אחרי שרמת הדתיוּת של האזרחים יורדת, המדינה משגשגת כלכלית. מחקר חדש מראה כי המפתח להצלחה הכלכלית הוא כנראה עלייה ברמת הסובלנות

הקשר בין כלכלה למידת הדתיוּת או החילוניוּת של המדינה ידוע כבר זמן רב. ככלל, מדינות עשירות יותר נוטות להיות חילוניות יותר, עם אחוז קטן יותר מאזרחיהן השייכים לדת מאורגנת כלשהי והולכים בקביעות לכנסייה, לבית כנסת או למסגד. יש כמובן יוצאי דופן: הבולטת ביותר היא ארצות הברית, מדינה עשירה מאוד ודתית מאוד. אבל ברחבי העולם הקשר הזה נראה בבירור, ומחזיק מעמד כבר עשרות רבות של שנים.

האם כלכלה מצליחה גורמת לאנשים להיות דתיים פחות? ואולי החילוניות מזניקה את הכלכלה? ייתכן גם שהקשר בין שני המשתנים האלו נובע בכלל מגורם שלישי, כמו למשל חינוך, שעשוי להשפיע גם על מידת הדתיות וגם על הכלכלה. במחקר שהתפרסם לאחרונה ניסו חוקרים מבריטניה ומארה"ב לברר את היחסים בין השניים, באמצעות בדיקה של התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש של מדינות שונות ומידת הדתיות של אזרחיהן בכל עשור, כפי שהשתקפה בסקרים. מסקנתם: מדינות הפכו לחילוניות לפני שהחלו להצליח כלכלית, אך ייתכן שהגורם המרכזי לאותה הצלחה הוא דווקא עלייה בסובלנות.

התוצר הלאומי הגולמי לנפש הוא מדד כלכלי מקובל לחוזקה של כלכלת המדינה והשגשוג שלה, והחוקרים בחרו בו משום שהוא זמין עבור מדינות רבות לאורך זמן. הסקרים שבהם השתמשו להעריך את מידת הדתיות בכל מדינה הם "סקר ערכי העולם" (World values survey) ו"סקר ערכי אירופה", שנערכו ב-109 מדינות, עם אלף משיבים לפחות בכל מדינה. הסקרים כללו שאלות כמו "עד כמה דת חשובה בחייך?", "האם אתה אדם דתי?", "האם אתה משתתף בטקסים דתיים?" ועוד.

הסקרים האלו נערכים רק מאז שנות ה-90 של המאה ה-20. כדי לבדוק את מידת הדתיות של תושבי המדינה לפני כן, חילקו החוקרים את המשיבים על הסקר לפי שכבת גיל והשוו בין השכבות השונות. הם הראו שערכים תרבותיים ואמונות המקובלות על דור מסוים מחזיקים מעמד לאורך השנים, כך שרוב אנשים המחזיקים בדעות מסוימות כאשר הם בני 60 החזיקו באותן דעות כשהיו בני 30. כך יכלו החוקרים לנצל את שכבות הגיל כמייצגות של אמונות בתקופות שונות.

מדינות הפכו פחות דתיות שנים לפני שהכלכלה שלהן התחזקה. מקדש כל הדתות בעיר קזאן שברוסיה | צילום: Shutterstock
מדינות הפכו פחות דתיות שנים לפני שהכלכלה שלהן התחזקה. מקדש כל הדתות בעיר קזאן שברוסיה | צילום: Shutterstock

חינוך לסובלנות

הממצא העיקרי של החוקרים היה שבממוצע, מדינות הפכו פחות דתיות שנים לפני שכלכלתן התחזקה. הם יצרו מדד של חילוניות והראו שככל שהוא גדל, כלומר ככל שהמדינה מתרחקת מהממוצע לעבר הקצה החילוני, כך התל"ג לנפש הממוצע גדל עשור, שני עשורים ואפילו שלושה עשורים לאחר מכן.

הממצאים האלו סותרים את ההשערה שהכלכלה היא זו שגורמת לירידה בדתיות, שכן הסיבתיות אינה יכולה לפעול אחורה בזמן: כלכלה מצליחה לא יכולה להגביר תפיסות חילוניות עשרים שנה קודם לכן. עם זאת, אי אפשר להסיק מכך שאותן תפיסות חילוניות הן שהובילו לשגשוג כלכלי. ייתכן שגורם שלישי היה מעורב בעניין והוא הסיבה לשני המשתנים.

האם הגורם הזה יכול להיות חינוך? החוקרים בדקו את רמת החינוך במדינות השונות לפי אחוז התושבים הרוכשים השכלה גבוהה,  לאחר בית הספר התיכון. הם מצאו שבעוד עלייה ברמת החינוך אכן מנבאת שגשוג כלכלי בעתיד, היא אינה מובילה לתפיסות חילוניות, ולכן לא יכולה להיות הגורם המשותף.

