מדעני העתיד יוצאים לדרך

ב-6 באפריל 2017 היה אולם "הברווז" שבמכון דוידסון לחינוך מדעי מלא באנשים נרגשים. בשורות הסמוכות לבמה ישבו 49 נערות ונערים בכיתה י"א, שהמתינו לקבל את תעודות הסיום של תכנית אלפא מכון דוידסון לחינוך מדעי. אלה היו בוגרי המחזור הראשון של תכנית לימודית מיוחדת, שבמהלכה הם פגשו חוקרים ממכון ויצמן למדע שליוו אותם בעבודתם המחקרית במעבדות, וכתבו עבודות מחקר מדעיות.

הדוברים שעל הבמה היו נרגשים לא פחות. ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, בירכה את התלמידים על העבודה הקשה ואת החוקרים על שיתוף הפעולה שלהם. ד"ר שמשון שושני, יו"ר מרכז מדעני העתיד, הצטרף לברכות וסיפר על הקמת תכנית אלפא ועל תחילת דרכה של התכנית במכון דוידסון לפני ארבע שנים.

ההרצאה מרכזית הייתה של פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי לכת במכון ויצמן למדע, שסיפר על הירח של כדור הארץ, על תהליך היווצרותו ואיזה תפקיד יש לו בתכניות העתידיות של סוכנויות החלל ברחבי העולם.

התרגשות רבה בטקס הסיום של המחזור הראשון. צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע

תחומי מחקר מגוונים

לפרופ' אהרונסון יש עניין אישי בתכנית: הוא עומד בראש מעבדה שבה חקר עידן ריין בן ה-17 מהגימנסיה הריאלית בראשון לציון אפיון כמותי של פלנטות מחוץ למערכת השמש בעזרת פוטומטריה. ד"ר אביב אופיר, שהנחה אותו בעבודתו, מסביר שרק בשנים האחרונות התברר למדענים שסביב רוב הכוכבים (שמשות) סובבים כוכבי לכת, בדומה לכוכבי הלכת סביב השמש שלנו. כמה מכוכבי הלכת האלה מסתירים חלק מכוכב-האם לזמן קצר בכל סיבוב, כלומר נוצר מעין ליקוי חמה קטן ועוצמת האור הנצפית יורדת בהתאם לגודלו של כוכב הלכת מקיף את הכוכב שלו.

מטרת עבודתו של ריין הייתה למדוד את התכונות הבסיסיות של כוכבי הלכת האלה כמו גודל ומסה, ובאמצעות הנתונים האלה למד על תכונותיהם של כוכבי הלכת באופן כללי. כדי לעשות זאת הוא התמקד בנתונים רבים שהגיעו מ-16 מערכות שמש, והפריד בין האותות המלאכותיים שמקורם בחוסר השלמות של מכשירי המדידה (אין מכשירים מושלמים) לבין אלה המגיעים מן הכוכבים עצמם. לדברי ד"ר אופיר, "עידן למד ויישם כלים ושיטות מתקדמים שהיו מתקבלים בכל פרסום מדעי במכובדים שבעיתונים, וכל זאת בעודו תלמיד תיכון. מרשים ביותר!".

תלמידים אחרים השתתפו במחקרים שנערכו במעבדות נוספות, בהם הילה קריספין מהגימנסיה הריאלית ראשון לציון שעבדה על סימון פלואורסצנטי של נגיף השפעת כדי לבחון את השינויים שהוא עובר, בהנחייתו של ד"ר ניר דריימן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא; שני ליפקה מתיכון מקיף השרון ע"ש רוטברג ברמת השרון שבחנה את מערכת העצבים המרכזית לאחר פציעה ובמהלך השיקום, עם המנחה אלה דורון מנדל מהמחלקה למדעים ביומולקולריים; ובשאר שאהין מבי"ס טהא חוסין בסכנין שהתמקד בהשפעות של תרופה מעכבת על תהליך סגירת הצינור העצבי בעובר, שאותו הנחתה ד"ר ראדה מסארוה במחלקה לגנטיקה מולקולרית.

הדגש אינו רק על הישגים לימודיים אלא גם על חיזוק היכולות הבין-אישיות. צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע

מפגש חברתי

תכנית אלפא למחקר בתחומים מדעיים התחילה בשנת 2014 עם תלמידים מחוננים מכל רחבי הארץ שקיבלו לראשונה גישה ישירה אל מיטב מתקני המחקר שיש למכון ויצמן למדע. הם הגיעו אל המעבדות כמה פעמים בשנה והשתתפו במחנות קיץ, ובסיום העבודה הגישו עבודת מחקר שמזכה אותם בבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד.

הדגש היה לא רק על ביצועים אקדמיים, אלא גם על כישורים חברתיים. ד"ר אורני מרבאום סלנט, מנהלת תכנית אלפא, מספרת שעבור חלק גדול מהתלמידים זה היה מפגש ראשון עם בני גילם שמתעניינים בתחומי המדע בדיוק כמוהם. "מיצוי הפוטנציאל של ילדים מחוננים מתבסס על הרחבת הידע ועל היכולת הקוגניטיבית שלהם, אבל גם על רכישת כלים ומיומנויות להתמודדות עם האתגרים האישיים והחברתיים הייחודיים למחוננים. התכנית למחוננים במכון דוידסון מפגישה בין נערות ונערים בני אותו גיל שיש להם שפה וצרכים דומים, ונותנת להם גירוי אינטלקטואלי לצד פיתוח קשרים חברתיים ולימוד עבודת צוות".

המשתתפים בתכנית מציגים בסיומה עבודה מחקרית ברמה גבוהה. צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע