הליבה הנוזלית של מאדים, 16 פרצופים שמייצגים את כל הרגשות והווריאנט הבריטי של נגיף הקורונה. חדשות המדע הכי חמות של השבוע

 

מה חדש?

ליבה נוזלית למאדים

נתונים חדשים על מאדים חושפים כי לכוכב הלכת יש ליבה נוזלית, קרום דק וכנראה בעבר הייתה גם טקטוניקת לוחות . הממצאים הוצגו לאחרונה בכינוס השנתי (המקוון, ברוח התקופה) של האגודה האמריקאית לגיאופיזיקה, והם מסתמכים על נתונים שאספה הנחתת האמריקאית Insight שנחתה על מאדים לפני שנתיים ועוסקת בחקר המבנה הפנימי שלו. אחד ממכשיריה הוא סייסמוגרף, המודד את הגלים הנוצרים בקרקע ברעידות אדמה, נתונים המאפשרים למדענים לחשב את מידת המוצקות של התווך שהגלים השונים עוברים דרכו. המדענים הסיקו כי הקרום של מאדים דק מהקרום היבשתי של כדור הארץ, ועוביו 20-37 ק"מ בלבד, וכי ליבת הברזל של מאדים נוזלית. לדבריהם, הממצאים עולים בקנה אחד עם ההשערה שמאדים התקרר מהר לאחר היווצרו, והתקיימה בו טקטוניקת לוחות, כלומר מעין "נדידת יבשות"  

הסייסמוגרף של Insight על מאדים. צילום: NASA/JPL-Caltech
הסייסמוגרף של Insight על מאדים. צילום: NASA/JPL-Caltech

 

טיפול גנטי בשתי עיניים

ניסוי לטפל במחלת עיניים תורשתית באמצעות ריפוי גֵני הניב ממצא מפתיע: שיפור הראייה לא רק בעין שטופלה, אלא גם בעין השנייה . בניסוי השתתפו 37 חולים במחלת LHON, מחלה ניוונית של הרשתית הנגרמת ממוטציה ב-DNA שנמצא לא בגרעיני התאים, אלא במיטוכונדריה. החוקרים הזריקו לאחת העיניים של כל חולה נגיפים מהונדסים הנושאים עותק תקין של הגֵן הפגום. העין השנייה של כל מטופל שימשה קבוצת ביקורת, וקיבלה זריקה בלי הנגיף המהונדס. להפתעת החוקרים, אצל רוב המטופלים גם בעין הביקורת נרשם שיפור בראייה, אם כי הוא הופיע לרוב כמה שבועות לאחר השיור בעין המטופלת. ניסוי דומה בקופים הראה כי כעבור כמה חודשים החומר הגנטי מהנגיף שהוזרק לעין המטופלת הגיע לעין השנייה, וכעת החוקרים מנסים להבין אם הנגיפים, או עותקי DNA עברו מעין לעין, אולי דרך תאי עצב.  
תמונה: תחנות הכוח של התא.
 
מיטוכונדריה (בכחול-לבן) בתא אדם | איור: ELLA MARU STUDIO / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מיטוכונדריה (בכחול-לבן) בתא אדם | איור: ELLA MARU STUDIO / SCIENCE PHOTO LIBRARY

טיפול מבוסס על פלפל חריף

השתלת תאי גזע ממח עצם, שמהם נוצרים תאי הדם, היא פרוצדורה חשובה בטיפול בסרטני דם שונים. היא עשויה להיות השתלה עצמית, של תאים שנאספו לפני הטיפול מהחולה עצמו, או השתלה של תאים מתורם. כדי שניתן יהיה לאסוף את התאים הדרושים להשתלה, הרופאים מעודדים את השחרור שלהם ממח העצם לזרם הדם, לרוב באמצעות חומר בשם G-CSF . לאחר טיפול כימותרפי, תאי הגזע מוזרקים לחולה כך שיוכלו לחדש את המערכת החיסונית ומערכת הדם שלו. מחקר חדש בעכברים הראה כי תזונה עשירה בקפסאיצין, החומר פעיל בפלפלים חריפים, מגבירה בצורה משמעותית את שחרור תאי הגזע אל מחזור הדם. תיווך התגובה מתבצע ע“י אותו סוג של תאי עצב המתווכים כאב, שמגיבים לקפסאיצין כשאוכלים אוכל חריף וגורמים לתחושת בעירה. החוקרים ציינו שהם מעריכים שאכילת עשרה פלפלי חלפיניו ביום במשך ארבעה ימים תגביר שחרור תאים ממח עצם גם בבני אדם, אך ניתן לחלופין להשתמש בתרופה שמחקה את פעילות הקפסאיצין. כמובן שיהיה צריך לבדוק שזה אכן קורה בבני אדם.