בנוסף בחנו החוקרים את מידת הסובלנות בחברה, לפי הסקרים שבעזרתם העריכו את מידת הדתיות. הם בדקו את התשובות של משתתפי הסקרים משכבות גיל שונות לשאלות שעסקו בנושאים כגון הומוסקסואליות, גירושין, הפלות והתאבדות. הממצאים הראו שמידת הסובלנות אכן קשורה גם לחילוניות וגם לשגשוג כלכלי, ויותר מכך – היא מנבאת את השגשוג הכלכלי העתידי טוב יותר משעושה זאת מידת הדתיות של המדינה. האם בכך טמון סוד ההצלחה הכלכלית?

החוקרים מציעים שהדרך העיקרית בה סובלנות יכולה לעזור למדינה להתפתח מבחינה כלכלית היא על ידי שילוב אנשים רבים יותר בשוק העבודה, בעיקר נשים. מדינות שמונעות מנשים ללמוד באקדמיה, לצאת לעבודה ולפתח קריירה מוותרות על חלק ניכר מההון האנושי שלהן – לא צעד חכם עבור מי שמנסה להתחרות בשוק הגלובלי. הסובלנות במדינה קשורה לרוב בצורה הדוקה ליחס לנשים, ולמידת השיתוף שלהן בכלכלה.

"הבחנו שחילוניות מובילה להתפתחות כלכלית רק כאשר היא מלווה בכבוד גדול יותר לזכויות הפרט" סיכם דמיאן ראק (Ruck), שהוביל את המחקר. "חילוניות אכן מלווה פעמים רבות בסובלנות גדולה יותר כלפי הומוסקסואליות, הפלות, גירושין ועוד. אבל זה לא אומר שמדינות דתיות לא יכולות לזכות בשגשוג כלכלי. מוסדות דתיים צריכים למצוא את הדרך שלהם להפוך למודרניים יותר, ולשפר את היחס לזכויות הפרט".

12 תגובות

  • ff

    לא כי הקומוניזם הביא שגשוג

    בברהמ רדפו את הדת ותראו מה יצא ממנה.
    זה לא קשור לדת, זה קשור לכלכלה חופשית ומשוחררת מכל רעיון שיהיה שעלול להשפיע במידה כלשהי.
    אגב, בישראל אם איני טועה יש "התחזקות" דתית (יש לדת מקום יותר משנות קום המדינה שגזזו פאות לעולם חדשים) והנה איזה יופי של דירוג אשראי :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    כמו שעניתי כבר קודם, מדינה אחת או שתיים אי אפשר להסיק הרבה

    לכן המחקר נערך על 109 מדינות.

  • איציק כהן סקלי

    דתות שונות

    לדעתי זו טעות לשים את כל הדתות בכפיפה אחת בהקשר של סובלנות. ברור שהיהדות (לא הזרם החרדי לעת עתה) והנצרות שונות מאוד ביחס שלהם לקידמה ולהשתלבות בחברה היצרנית מאשר דתות אחרות

  • בני

    תהייה בדבר נושא הכתבה

    בסופו של דבר, אם אכן הוכח שסובלנות היא תנאי הכרחי להתפתחות כלכלית, הרי שנושא הכתבה היה צריך להיות "מה הקשר בין סובלנות לכלכלה". אם אומנם נקבל טענה זו, אך מובן מאליו יהיה, שדת לא סובלנית פוגעת בכלכלה (לדעתי, לא רק בכלכלה), ומאידך שדת סובלנית ואנושית ומוסרית (וכאדם דתי אינני מתכחש לכך שגם היהדות בראי רוחב של מצבה הנוכחי אינה יכולה להיחשב כזו) אינה בהכרח פוגעת בכלכלה, בדיוק כמו שנכון לגבי החילוניות. דרך אגב, התפתחות כלכלית אינה יכולה להימדד רק במונחים של תל"ג.

  • שיהיה

    הכותרת מטעה וגם הסדר של המאמר

    הכותרת מטעה וגם הסדר של המאמר. משפט המפתח הוא כנראה "אי אפשר להסיק מכך שאותן תפיסות חילוניות הן שהובילו לשגשוג כלכלי"
    בכל מקרה, הדת לא רלוונטית למאמר. אם נאמר ששאדם אומר שהוא דתי הוא מאמין בגורם עליון כלשהו אין למאפיין הזה השפעה על החוקים שהאדם יחליט לנהוג בהם במסגרת האמונה שלו. ואם להיות דתי זה להשתייך לאוסף חוקים כלשהו המוגדר כדת אז להתייחס לכל הדתות כאותה דת זה לא הגיוני, יכול להיות שיש כמה דתות מאוד נפוצות בעולם שמכילות מרכיב כלשהו שקורולטיבי לתל"ג נמוך. זה לא אומר שעצם הדתיות קורולטיבית לזה. בנוסף לא נאמר כאן האם בדקו גם האם מאפיינים של חילוניות יכולים להיות קורולטיבים לתל"ג נמוך והאם המאפיינים הללו השתנו עם השנים. למשל הדוגמא שנוגעת לשילוב נשים, לא מובן למה יש הנחה שהגורם לשילוב נשים בעבודה הוא דת כאילו שכל גורם עליון שבן אדם יכול להאמין בו הוא כזה שישלול עבודת נשים. נשמע לי הגיוני יותר שישנו מאפיין תרבותי כלשהו אחר שהשתנה והשפיע גם על אנשים חילוניים וגם על אנשים דתיים. אז להיות דתי זה כנראה בסדר ולא רלוונטי למאפיינים הכלכליים שלך. לבחור בדת שמאפייניה לא קורלטיבית לתל"ג גבוה אולי פחות טוב, בהנחה שתל"ג גבוה הוא השאיפה האולטימטיבית של האדם ולא דברים אחרים (כשאתה דתי הדברים שמעניינים אותך וחשובים לך יכולים להיות שונים). לבחור בדת שקורלטיבית לתל"ג גבוה וגם ממלאת את המטרות של האנשים שלה כנראה עדיף מלהיות חילוני, לא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    אם אתה מחפש לדעת "מה עדיף להיות", אולי מחקרים מדעיים הם לא המקום

