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הלוע.

מה הקשר בין וירוס לסרטן? כשהנגיף חודר לתוך אחד מתאי הגוף הוא מפעיל חלבונים מיוחדים שעוזרים לו להשתלט על התא ולהשתכפל בתוכו. במצב תקין, כשתאי גופנו חשים שנגרם נזק ל-DNA הם מפסיקים להתחלק כדי שהנזק לא יעבור הלאה לדורות הבאים. אך נגיף ה-HPV מתערב בתהליך הזה וגורם לתא להמשיך להתחלק כדי לייצר עוד עותקים של הנגיף בתוכו. זה בדיוק מה שמאפיין תאים סרטניים: הם מתחלקים ללא הפסקה.

כיום קיימים שלושה סוגי חיסונים נגד נגיף הפפילומה. שניים מהם, גרדסיל וסרווריקס (Gardasil, Cervarix) ניתנים בישראל. החיסון עצמו כולל רק את המעטפת החלבונית של הנגיף, בלי ה-DNA שלו, לכן הכנסתו לגוף אינה מסוכנת כיוון שהוא אינו יכול להשתכפל. מערכת החיסון מזהה את המעטפת החלבונית ומייצרת נגדה נוגדנים שיוכלו לזהות בעתיד כל חדירה של נגיף הפפילומה לגוף ולחסלו ביעילות.

עשור של מחקרים
החיסון נגד נגיף הפפילומה נכנס לשימוש בעולם בשנת 2006, כך שכיום יש לנו כבר מידע של עשר שנים על יעילותו. הסקירה הנרחבת מסכמת 58 מאמרים שהתפרסמו בשנים 2016-2007 ובדקו את יעילות החיסון במדינות שונות. ממצאי הסקירה מראים שבמדינות כמו אוסטרליה, שם החיסון ניתן לילדים בבית הספר מעל גיל 12, שיעור ההידבקות בנגיף הפפילומה צנח פלאים, וכך גם מקרי המחלה המקושרים אליו.

המחקרים מדווחים על ירידה של 90 אחוז בהידבקויות ב-HPV, נוסף על ירידה משמעותית בהתפתחות יבלות באברי המין ונגעים אחרים בצוואר הרחם שעלולים להוביל לסרטן. התצפיות שבוצעו בעשור האחרון מעידות שאם יימשך החיסון היעיל של האוכלוסייה מגיל צעיר, הוא אמור להוביל לחיסול עולמי של מקרי הסרטן הנגרמים מהדבקה בנגיף הפפילומה עד שנת 2050.

בישראל חיסון נגד נגיף הפפילומה הוכנס לסל התרופות בשנת 2012 וניתן לנערים ונערות בכיתה ח' ו-ט'. ההחלטה לחסן נערים אף על פי שכמובן הם אינם נמצאים בסיכון לסרטן צוואר הרחם, נובעת מאותן הסיבות לחיסון הנערות – חיסון מפני פפילומה ומניעת העברת הנגיף מאדם לאדם. ויכוחים רבים נסובו סביב יעילותם של החיסונים הללו, אך יש לזכור שהם עומדים בתקנים המחמירים של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ויעילותם נבדקת בהתמדה על ידי מעקבים על אוכלוסיות גדולות בכל רחבי העולם. הממצאים הנוכחיים, כאמור, נותנים תמיכה משמעותית ליעילותו.

 

20 תגובות

  • אנונימי

    על חיסון וסיכון

    כרופא שמתעסק עם מחלות אוטואימוניות, אני מאוד תומך בחיסונים. גם בHPV באופן כללי אני תומך. עם זאת, קשה לי להבין מדוע לא מחושבת עלות תועלת לאוכלוסיה בישראל. בישראל, יש את שכיחות הHPV מהנמוכים בעולם המערבי. בתוך ישראל, באוכלוסיה הדתית כמעט ולא קיים, ובאוכלוסיה הערבית יש פחות ממחצית בהשוואה לאוכלוסיה היהודית החילונית.
    משום כך לא ברור לי למה צריך לחסן גם את הבנים וגם את הבנות של האוכלוסיה הערבית והאוכלוסיה הדתית. אשמח לראות מחקר אחד שבדק עלות תועלת באוכלוסיות אלו. האם חוששים להמליץ לחילונים בלבד מסיבות פר-רפואיות?
    משום כך, לא רואה סיבה להמליץ על החיסון באוכלוסיות הנ"ל

  • אנונימית

    לחץ מהחיסון

    חברה שלי סיפרה לי על הילדה שהשתתקה.
    שבוע הבא יש לנו חיסון ואני קצת (מאוד) מפחדת.
    האם זה נורמלי שאני מפחדת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    זה נורמלי לפחד, אבל במקרה הזה זהו פחד שנובע מחשיפה גבוהה של מקרה פרטי. פרסמנו על זה מאמר הרגעה לאחרונה
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%97%D7%99...