לקריאה נוספת (באנגלית)

צילום: CORDELIA MOLLOY / SCIENCE PHOTO LIBRARY
צילום: CORDELIA MOLLOY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 

הבינה המלאכותית כובשת יעד נוסף

חברת הבינה המלאכותית DeepMind השיקה לאחרונה את מו-זירו (MuZero), אלגוריתם בעל יכולות תקדימיות בהתמודדות עם בעיות לא מוכרות לו. תחילה, מו-זירו לומד בעצמו את הדינמיקה שהוא מתמודד איתה בצורה של ניסוי וטעיה, ורק לאחר מכן הוא מפתח אסטרטגיה. על מנת לבחון את יכולותיו, מפתחי האלגוריתם העמידו אותו במבחן הקנוני ליכולות בינה מלאכותית - משחקי מחשב של חברת Atari  - אלא שבפעם הזו, הם לא לימדו אותו קודם את החוקים. האלגוריתם נדרש ללמוד לשחק במשחק ”גברת פאק-מן“, בו השיג ניקוד גבוה, ובמשחקים כמו שחמט, שוגי (מעין שחמט יפני) וגו (משחק לוח סיני). מו-זירו השתווה ביכולותיו לאלגוריתם קודם בשםAlphaZero , שפיתחה אותה חברה ב-2018, ושקיבל את החוקים מראש ולא נאלץ להסיק אותם בעצמו כמו מו-זירו. "העולם האמיתי הוא מסובך ומבולגן, ואף אחד לא מקבל ספר חוקים שמסביר איך הוא עובד", אמר המדען הראשי של DeepMind, דיוויד סילבר. בני האדם לומדים לבדם את החוקים – ועכשיו יש גם בינה מלאכותית שמסוגלת לכך.
הבינה המלאכותית כובשת יעד נוסף חברת הבינה המלאכותית DeepMind השיקה לאחרונה את מו-זירו (MuZero), אלגוריתם בעל יכולות תקדימיות בהתמודדות עם בעיות לא מוכרות לו. תחילה, מו-זירו לומד בעצמו את הדינמיקה שהוא מתמודד איתה בצורה של ניסוי וטעיה, ורק לאחר מכן הוא מפתח אסטרטגיה. על מנת לבחון את יכולותיו, מפתחי האלגוריתם העמידו אותו במבחן הקנוני ליכולות בינה מלאכותית - משחקי מחשב של חברת Atari  - אלא שבפעם הזו, הם לא לימדו אותו קודם את החוקים. האלגוריתם נדרש ללמוד לשחק במשחק ”גברת פאק-מן“, בו השיג ניקוד גבוה, ובמשחקים כמו שחמט, שוגי (מעין שחמט יפני) וגו (משחק לוח סיני). מו-זירו השתווה ביכולותיו לאלגוריתם קודם בשםAlphaZero , שפיתחה אותה חברה ב-2018, ושקיבל את החוקים מראש ולא נאלץ להסיק אותם בעצמו כמו מו-זירו. "העולם האמיתי הוא מסובך ומבולגן, ואף אחד לא מקבל ספר חוקים שמסביר איך הוא עובד", אמר המדען הראשי של DeepMind, דיוויד סילבר. בני האדם לומדים לבדם את החוקים – ועכשיו יש גם בינה מלאכותית שמסוגלת לכך. לקריאה נוספת (באנגלית): https://www.bbc.com/news/technology-55403473 תמונה: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY
LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