    המחקר הזה יצא לבדוק את הקשר בין חילוניות להצלחה כלכלית, *ברמת המדינה*. קשר שידוע כבר זמן רב, ולא לגבי דת מסוימת אלא באופן כללי. החוקרים מצאו בין השאר שסובלנות מקושרת גם לחילוניות וגם להצלחה כלכלית. זה לא אומר שלא יכולה להיות סובלנות בלי חילוניות, זה אומר שבדרך כלל, במדגם של 109 מדינות, חילוניות וסובלנות הולכות יד ביד.
    אלו הנתונים. מה אתה עושה איתם ומה אתה מחליט לעשות בחיים שלך, זה נושא אחר לחלוטין.

  • שיהיה

    נראה שהאמירות הללו לא מגובות כבר בנתונים

    ההצעה היתה בגדר בדיחה.
    המחקר רק יכול לומר שהדתות הנפוצות בעולם היום לא סובלניות ולכן התרחקות מהן תורמת להצלחה כלכלית, ולא שיש קשר בין דתיות לחוסר סובלנות ובטח לא שחילוניות מקושרת לסובלנות. בנוסף אפשרי שגם הדת וגם הסובלנות מושפעים ממאפיין תרבותי אחר, בהתאם גם לחילוניות הסובלנית. אם הייתי עושה מחקר שמוצא שככל שיש פחות אנשים המגדירים עצמם ערבים במדינה יש בה פחות אלימות ומסיק מזה שערביות מקושרת לאלימות זה היה נשמע נכון? בנוסף, זה שאדם חילוני לא אומר שהוא סובלני. לדוגמא, ישנם חילונים שלא סובלניים לדת, יש חילוניים שהם אנטישמיים ויש כל מיני סוגי חילוניים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    מבחינה סטטיסטית, חילוניות מקושרת לסובלנות

    מדינות חילוניות יותר הן גם סובלניות יותר. זה בדיוק מה שהנתונים מראים. מן הסתם זה לא תקף לכל אדם - אנחנו מדברים פה *ברמת המדינה*.
    זה שהם קשורים סטטיסטית, לא אומר שיש סיבתיות, או מה גורם למה. אבל זה רק אומר שכשאחד מהם עולה או יורד, כך גם השני.

  • הדס

    דתית = נוצרית?

    אני מנחשת שב"דתית", הכוונה לנוצרית, נכון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    לא. הכוונה לכל דת שהיא.

    השאלות בסקר דיברו על התפקיד של דת בחיי העונים, לא בדת מסוימת.

  • מישהו

    כמובן שגורם שלישי אחראי לשתי התופעות וחילוניות אינה גורמת לעשירו

    יש דוגמאות למכביר: ישראל נעשית דתית ויותר וסובלנית פחות אך מתעשרת עם השנים. מנגד, ברית המועצות נעשתה חילונית בבת אחת למשך שנים רבות עד לקריסתה הכלכלית הסופית. בקיצור צריך להיות פרוגרסיבי מאוהב בעצמך בשביל לחשוב שחילוניות תעשה אותך עשיר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    גם מסקנת המחקר לא הייתה שחילוניות עושה אותך עשיר

    אבל אני לא בטוחה שהדוגמאות שציינת באמת מראות זאת.
    קודם כל, מסקנות כאלו ניתן להסיק רק ממחקרים כמו זה, שבוחנים עשרות רבות של מדינות. אי אפשר ללמוד דבר משתי אנקדוטות.
    בנוסף, ברית המועצות לא "נעשתה חילונית בבת אחת" - המשטר שלה היה חילוני, אבל אנשים רבים היו עדיין דתיים מאוד. כפייה של חילוניות מלמעלה היא דבר שונה לחלוטין מהחילוניות שנראית בצפון אירופה לדוגמה, ומובילה לתוצאות שונות מאוד.
    גם בקשר לישראל אני לא בטוחה שהקביעה שלך נכונה. בישראל מתנהלים כמה וכמה תהליכים שחלקם נוגדים אחד את השני, וקשה להגיד שהיא באמת "דתית יותר וסובלנית פחות" מכפי שהייתה לפני 30 שנה, נאמר. אם תסתכל על היחס ללהט"ב למשל תוכל להגיע למסקנה הפוכה לחלוטין.