    אם יש לך שאלות נשמח לענות

  • ראובן

    מוות ונכות בעקבות החיסון- כתבה מה CNN

    https://www.youtube.com/watch?v=MCbHkGmXv9Q
    ונפגעות רבות אחרות:
    https://www.youtube.com/watch?v=pLqnnxlXcRw

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    ראיות אנקדוטליות

    עצובים ככל שיהיו סיפורים אישיים שמגיעים ללא הרקע הרפואי המלא (שהוא חסוי מן הסתם) אינם מספיקים. לעומת יש מחקרים על מליוני נשים שחוסנו בהם תופעות הלוואי לא היו גבוהות ביחס ללא מחוסנות.

  • מירב

    לגבי מחקרים

    היום בהארץ התפרסמה כתבה על כך שבמשך שנים (החל מסוף שנות ה-60) תעשיית הסוכר מימנה חוקרים מהאקדמיה (הרווארד, לא פחות) אשר טייחו למעשה במחקריהם את הקשר בין סוכר למחלות ולהשמנה ויכריזו כי הסוכר אינו מזיק. איך הם הצליחו לשכנע אותם? עם כסף. האם יש מישהו תמים דיו לחשוב שרק תעשיית הסוכר מממנת חוקרים ומחקרים ש״מוכיחים״ כי מה שהיא מוכרת אינו מזיק?
    לינק לכתבה ב״הארץ״: http://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.3066820

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    אני לרגע לא טוען שאין גורמים מושחתים באקדמיה ובתעשייה שטובת הציבור אינה נר לרגליהם. זאת הסיבה שקיימת רגולציה - משרד הבריאות, FDA וכו'. גם שם יכולים להיות גורמים מושחתים ושם כך יש לנו את העיתונות שחושפת את הסיפורים. על כל פנים אם נצא מנקודת הנחה שכולם מושחתים ואי אפשר לסמוך על אף אחד לא נצליח להתקדם לשום מקום. מחקר בודד יכול להיות מוטה, גם שניים וגם שלושה, אבל כשמתחילים להצטבר עשרות ומאות מחקרים שמראים שהטיפול עובד ולא מספיק מחקרים שסותרים אותם אני חושב שאפשר להניח שהטיפול אכן עובד.

    דרך אגב לגבי סיפור הסוכר זאת דוגמא נהדרת לכך שמערכת הרגולציה כן עובדת משום שבטח את נתקלת בקמפיינים של משרד הבריאות נגד מאכלים ושתייה ממותקים.

  • מירב

    למה אין מחקרים שסותרים אותם

    סיפור הסוכר הוא דוגמה נהדרת למשפט ״אתה יכול לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול לעבוד על כל האנשים כל הזמן״. שורה תחתונה - בסוף האמת יוצאת לאור. ואגב, לא כולם צריכים מחקרים בשביל זה, לעיתים מספיק גם היגיון בריא. אז יפה שאתה מסכים שיש גורמים מושחתים באקדמיה ובתעשייה - עכשיו תשאל את עצמך - איך זה שאין מחקרים שסותרים את כל התוצאות היפות שכל החוקרים מקבלים? כי אף אחד לא מסכים לממן אותם! ובוא נראה אותך מקבל מימון למחקר שהמטרה שלו היא לבדוק האם קיים קשר בין חיסון הפיפלומה מחלות מטוריות עצביות ופגיעה בחוט השדרה. בהצלחה

  • sigal

    המניע הוא אובססיה לויכוחים על חיסונים

    קראתי בדף שלך הצהרה בה כתבת כי לך אובססיה לויכוחים על חיסונים. כשמחברים עובדה זו למערכת הנתונים ועובדות זה די מפחיד..

