בטיסת הניסוי השמינית חברת ספייס אקס הצליחה להנחית את הטיל על מגדל השיגור, אבל שוב איבדה את החללית כעבור זמן קצר, בדומה לניסוי הקודם
טיסת הניסוי השמינית של מערכת סטארשיפ הסתיימה בפיצוץ החללית באוויר אחרי נחיתה מוצלחת של טיל השיגור בדרום טקסס, בדומה מאוד לטיסת הניסוי השביעית בינואר השנה. אחרי שתי דחיות במועד השיגור השבוע עקב תקלות בטיל ובמתקן השיגור, בלילה שבין חמישי לשישי (לפי שעון ישראל), שוגרה הסטארשיפ ללא תקלות סמוך מאוד לתחילת חלון השיגור. כל 33 מנועי הרפטור של טיל השיגור פעלו כמתוכנן, ההפרדה של החללית מהטיל עברה ללא תקלות, והטיל עצמו ביצע נחיתה מושלמת על כן השיגור קצת יותר משבע דקות לאחר שהמריא משם. זו הפעם השלישית שספייס אקס מצליחה בכך בארבע הטיסות האחרונות.
החללית עצמה – ה"שיפ" – המשיכה לחלל בכוח ששת מנועי הרפטור שלה. היא הגיעה לגובה של כ-140 קילומטר, אך זמן קצר לפני שהייתה אמורה לכבות את מנועיה, כמה מהם כבו במפתיע והחללית החלה להסתחרר ויצאה משליטה. בשניות הראשונות במצב הזה היא עדיין שידרה תמונות, שבהן הסחרור שלה נראה היטב, אך די מהר הקשר עימה נותק – היא התפוצצה באוויר ושברים שלה נראו נשרפים באטמוספרה בשמי דרום פלורידה ואיי בהאמה. עד כה לא דווח על נפגעים או על נזק, ונראה כי השברים נפלו בים. הפיצוץ אירע בשלב קצת יותר מוקדם מאשר בניסוי השביעי, שבו השברים נפלו בעיקר סמוך לאיי טורקס וקייקוס, וחלקם נסחפו בהמשך לחוף.
הניסוי השמיני היה הניסיון השני של ספייס אקס לשגר את הדגם המוגדל מעט של סטארשיפ. הוא ארוך בכשני מטרים מקודמו, ויכול לשאת כ-25 אחוז יותר דלק, שאמור להקנות לחללית טווח פעולה רחב יותר. החללית לא הייתה אמורה להיכנס למסלול סביב כדור הארץ, אלא לטוס במסלול בליסטי, לחזור לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי ולבצע תמרון נחיתה מעל הים, בדומה לטיסות הניסוי הקודמות. בדרך היא הייתה אמורה לשחרר בחלל כמה לווייני דמה, חיקויים של הדור החדש של לווייני סטארלינק, כדי לבחון את המערכת להצבתם בחלל. כמו כן היא הייתה אמורה לבחון הפעלה יזומה של אחד המנועים בחלל, ובעיקר לבחון שיפורים במגיני החום שנועדו לשפר את ההתמודדות שלה עם ההתחממות במהלך החזרה לאטמוספרה.
לפני השיגור הסבירו אנשי ספייס אקס כי הסיבה לפיצוץ בניסוי הקודם הייתה תהודה (רזוננס), מצב שבו כוח חיצוני חזק פועל על גוף בתדר דומה לרטט הטבעי של הגוף. זה מגביר את הכוחות שפועלים על הגוף ועלול לגרום לתוצאות הרסניות. הדוגמה המוכרת ביותר היא קריסת גשר טקומה במדינת וושינגטון בארצות הברית ב-1940. יידרש זמן עד שנגלה אם זה היה הגורם לפיצוץ גם הפעם, מאחר שהוא לא תוקן כראוי, או שהסיבה הפעם הייתה אחרת. בעקבות הפיצוץ הקודם פתח מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית (FAA) בחקירת התאונה, כפי שעליו לעשות בכל תאונה אווירית. רק השבוע אישר המינהל לספייס אקס לבצע את הניסוי השמיני, ומן הסתם גם ההחלטה הזו תיבדק בחקירה של הפיצוץ הלילה.
שברי החללית כפי שצולמו מאיי בהאמה. מתוך חשבון X של :
Death spiral and debris over the Bahamas for @SpaceX's Starship Flight Eightpic.twitter.com/1pg4d6y2v1
— @denbarnett (@denbarnett) March 6, 2025
קיצור תולדות הסטארשיפ
הניסוי הראשון במערכת סטארשיפ בוצע באפריל 2023, אך החללית לא הצליחה להיפרד מטיל השיגור, והבקרים נאלצו לפוצץ אותם באוויר. בניסוי השני, בנובמבר 2023, עברה ספייס אקס לשיטה של "הפרדה חמה", שבה מנועי החללית מופעלים עוד לפני ההפרדה מטיל השיגור. הפעם ההפרדה עברה בשלום והשיפ הגיעה לראשונה לחלל, אבל תקלה במנוע שלה גרמה לה ליפול ולהישרף.
בניסוי השלישי, במרץ 2024, החללית נשרפה והתפוצצה בחזרה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי, וטיל השיגור ביצע חלק מתמרון הנחיתה מעל הים אך לא הצליח להשלימו. בניסוי הרביעי, ביוני 2024, החללית השלימה בהצלחה את הכניסה לאטמוספרה, ולמרות נזק לכנפונים שלה ביצעה כמתוכנן את תמרון הנחיתה מעל פני הים באוקיינוס ההודי. גם טיל השיגור השלים את תמרון הנחיתה, במקרה שלו מעל פני הים במפרץ מקסיקו, לא הרחק מאתר השיגור. הניסוי החמישי הגיע באוקטובר 2024, אז טיל השיגור ביצע לראשונה נחיתה מושלמת באתר השיגור, כולל תפיסה בזרועות המגדל. החללית עצמה עשתה בהצלחה את תמרון הנחיתה מעל האוקיינוס ההודי, ואז צללה כמתוכנן לים.
בניסוי השישי החברה ויתרה על לכידת הטיל במגדל השיגור עקב תנאי מזג אוויר, והפנתה אותו לנחיתה בים. החללית עצמה ביצעה בהצלחה את תמרון הנחיתה מעל האוקיינוס ההודי, עם בחינה של מגן חום משופר. בניסוי השביעי, בינואר השנה, הצליחה החברה שוב להנחית את הטיל בכן השיגור, אבל החללית עצמה כאמור התפוצצה באוויר.
הצלחה וכישלון ב-11 דקות. הניסוי השמיני של מערכת סטארשיפ:
