רשות הסחר האמריקאית מחייבת את יצרני התכשירים להציג מחקרים המוכיחים את יעילותם
רשות הסחר האמריקאית פרסמה בשבוע שעבר הנחיה המחייבת חברות המייצרות תכשירים הומיאופתיים לציין במפורש לא רק את רמת הבטיחות של המוצר אלא גם את רמת היעילות שלו על פי מחקרים מדעיים. פירוש הדבר שהחברות צריכות לבחון בכלים מחקריים את הטיפולים והתכשירים שהן מוכרות, כדי להעריך את מידת יעילותם. החברות נדרשות לציין לא רק את רמת היעילות שנמצאה, אלא גם לדווח כיצד מדדו אותה.
לתכשירים הומיאופתיים יש היסטוריה ארוכה של כ-200 שנות שימוש. אבל הרקורד המדעי שלהם מאוד לא מחמיא, וכולל מחקרים רבים שלא מצאו כל יעילות של התכשירים האלה על פני קבוצת הביקורת.
ההומיאופתיה מבוססת על רעיון שהגה הרופא הגרמני סמואל האנמן (Hahnemann) בסוף המאה ה-18. הוא ניסה "לרפא דומה בדומה", כלומר לקחת את גורם המחלה, לדלל אותו מאוד ולתת אותו כטיפול כדי ללמד את הגוף להתמודד עם המפגע האמיתי.
על פי ההיגיון הזה, קפאין מדולל עוזר נגד נדודי שינה, רוק של כלב נגוע בכלבת יכול לשמש מרפא לכלבת (מחלה עם 100 אחוזי תמותה) וכדומה. כדי לא לפגוע במטופל, החומר מדולל בסדרי גודל עצומים של עד 10400 בטיפול הומיאופתי פופולרי נגד שפעת. משמעות הדילול הזה הוא שאם ניקח מולקולה אחת של החומר הפעיל, נזרוק אותה לבריכת שחייה בגודל של כל היקום הנראה ונערבב היטב, הריכוז שנקבל עדיין יהיה גבוה בסדרי גודל רבים מזה של התכשיר ההומיאופתי. במילים אחרות, בתכשיר הומיאופתי אין כל זכר לחומר המדולל. מדובר במים בלבד, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הבקבוקונים מכילים, סוכר או אלכוהול, ובמקרים גרועים במיוחד –הם עלולים להכיל חומרים רעילים.