  • sigal

    הכוונה אליך ארז גרטי,

    הכוונה אליך ארז גרטי, ובהתייחס לתגובותיך ולמאמריך
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%97%D7%99...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי סיגל
    תסלחי לי אם לא אתייחס להערות על סגנון הכתיבה בדף הפרטי שלי. אם יש לך השגות או שאלות על התוכן המפורסם באתר שלנו אשמח להתייחס.

  • אלה

    חיסון מסוכן ולא יעיל

    הורים יקרים, יש המון נערות שנפגעו מהחיסון בצורה קשה מאד.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    המחקרים מראים אחרת

    אני ממליץ לך לקרוא את המאמר ואם יהיו לך התייחסויות לכתוב בו אשמח לענות
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%97%D7%99...

  • מיכל

    מוחקים תגובות?

    למה מוחקים תגובות של מי שמסבירים בצורה מנומקת למה כדאי גם לבדוק ולחשוב ולהיזהר מהחיסון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    מדיניות התגובות של אתר דוידסון

    שלום מיכל
    אנחנו מוחקים תגובות אך ורק במקרים של ניבולי פה או ספאם (פרסומות וכו'). התגובה שלך היתה דרך הפייסבוק כך שגם אילו היינו רוצים למחוק אותה לא היינו יכולים. ככל הנראה היתה איזושהי בעיה טכנית ולראיה שהתגובה שלך ביחד עם המענה שלנו חזרה.
    כל טוב
    ארז

  • אסתר

    והקשר של מכון וייצמן ליצרנית החיסון?!

    כמובן שאין שום קשר - זה רק צירוף מקרים!
    זה רק צירוף מקרים שחברת מרק חתומה על הסכם שת"פ עם מכון וייצמן ותורמת למכון וייצמן לפחות 3 מיליון אירו בשנה, במשך 3 שנים עם אופציה להארכה.
    אז אני שואלת אתכם - בשביל סכום כזה אתם לא הייתם מוכנים לכתוב 436 מילים חמות?
    http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A9%D7%...
    אגב, מה לגבי בטיחות החיסון? הכל טוב?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי אסתר
    אין שום קשר, ואני ערב לכך.
    לגבי הבטיחות את מוזמנת לקרוא מאמר אחר שפרסמתי לאחרונה
    http://bit.ly/2cm4Sxd
    כל טוב
    ארז

  • אנונימי

    אני לא מתנגד לחיסונים אבל נראה כי ההקשר הינו נסיבתי בלבד

    האם בדקו אם ישנם עוד גורמים אשר יכולים לגרום לירידה בהדבקה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובתה של הכתבת יעל גרופר

    המחקרים שנכללו בתוך הסקירה הנרחבת היו מחקרים תצפיתיים. המטרה שלהם הייתה לבדוק את אפקטיביות החיסון ואת היכולת שלו למנוע/למזער מחלות או זיהומים שנגרמים בעקבות הידבקות בנגיף הפפילומה. האפקטיביות של החיסון הוערכה על ידי השוואת שכיחות המחלות המקושרות לנגיף, באנשים מחוסנים לעומת כאלו שלא חוסנו בתוך אוכלוסיות דומות. כמו כן השוו את שכיחות המחלות הנגרמות מהנגיף באותה האוכלוסייה לפני עידן הפצת החיסון ולאחריו. לא ידוע לנו אם המחקרים שנסקרו בדקו גם גורמים עקיפים שיכלו להוביל לאותן התוצאות (כמו אורח חיים, מערכות בריאות וכו׳). אבל כן חשוב לזכור שהמחקרים שנסקרו היו בלתי תלויים אחד בשני ונעשו במדינות שונות, אוכלוסיות שונות ובזמנים שונים.
    יעל גרופר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אחת הבעיות במחקרים על אוכלוסיות הוא חוסר היכולת לבודד את המשתנה הנבדק. במקרה הזה למספרים הגדולים יש חשיבות. הסקירה הזאת היא של 58 מחקרים שונים על עשרות מליוני נשים ונערות. מחקר מתאם בודד אכן לא מספיק בשביל להסיק מסקנות משמעותיות, אבל במקרה זה הסקירה מצטרפת להרבה מחקרים שנערכו בנושא שמצביעים לאותו כיוון. אז יכולת להיות שזה צירוף מקרים אבל זה פחות סביר.