עיצוב הכיתות משפיע על הישגי התלמידים, לכן מערכות החינוך בכל העולם מתאימות את מרחבי הלמידה לשיטות לימוד מודרניות

אם אתם הורים, ודאי יצא לכם לבקר בכיתה של הילדים שלכם בבית הספר. ראיתם את ההבדל בינה ובין הכיתה שבה אתם למדתם כילדים, נכון? הכיתות מוארות, מצוידות במקרן ופעמים רבות במחשב, על הקיר כרזות בנושאים לימודיים ויש ספרייה ופינת משחקים.

כל הדברים האלה קיימים שם מכיוון שאנשי מערכות החינוך במקומות רבים בעולם מבינים היום שתלמידים מבלים זמן ארוך בכיתות, ושלמבנה שלהן יש השפעה גדולה על יכולתם לספוג מידע ולהיות מעורבים יותר בנעשה בכיתה.

המקור לתפיסה זו הוא הגישה חינוכית שהגה לוריס מלגוצ'י האיטלקי, מייסד שיטת רג'יו אמיליה, שהסביר שילדים ניזונים משלושה מקורות חינוכיים: בכיתה אלה הם המורים המחנכים ובבית נמצאים ההורים; המקור השלישי שעליו הצביע מלגוצ'י הוא הסביבה – מה שהוא כינה "המורה השלישי". הסביבה שעליה הוא דיבר היא המרחב המשותף של הרחוב, בית הספר, הפארק, העיר ואמצעי התקשורת.

גישת המורה השלישי רואה במרחב הלימודי רכיב חיוני בלמידה. זהו אזור נוח ונגיש לתלמידים, שצריך לתמוך בתהליך הרגשי והחווייתי שעובר התלמיד בזמן הלמידה. לכן נדרשת מהסביבה הזו גמישות והתאמה לשינויים, כדי שהיא תעודד למידה ותהיה מלמדת בפני עצמה. בעיצוב סביבה זו שותפים בין היתר הורים, אנשי חינוך ואדריכלים שמבינים את חשיבותם של מרחבים כאלה עבור הלומדים.

חלל העבודה מחולק לפינות עבודה מזמינות ונגישות
החלל המרכזי מחולק לפינות עבודה ללימוד עצמאי או בקבוצה. צולם בבית הספר Fisher STEAM (Science, Technology, Engineering, Art and Mathematics) School in Greenville South Carolina | צילום: באדיבות FNI

מרחבי למידה ידידותיים למשתמש

בשונה מהתפיסה הפדגוגית המסורתית, המורה הוא גם העיצוב והסביבה. בשני העשורים האחרונים הגישה הזו מחלחלת באטיות אל מערכת החינוך בישראל. כיום אפשר לראות במוסדות חינוך רבים מתחמים שאינם נראים כמו כיתות מסורתיות, אלא מרחבי למידה יצירתיים שבהם משולבים אלמנטים שתומכים בלמידה כגון משחקים, פינות ישיבה לקבוצות ופינות אחרות ללימוד עצמאי. הלימודים נעשים בצורה עקיפה באמצעות עיצוב פנים הכיתות והמרחבים המשותפים.

דוגמה אחת למימוש מעשי של התפיסה החינוכית הזו היא מיזם של בית הספר למורים של רשת אמי"ת ברעננה. הרעיון שעומד בבסיס המיזם, שנחנך בשנת 2015, הוא להכשיר מורים שיקנו לתלמידיהם כישורים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית של המאה ה-21. כדי לעשות זאת, המורים עצמם צריכים להנסות בשימוש במרחבי למידה גמישים ועכשוויים, בדיוק כמו תלמידיהם.

