פרחים, דבורים, קובייה הונגרית ושרירים מלאכותיים

מה חדש?

למחזר פלסטיק ולהפוך אותו לפלסטיק אחר

חוקרים מבריטניה מצאו דרך חדשה למחזר פלסטיק: להפוך אותו לפלסטיק אחר. כל סוגי הפלסטיק הם פולימרים - שרשראות ארוכות של פחמן, מימן ולפעמים גם יסודות נוספים כמו חמצן או חנקן. התכונות הייחודיות של כל חומר תלויות במבנה ובאורך של השרשראות המרכיבות אותו. החוקרים מאוניברסיטת סוונסי בוויילס השתמשו בפסולת פלסטיק מאריזות מזון, ארגנו מחדש את האטומים, וייצרו ננו-צינוריות מוליכות חשמל שבאמצעותן הצליחו להדליק נורה. החוקרים טוענים שלכבלי פחמן כאלה יש יתרון על פני כבלי מתכת, משום שהם מתחממים פחות. כעת הם מתכוונים לנסות ולייצר בשיטה הזו כבלים חשמליים לשימוש נרחב בתעשייה. לקריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) לחצו כאן.

מערכת החיסון מעכבת התחדשות של תאי עצב

חוקרים מסטנפורד הראו כי תאי T של מערכת החיסון מעכבים התחדשות של תאי עצב חדשים בעכברים זקנים. החוקרים בדקו את הרכב התאים באזור המוחי שאחראי על התחדשות עצבית אצל עכברים זקנים ועכברים צעירים, ומצאו שבמוחות הזקנים יש תאי T - תאים של מערכת החיסון שאחראים על הרג תאי חיידקים ותאי סרטן. מחקרים קודמים הראו כבר שתאי מערכת החיסון מסוגלים לחדור למוח במצבים של מחלות נוירו-דגנרטיביות או במהלך הזדקנות, אך נוכחותם באזור האחראי על התחדשות תאי עצב לא נראתה קודם לכן. בניסוי נוסף, החוקרים הראו שתאי מערכת החיסון שנכנסים לאזור זה במוח מעכבים את החלוקה של תאי הגזע, ומונעים מהם להתמיין לתאי עצב חדשים. אם יוכח שהתהליך מתקיים גם בבני אדם, הרי שמדובר בתוצאות שעשויות להוביל לטיפולים שיוכלו לעזור לנו לשמור על מוח צעיר גם בעת זקנה. 

לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

פתרון לגירוד כרוני?

גירוד כרוני הוא תופעה שפוגעת מאוד באיכות חייהם של הסובלים ממנה. הגורמים לגירוד כרוני לא ברורים עדיין למדע, ותרופות רגילות נגד גרד אינן יעילות. ידוע שתחושת הגירוד מתחילה כאשר מולקולה כלשהי נקשרת לקולטן NPR1, שנמצא על תאי עצב שמעבירים מידע תחושתי מהעור. כל עוד הקולטן פעיל, הגירוד נמשך. חוקרים סרקו 86 אלף תרכובות כימיות שונות והצליחו לבודד מתוכן 15 תרכובות שמעכבות את הפעילות של הקולטן ובכך מפסיקות את תחושת הגירוד הכרוני בעכברים. בשלב הבא הם מתכוונים להבין כיצד בדיוק מתבצע העיכוב הזה, כדי שניתן יהיה לפתח תרופות נגד התופעה הטורדנית.

לקריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) לחצו כאן.

פרחים "שומעים" דבורים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב טוענים שפרחים מסוגלים "לשמוע" דבורים שנמצאות באזור, ובתגובה להמתיק את הצוף שלהם. החוקרים השמיעו הקלטות של זמזום דבורים או צליל בעל תדר זהה לפרחי נר הלילה (Oenothera drummondii) וגילו שכשלוש דקות אחר כך, ריכוז הסוכר בצוף עלה ב-20 אחוז. לעומת זאת, בהיעדר צלילים או בהשמעת צלילים בעלי תדירויות שונות, כמות הסוכר לא השתנתה. כיצד מצליחים הפרחים "לשמוע" את הדבורים? באמצעות מכשיר לייזר, החוקרים מצאו שעלי הכותרת של הפרחים רוטטים בתגובה להקלטה של צלילי דבורה או עש, ומשערים שהרטט הזה מפעיל חיישנים שמניעים את התהליכים הביוכימיים הדרושים להגדלת ריכוז הסוכר בצוף. נכון להיום, המחקר הנוכחי נמצא עדיין בתהליך ביקורת עמיתים לפני פרסום. למידע נוסף והרחבה ׁ(באנגלית) לחצו כאן.

