התושבים הקדומים
של יער הגשם

מאיפה הגיע המין האנושי, והיכן הוא התפתח?

התשובה לכך היא כמובן, "מאפריקה", והיא ידועה לנו כבר שנים רבות. אבל אפריקה היא יבשת רחבת ידיים, שבה מדבריות, יערות גשם, ערבות עשב, אגמים ונהרות ועוד ועוד. מאיפה ביבשת הגיעו אבותינו, ואילו תנאים עיצבו את האבולוציה שלהם?

גם לכך יש תשובה מקובלת, והיא – הסוואנה. ערבות העשב רחבות הידיים, שפזורים בהן פה ושם עצים נמוכים, היו לפי ההשערה הנוף בו התפתחו אבותינו, בו החלו לייצר כלים, לאכול בשר, לשלוט באש. זהו הנוף שיצר אותנו. אחד המועמדים העיקריים לאזור הגיאוגרפי בו התפתח המין שלנו הוא מזרח אפריקה, שם נמצאו מאובנים רבים של מינים קדומים בשושלת האדם. מאוחר יותר התגלו מאובנים דומים גם בדרום היבשת, שנחשב כעת גם הוא כמועמד ל"ערש האנושות".

בין אם מזרח אפריקה או דרומה, במשך זמן רב ההנחה המקובלת הייתה שמוצא המין שלנו הוא באוכלוסייה אחת, שוכנת סוואנה, אצלה התפתחו התכונות המאפיינות את האדם המודרני. אך לפני כמה שנים, בעקבות גילויים של מאובנים בצפון אפריקה ובמקומות נוספים, החלו מדענים מסוימים לערער על כך.

ב-2018 התפרסם מאמר בו הציגו הכותבים גישה שונה, לפיה למין שלנו נקודות מוצא רבות, באוכלוסיות רבות ברחבי אפריקה. התכונות שמאפיינות את האדם המודרני, טענו החוקרים, התפתחו בקבוצות שונות שחיו רוב הזמן בנפרד זו מזו. בזמנים מסוימים – למשל כאשר שינויים אקלימיים הובילו את היערות להתפשט אל המדבר, או את ערבות העשב להחליף את יער הגשם – הקבוצות הללו נפגשו, התערבבו, העמידו צאצאים יחדיו וגם חלקו ידע. אפשר לראות את הסימנים לאותן אוכלוסיות עתיקות בגנים שלנו, וגם בכלי האבן והתכשיטים שהשאירו אחריהן, שכן לכל אוכלוסייה הייתה תרבות ייחודית ושיטות משלה לעבד את חומרי הגלם.

כלי האבן שנותרו מאחור מלמדים אותנו על אוכלוסיות אדם קדומות. חלק מכלי אבן מלפני כ-150 אלף שנה, שנמצא באניאמה בחוף השנהב | צילום: Jimbob Blinkhorn, MPG

מאובנים מחוף השנהב

אם הטענה הזו נכונה, הרי שהיינו מצפים למצוא מאובני אדם בכל רחבי אפריקה, כולל במרכז ובמערב היבשת. אולי נוכל למצוא אותם גם באזורים שאינם מכוסים בערבות עשב, אלא מאופיינים למשל ביערות גשם. ב-2018 כמעט ולא היו דוגמאות לכך – בין השאר משום שמאובנים אינם נשמרים היטב באקלים הטרופי הלח. בריאיון לכתב העת האטלנטיק אמרה אלינור סרי (Scerri), שהובילה את המחקר, שמידע על האזורים האלו חיוני על מנת לבנות תמונה שלמה של מוצא האדם. "כדי לדעת יותר על מה שקרה אנחנו צריכים עוד נתונים מהרבה אזורים באפריקה שהיום אין לנו מידע לגביהם. המאובנים הקדומים ביותר של הומו ספיאנס נמצאו בעשרה אחוזים מאפריקה, ואנחנו מסיקים מהמידע הזה לגבי שאר 90 האחוזים של היבשת. רובה עדיין לא נחקר".

לאחרונה התפרסם מחקר חדש, ובו סרי וחוקרים נוספים מציגים ממצאים מאחד מאותם אזורים שכמעט ולא נחקרו – חוף השנהב במערב אפריקה. הממצאים תוארכו לכ-150 אלף שנים לפני זמננו, והם הראיה המוקדמת ביותר לחיים של בני אדם ביער גשם. הם מקדימים בכמעט 80 אלף שנים את הראיות הקדומות ביותר לכך שהיו בידינו עד עתה, ממאובנים שנמצאו בדרום מזרח אסיה. 

המאובנים לא רק מחזקים את ההשערה לפיה המין שלנו התפתח במגוון אזורים ומערכות אקולוגיות; הוא גם מראה שבני אדם החלו לחיות ביערות מוקדם בהרבה משחשבנו. הג'ונגלים הסבוכים של מערב אפריקה, שהם כמעט הניגוד המוחלט לערבות הפתוחות, נחשבו לאזור שקשה מאוד לבני המין שלנו לשגשג בו. בשל העצים הצפופים, הסבירה סרי בראיון לניו-יורק טיימס, "אתה לא יכול לראות את מה שאתה רוצה לצוד, ואתה לא יכול לראות מה מתקרב לצוד אותך". בכל זאת, כך מתברר, אבותינו הצליחו לחיות שם, ולפתח תרבות וטכנולוגיה שהתאימו לתנאים של יער הגשם.