חברת Fielding Nair International הייתה אחראית לתכנון ולעיצוב המיזם. פרקש נאיר, ממייסדי ומנהלי החברה, סיפר בריאיון: "המשימה שלנו היא לבנות ולחדש מוסדות חינוך במטרה לשפר את הלמידה. הרבה יותר כיף להגיע בכל בוקר למקום נעים ומזמין, ולשם כך אנחנו עוזרים ללקוחותינו לאפיין את הצרכים שלהם ולפיכם לבנות חזון חינוכי שמשתקף בעיצוב הפיזי". נאיר מספר שהחברה זכתה ב-11 פרסים בינלאומיים למצוינות בעיצוב ובתכנון: "הפרסים שבהם זכינו ניתנו לנו לא רק בזכות הארכיטקטורה האיכותית, אלא גם בזכות העובדה שהיה שיפור ניכר בתוצאות החינוכיות. השינוי העיצובי אינו רק ויזואלי, אלא הוא גם תומך בשיפור הכישורים והיכולות הלימודיות של התלמיד".

בבית הספר היסודי בן צבי שבנס ציונה חשבו על עיצוב סביבת הלמידה כבר לפני 20 שנה. הכיתה לחשיבה מתמטית של בית הספר תוכננה על ידי האדריכליות נורית טוביה ואיריס נבנצאל: "הפרויקט הוזמן ביוזמתה של מנהלת בית הספר ורכזת המתמטיקה ותוכנן בשיתופן המלא", מתארת טוביה. "הרעיון הפדגוגי מאחורי התכנון היה לאפשר לימודי מתמטיקה באופנים שונים, כלומר לצמצם את ההוראה הפרונטלית.

"חילקנו את הכיתה לארבעה אזורים שכל אחד מהם מיועד ללמידה בצורה שונה. היו שם פינה לקבוצות לימוד ודיון, ספרייה ושולחנות מעוצבים ללימוד אישי, ובמרכז הכיתה בנינו פינת משחקי למידה. הילדים חלצו נעליים לפני הכניסה לכיתה והאווירה שנוצרה הייתה ביתית ועליזה, ובהחלט שונה מכל כיתה אחרת. הכיתה קיימת עד היום, אך עברה שיפוץ שבמהלכו נוספו עזרי לימוד מודרניים כדוגמת מקרן. למרות זאת, נשמרה בה האווירה הייחודית והביתית". 

שיעור רובוטיקה בכיתה ידידותית ללומדים
מעבדת המחשבים של International School of Kazan היא מתחם נגיש ונוח לשימוש | צילום: באדיבות FNI

שיפור ההישגים מגיע אחרי שינוי העיצוב

מחקר אמריקאי שהתפרסם בשנת 2014 בדק הישגים לימודיים בקרב תלמידים ותלמידות בכיתה ו' המגיעים מרקעים שונים ועם יכולות אקדמיות מגוונות. המחקר בדק את ההנאה, המוטיבציה, ההבנה והיצירתיות של התלמידים במהלך לימוד של יחידת מדע. לימוד היחידה החל בגישה ממוקדת מורה, כלומר נעשתה בהוראה פרונטלית שבה המורה אחראי על העברת החומר אל התלמידים, ובהדרגה נעשתה ממוקדת תלמיד וכללה שימוש בדגמים והתלמידים נדרשו להיות פעילים במהלך הלמידה.

התלמידים נבחנו לפני ואחרי כל יחידת לימוד בכל אחת משיטות ההוראה ומילאו שאלונים לדיווח על תחושותיהם. ממצאי המחקר הצביעו על מגמת שיפור בשימור הידע אצל התלמידים, ונוסף על כך אצל רוב התלמידים רמות ההנאה, המוטיבציה והיצירתיות גדלו ככל שגישות ההוראה נעשו ממוקדות יותר בתלמיד.

אם כך, קיומה של סביבה המאפשרת לתלמידים ללמוד בצורה נוחה, מהנה ואינטראקטיבית, תוך גילוי וביטוי הכישורים והיכולות הטבעיות שלהם, יכולה לשפר את ביצועיהם בתחום החינוך בכלל והחינוך המדעי בפרט. אולם, החשיבות הגדולה יותר בעיני רבים היא בכך שסביבה נכונה מעודדת את הרצון ללמוד, וההישגים הלימודיים כבר מגיעים בעצמם.

צפו בסרטון על עיצוב כיתות ואזורים ציבוריים עבור למידה מבוססת תלמיד (באדיבות FNI):

 

0 תגובות