מהנשמדע 21/2 - מחקרים חדשים ביותר

• האם טעינו בהשפעת הזיהום על עננים? 

השתלת צואה למען חולי סרטן עור

בטיפולי השתלת צואה מנסים לחדש את אוכלוסיית החיידקים התקינה במעיים של אדם חולה על ידי השתלת צואה שנלקחה מתורם בריא. מחקרים קודמים מצביעים על האפשרות שהרכב חיידקי המעיים עשוי להשפיע על תגובת הגוף לטיפולי אימונותרפיה שניתנים לחולי מלנומה (סוכ של סרטן עור) במצב מתקדם. במחקר החדש לקחו החוקרים צואה מחולי מלנומה שמגיבים לטיפולי אימונותרפיה והשתילו אותה לחולי מלנומה שעמידים להם. כשבדקו את הרכב חיידקי המעיים שלהם ואת תגובתם לטיפול לאחר ההשתלה נמצא ששישה מתוך 15 הנבדקים החלו להגיב לטיפולים ומצבם השתפר. החוקרים ממשיכים לעקוב אחרי הנבדקים ונכון לעכשיו המצב של רובם לא החמיר. למרות הממצאים המעודדים, יש לזכור שמדובר במחקר ראשוני וקטן מאוד. דרושים מחקרים נוספים. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

חלק מתהליך השתלת צואה במעבדה, מקור: spl

מחקר חדש מגלה מסלול גנטי לבניית עצמות הגפיים של דגי זברה

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחנו מוטציות שגורמות לשינויים במבנה השלד של דגי זברה - דגי גרם השייכים לתת-המחלקה Teleostei. הם הצליחו לזהות מוטציות שגרמו ליצירת שתי עצמות נוספות בקצה הסנפירים הקדמיים של הדגים. בנוסף גילו החוקרים שהעצמות החדשות חוברו לגידים ולשרירים באופן שמזכיר יותר גפיים מאשר סנפירים. אם כן, על פי החוקרים, מאחר שבעלי ארבע רגליים ודגי Teleostei משתמשים באותם מסלולים גנטיים ליצירת גפיים וסנפירים,  נראה כי האב הקדמון המשותף שלהם כבר החזיק במידע הגנטי הדרוש לתחילת היווצרותן של גפיים קדמיות.לקריאה בהרחבה (באנגלית)

דג זברה, shutterstock

האם טעינו בהשפעת הזיהום על עננים? 

לעננים חשיבות גדולה בוויסות האקלים. מעבר לתפקידם במחזור המים, הם מחזירים לחלל את מרבית הקרינה המגיעה מהשמש וכך מצננים את כדור הארץ. למרות תרומתו של זיהום האוויר להתחממות הגלובלית, ההנחה הרווחת הייתה שחלקיקי פיח זעירים תורמים להיווצרות עננים וכך מתאזנת מעט השפעתם המזיקה – הם מחממים, אך העננים שהם עוזרים ליצור מקררים. נתונים חדשים מראים כי ייתכן שטעינו בכמעט 200 אחוז בהערכת ההשפעה החיובית של זיהום האוויר על זריעת עננים. החוקרים השוו לשם כך בין השיטה המקובלת למדידה כזאת, המבוססת על מדידת ההשפעה של פליטת חלקיקים מזהמים מספינות, לבין מידע מצילומי לוויין. נתונים כאלה עשויים לשנות את המודלים הקיימים להתחממות הגלובלית, ומלמדים על הסכנה הטמונה בהתבססות על שיטה יחידה למדידת תופעת טבע. לפרטים נוספים (באנגלית)

הממותות שחזרו מהכפור

כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע בחקירות הגנטיות של העבר? עד לאחרונה, השיא להפקת DNA קדום היה 700 אלף שנה, אך כעת צוות בינלאומי של חוקרים  דיווח על הפקת DNA משיניים של שלוש ממותות, שתיים מהן בנות יותר ממיליון שנה. שיני הממותות נמצאו קבורות בקפאת עד (permafrost) – אדמה קפואה ששימרה אותן במצב טוב במיוחד. החוקרים קבעו את גיל הדגימות בעזרת תיארוך סלעים וגם בעזרת שעון מולקולרי. אחת מהן, מהמין ממותה צמרית, הייתה בת כ-700 אלף שנה. האחרות, שנראו כשייכות למין ממומת ערבות, היו בנות 1.2 ו-1.6 מיליון שנה, בקירוב. להפתעת החוקרים, ה-DNA חשף ששתי הממותות הקדומות יותר השתייכו לשושלות שונות, ואולי למינים שונים. שושלת אחת הייתה זו שממנה התפתחה הממותה הצמרית, והשנייה הייתה קרובה יותר לממותות של צפון אמריקה. בנוסף גילו החוקרים שרוב ההתאמות הגנטיות לקור, כמו שיער ארוך והצטברות שומן, היו קיימות כבר אצל אבותיהן של הממותות הצמריות. החוקרים סבורים שבעתיד נוכל להפיק DNA עתיק עוד יותר. "עוד לא הגענו לקצה היכולת שלנו", אמר אנדרס גותרסטרום, החתום מעל המאמר. לכתבה באתר

מראה משוער של הממותה אדיצ'ה | איור: Beth Zaiken/Centre for Palaeogenetics

ד"ר יונת אשחר

האגם הנעלם בקוטב הצפוני

חוקרים מגרמניה גילו שתי תקופות קדומות שבמהלכן האזור שהוא היום האוקיינוס הארקטי היה מכוסה כולו בשכבת קרח, והאוקיינוס עצמו התקיים כאגם של מים מתוקים מתחת לקרח. "למיטב ידיעתנו זוהי הפעם הראשונה שמדובר על התחדשות מלאה של האוקיינוס הארקטי, ועוד שהתרחשה לא פעם אחת - אלא פעמיים", אמר ד"ר וולטר גייברט, שהוביל את המחקר. החוקרים בחנו את הרכב המשקעים בעשרה אזורים באוקיינוס הארקטי, וזיהו חוסרים בשקיעת צורה מסוימת של היסוד תוריום (Th), שהוא תוצר התפרקות אורניום המצוי באופן טבעי במי הים. במהלך המדידה נמצא כי בשתי תקופות שונות, אחת לפני כ- 65 אלף שנה והשנייה לפני כ-140 אלף שנה, לא שקע תוריום באזורים אלו כמעט כלל, מה שמעיד על כך שהמים שם היו מתוקים. 

קרחון באוקיינוס הארקטי