החוקרים מצאו כלי אבן ויכלו לתארך אותם. האזור בו נערכו החפירות המקוריות והחדשות באניאמה | צילום: Jimbob Blinkhorn, MPG

יער גשם היום, יער גשם אז

החפירות הראשונות בגבעת אניאמה (Anyama) בחוף השנהב החלו כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת. צוות משותף של חוקרים מחוף השנהב ומברית המועצות גילה שם כלי אבן שונים, אך לא הצליח לתארך אותם. הם גם לא ידעו מה היו תנאי האקלים והצמחייה בעבר – היום האזור נמצא ביער גשם, אך ייתכן שלפני אלפי או עשרות אלפי שנים המצב היה שונה.

ב-2020 הגיעו לאניאמה סרי ועמיתיה, ביניהם יודה גדה (Guédé) מחוף השנהב, שהשתתף גם בחפירות הראשונות. "בעזרתו של פרופ' גדה, איתרנו את החפירה המקורית והצלחנו לחקור אותה שוב, כשאנחנו משתמשים בשיטות חדשניות שלא היו זמינות לפני 30 או 40 שנה", אמר ג'יימס בלינקהורן (Blinkhorn), אחד החוקרים החתומים על המאמר, בהודעה לעיתונות. החפירות החדשות נערכו ממש ברגע האחרון, לפני שכרייה לא חוקית השמידה את האתר. החוקרים מצאו כלי אבן נוספים, והפעם גם יכלו לתארך אותם. בנוסף הם בדקו, בדרכים שלא היו אפשריות בעבר, את הצמחים שהיו באזור באותה תקופה בה נוצרו הכלים.

עוד לפני הבדיקות הללו, לחוקרים היו סיבות לחשוב שהאנשים הקדומים שכליהם נמצאו באניאמה חיו ביער גשם. "כמה מודלים של אקלים העלו את האפשרות שהאזור הזה היה יער גשם גם בעבר, אפילו בתקופת יבשות, שבהן היערות הצטמצמו", הסבירה סרי. "ידענו שהאתר מציג את הסיכוי הטוב ביותר בשבילנו לבדוק עד כמה רחוק בעבר אנשים גרו ביערות גשם".

ואומנם, בדיקות של גרגרי אבקה שהשתמרו באדמה, כמו גם של שאריות שעווה שכיסתה את העלים הקדומים, העלו שלפני 150 אלף שנה היו באזור בעיקר עצים פורחים ודקלים, ומעט מאוד עשבים. סוג הצמחייה והמגוון שלה מראה בבירור שהאקלים באניאמה היה חם ולח, ותמך ביער גשם שלא היה שונה בהרבה ממה שהוא היום.

"מגוון אקולוגי נמצא בלב המין שלנו"

בין הכלים שנמצאו באניאמה היו כלי אבן גדולים עשויים קוורץ, שנראה ששימשו לחיתוך או לניסור. חדי ניאנג (Niang), חוקרת נוספת החתומה על המאמר, אמרה לניו-יורק טיימס שהאנשים הקדומים עשויים היו להשתמש בהם כדי לחפור ולהוציא שורשים לאכילה, או כדי להסיר את הענפים בזמן שנדדו ביער. "אם אתה הולך הרבה, אתה צריך כלים לכרות את העצים שעומדים בדרך", העירה ניאנג.

בעזרת הכלים הללו, ובוודאי גם בעזרת התאמות התנהגותיות רבות, הצליחו האנשים הקדומים להסתגל לחיים ביערות הגשם. וסביר מאוד שהם לא היו היחידים. גדה ציין שיש עוד רשימה ארוכה של אתרים בחוף השנהב שמחכים להיחקר, ובעתיד יתגלו בוודאי אתרים גם במדינות אחרות, שיעשירו את המידע שלנו על החיים של אבות אבותינו במערכות אקולוגיות שונות – ולא רק בסוואנה. 

"ראיות ממקומות שונים מראות מעבר לכל ספק שמגוון אקולוגי נמצא בלב המין שלנו", סיכמה סרי בהודעה לעיתונות. "זה משקף היסטוריה מורכבת של פיצול אוכלוסיות, שבה אוכלוסיות שונות חיו באזורים ובסביבות מחיה שונים זה מזה. כעת עלינו לשאול איך ההתרחבות הזו של הנישה האקולוגית של בני האדם הקדומים השפיעה על הצמחים והחיות שחלקו איתנו את סביבות המחיה האלו. במילים אחרות, כמה מוקדם התחילו בני האדם לשנות את בתי הגידול הטבעיים הבתוליים?"