הפרחים ממתיקים את הצוף בנוכחותן של הדבורים | שאטרסטוק

גלאי מיקרוסקופי במוח

חוקרים מארצות הברית פיתחו גלאי מיקרוסקופי שמזהה שינויים מזעריים בכמות של מוליכים עצביים במרווח שבין תאי העצב מוליכים עצביים הם מולקולות המעבירות מידע בין תאי עצב, כשהן משוחררות למרווח הזעיר בין התאים. כיום זיהוי המעבר של האות העצבי נעשה בעיקר באמצאות מדידת כמות המוליכים העצביים בתוך תאי העצב. הגלאי החדש קטן מספיק להתמקם במרווח בין התאים. הוא מורכב מננו-צינוריות פחמן עטופות במולקולות שנקשרות למוליך העצבי דופאמין, ופולטות אור בנוכחותו. במחקר שהתפרסם השבוע בכתב העת Science Advances, הראו החוקרים איך הגלאי מזהה שינויים קטנים ומהירים מאוד ברמות הדופמין במרווח שבין תאי העצב, בחתכי מוח במעבדה. לקריאה בהרחבה על המחקר לחצו כאן.

בינה מלאכותית שפותרת קובייה הונגרית

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה פיתחו מערכת בינה מלאכותית שפותרת קובייה הונגרית מהר יותר מכל בן אדם. המערכת, שזכתה לכינוי DeepCubeA, מגיעה לפתרון בשבריר שניה, ללא עזרה מבן אדם וללא שימוש במאגרי נתונים חיצוניים. על פי החוקרים, מבין כל הדרכים האפשריות לפתור את הקובייה, ב-60 אחוז מהפעמים DeepCubeA בחרה בדרך הקצרה ביותר. "…תוכנת למידה עמוקה שיכולה לפענח פאזל כזה, מקרבת אותנו קרוב יותר למכונה שיכולה לחשוב, לתכנן ולקבל החלטות", אמר מחבר המאמר, פרופסור פייר בלדי בראיון לעיתונות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

שרירים מלאכותיים במעבדה

בכתב העת המדעי Science התפרסמו השבוע שלושה מחקרים של צוותים שייצרו סיבי שריר מלאכותיים במעבדה. הסיבים עשויים מפולימרים קלים המסודרים סביב ליבה קשיחה, והפיתול שלהם מאפשר לאגור אנרגיה כמו קפיץ דרוך. לדברי החוקרים, הסיבים האלה אוגרים פי 50 יותר אנרגיה מסיבי שריר שלד של אדם, ואפשר לשחררה באמצעות גירוי חשמלי, כימי או תרמי. המחקרים החדשים מספקים הצצה ראשונית לפיתוחים עתידיים שישמשו אותנו בתעשיית הרובוטיקה ובהנדסת מכונות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) על שלושת הפיתוחים, ההבדלים ביניהם והשימושים האפשריים שלהם לחצו כאן

מערכת שמייצרת אנרגיה ובמקביל מטהרת מים

חוקרים מערב הסעודית הצמידו תא סולארי למתקן לזיקוק מים והצליחו ליצור מערכת שמייצרת אנרגיה ובמקביל מטהרת מים. התא עשוי סיליקון בדומה למרבית התאים הסולאריים המסחריים, ומפיק אנרגיה חשמלית מהשמש. אנרגיית החום שנוצרת בתא הסולארי כתוצר לוואי, גורמת לאידוי המים במערכת הזיקוק המצומדת. האדים עוברים דרך קרום נקבובי עשוי חומר דוחה מים ומתעבים מעברו השני, כשהם נקיים ממלחים ומזהמים. בעתיד מתקן כזה עשוי לסייע בהתפלת מים באזורי מדבר. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.

 

0 תגובות