ארגון הבריאות העולמי מדווח על עלייה חדה בתפוצת זני HIV עמידים לתרופות באפריקה, באמריקות ובאסיה. הארגון ממליץ על החלפת הטיפול הקיים בתרופה חדשה

עמידות מחוללי מחלות לטיפולים נגדם היא אחד האיומים הגדולים ביותר לבריאות האדם. חיידקים גורמי מחלות מפתחים במהירות עמידות לחומרים אנטיביוטיים שונים, טפילי מלריה קטלניים ועמידים מתפשטים בעולם, ועתה ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדווח על עלייה חדה בתפוצת HIV – הנגיף הגורם לאיידס – עמיד לתרופות.

נגיף ה-HIV ידוע באבולוציה המהירה שלו, מאחר שמנגנון העתקת החומר הגנטי שלו עושה טעויות אקראיות רבות בזמן פעולתו. חלק מטעויות – ממוטציות – אלו קטלניות לנגיף, אך אחרות עשויות להעניק לו עמידות בפני טיפולים שונים.

כדי להקטין את הסיכוי שהנגיף יפתח במהירות עמידות לתרופות נגדו, הטיפול הסטנדרטי היום משלב כמה תרופות, שמדכאות את התרבות הנגיף ומונעות את התפתחות מחלת האיידס. "קוקטייל" התרופות תוקף את הנגיף מכמה כיוונים, וכך מקטין את הסיכוי לפיתוח עמידות - שכן פחות סביר שבאותו נגיף יתרחשו מוטציות המקנות עמידות לכולם. עם זאת, אי התמדה בנטילת התרופות מאפשרת לנגיף לחזור ולהתרבות, ומגדילה מאוד את הסיכון להופעת נגיפים שעמידים לטיפול הנוכחי.

עוקבים אחר הנגיף

אותם זני HIV עמידים מקשים על הניסיונות למגר את האיידס ולהציל חיים. כדי להתמודד איתם צריך לעקוב אחרי התפשטותם באוכלוסייה, ולעבור בזמן המתאים לשימוש בתרופות שהם עוד לא פיתחו עמידות אליהם.

בין השנים 2014 ל-2018 ערך WHO סקרים ב-18 מדינות לבדיקת עמידות הנגיפים אצל אנשים שהתחילו טיפול נגד HIV בתקופה זו. הסקרים חשפו שב-12 מדינות – באפריקה שמדרום לסהרה, באמריקות ובאסיה – יותר מ-10 אחוז מהאנשים הבוגרים שהתחילו טיפול היו עם נגיפים עמידים לשתי תרופות שהארגון מגדיר כטיפול קו ראשון, כלומר טיפול ראשוני, ב-HIV: נבירפין (nevirapine) ואפבירנז (efavirenz). הנגיפים העמידים שכיחים יותר בקרב נשים – בממוצע ל-12 אחוז מהנשים היו נגיפים עמידים כשהתחילו את הטיפול, לעומת 8 אחוז מהגברים.

המצב חמור בהרבה אצל תינוקות עם HIV באפריקה שמדרום לסהרה. סקרים שנערכו בין השנים 2012 ל-2018 בתשע מדינות באזור, מצאו שיותר מחצי מהילדים מתחת לגיל 18 חודשים שאובחנו לראשונה עם HIV בתקופת הסקר, נדבקו בזנים שעמידים לנבירפין, אפבירנז או לשניהם.

ומה מצב העמידות בישראל? ב-WHO לא בדקו זאת, אך על פי נתוני המרכז הארצי לאבחון HIV שפורסמו ביולי השנה, 16 אחוז מהנדבקים החדשים בישראל בשנת 2018, שמעולם לא קיבלו טיפול ושיש נתונים לגבי עמידות הנגיף בו נדבקו, נדבקו בזן שעמיד לטיפול כלשהו. העמידות השכיחה ביותר הייתה לנבירפין ואפבירנז. באירופה, אגב, בין 8 ל-10 אחוז נדבקים בנגיף העמיד לתרופה כלשהי, אם כי לא בהכרח לשתי התרופות של הקו הראשון.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר תרופות ששכיחות הנגיפים העמידים להן באוכלוסייה עולה על 10 אחוז, כלא בטוחות לשימוש לכלל האוכלוסייה. זאת מאחר שקיים סיכון שהעמידות תתפשט באוכלוסייה וכן כי יש סיכוי סביר שנדבקים חדשים ידבקו בזנים שכבר עמידים לתרופות.

בעקבות ממצאי הסקרים WHO ממליץ להפסיק להשתמש בנבירפין ואפבירנז, שהן תרופות שמעכבות את פעילותו של אנזים (reverse transcriptase) החיוני לתהליך התרבותו של הנגיף (תרופות מסוג זה נקראות NNRTI). במקום זאת, ההמלצה היא  להשתמש בתרופה דולוטגרביר (dolutegravir), המונעת מהנגיף לשלב את החומר הגנטי שלו בתאים שהוא מדביק (תרופה מסוג INI). לדולוטגרביר פחות תופעות לוואי מהתרופות הקודמות, והסיכוי של HIV לפתח עמידות נגדה קטן יותר. כמו כן היא יעילה יותר מהן, לפחות עד שזנים העמידים לה יהפכו לנפוצים.

המבנה המולקולרי של דולוטגרביר | Science Photo Library
מונע מהנגיף לשלב את החומר הגנטי שלו בתאים. המבנה המולקולרי של דולוטגרביר | Science Photo Library

 

0 תגובות