הווריאנט הבריטי ממשיך להתקדם

הווריאנט הבריטי של נגיף הקורונה אכן מדבק יותר מהנגיף הרגיל, אבל אינו קטלני יותר. כך עולה משלושה מחקרים שהתפרסמו בבריטניה בפרסום מקדים, לפני בקרת עמיתים. במחקרים נמצא אצל 35 אחוז מהנדבקים בווריאנט החדש עומס נגיפי גבוה, לעומת רק 10 אחוז בווריאנטים אחרים, מה שמרמז כי נשאיו מפיצים יותר נגיפים בסביבתם. זה עולה בקנה אחד עם הנתונים שלפיהם הוא מדבק כנראה ב-50 אחוז יותר ומתפשט מהר יותר באוכלוסיה. החוקרים לא מצאו הבדל בחומרת התחלואה בין נדבקים בווריאנט הזה לנדבקים בווריאנטים אחרים, וגם אין סיכון גבוה יותר להדבקה חוזרת, מה שמרמז שהחיסון הטבעי של מי שחלה יעיל נגדו, וכך כנראה גם החיסון הניתן בזריקה. נתונים ראשונים על הווריאנט שמתפשט בדרום אפריקה מעלים תמונה דומה, ולפיה גם הוא מתפשט במהירות באוכלוסיה, אך לא גורם לתחלואה חמורה יותר.
הווריאנט הבריטי של נגיף הקורונה אכן מדבק יותר מהנגיף הרגיל, אבל אינו קטלני יותר. כך עולה משלושה מחקרים שהתפרסמו בבריטניה בפרסום מקדים, לפני בקרת עמיתים. במחקרים נמצא אצל 35 אחוז מהנדבקים בווריאנט החדש עומס נגיפי גבוה, לעומת רק 10 אחוז בווריאנטים אחרים, מה שמרמז כי נשאיו מפיצים יותר נגיפים בסביבתם. זה עולה בקנה אחד עם הנתונים שלפיהם הוא מדבק כנראה ב-50 אחוז יותר ומתפשט מהר יותר באוכלוסיה. החוקרים לא מצאו הבדל בחומרת התחלואה בין נדבקים בווריאנט הזה לנדבקים בווריאנטים אחרים, וגם אין סיכון גבוה יותר להדבקה חוזרת, מה שמרמז שהחיסון הטבעי של מי שחלה יעיל נגדו, וכך כנראה גם החיסון הניתן בזריקה. נתונים ראשונים על הווריאנט שמתפשט בדרום אפריקה מעלים תמונה דומה, ולפיה גם הוא מתפשט במהירות באוכלוסיה, אך לא גורם לתחלואה חמורה יותר. לכתבה המלאה http://bit.ly/2LqP2F0 אילוסטרציה: Shutterstock| Limbitech
אילוסטרציה: Shutterstock| Limbitech

[view:author=block=ד""ר גל חיימוביץ)

 

הפנים שחוזרות על עצמן

שש-עשרה הבעות פנים שחוזרות על עצמן מסביב לעולם נוטים לחייך בסיפוק בטקסי חתונה, להביט ביראה על מופעי זיקוקים, או לעקם את הפנים בכאב בזמן הרמת משקולות? אתם לא לבד. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature הדגים חפיפה בין הבעות פנים מסויימות לבין הקשר חברתי, שחוזר על עצמו בקרב תרבויות שונות ברחבי העולם. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית למידת מכונה, אשר מאפשרת זיהוי של דפוסים חוזרים בצורה אוטומטית. הם סרקו שישה מיליון סרטונים מקוונים ולא מבויימים מ-144 מדינות, וקישרו בין נושא הסרטון להבעות הפנים של המשתתפים בו. מעניין לציין כי הממצאים הראו התאמה גבוהה יותר בין הבעות פנים באיזורים גיאוגרפיים שכנים בעולם. לדברי פרופסור קלטנר, ממובילי המחקר, תוצאות המחקר ”תומכות בתאוריה הדרווינית שהבעת רגש בפנינו היא אוניברסלית בקרב בני האדם“.
שש-עשרה הבעות פנים שחוזרות על עצמן מסביב לעולם נוטים לחייך בסיפוק בטקסי חתונה, להביט ביראה על מופעי זיקוקים, או לעקם את הפנים בכאב בזמן הרמת משקולות? אתם לא לבד. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature הדגים חפיפה בין הבעות פנים מסויימות לבין הקשר חברתי, שחוזר על עצמו בקרב תרבויות שונות ברחבי העולם. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית למידת מכונה, אשר מאפשרת זיהוי של דפוסים חוזרים בצורה אוטומטית. הם סרקו שישה מיליון סרטונים מקוונים ולא מבויימים מ-144 מדינות, וקישרו בין נושא הסרטון להבעות הפנים של המשתתפים בו. מעניין לציין כי הממצאים הראו התאמה גבוהה יותר בין הבעות פנים באיזורים גיאוגרפיים שכנים בעולם. לדברי פרופסור קלטנר, ממובילי המחקר, תוצאות המחקר ”תומכות בתאוריה הדרווינית שהבעת רגש בפנינו היא אוניברסלית בקרב בני האדם“. למידע נוסף (באנגלית) http://bit.ly/2X4cU4b בתמונה: מפת הבעות הפנים והרגשות המיוחסים להם. למפה המלאה https://bit.ly/385I2GB
בתמונה: מפת הבעות הפנים והרגשות המיוחסים להם.

ההסבר המדעי לערפילית הכחולה

חוקרים פתרו את חידת צורתה הייחודית של ערפילית הטבעת הכחולה, והגיעו למסקנה כי היא נוצרה מהתמזגות של שני כוכבים לפני זמן קצר מאוד. לפני כ-17 שנים הבחינו אסטרונומים בעננת גז בעלת צורה ייחודית של שני חרוטים, הפולטת קרינה על-סגולה, ובמרכזה כוכב פעיל. היא קיבלה את שמה משום שנראתה כעננה כחלחלה המורכבת משני עיגולים בתצפית המקורית של טלסקופ החלל GALEX. הצורה הייחודית נותרה בגדר תעלומה זמן רב, עד שחוקרים במכון הטכנולוגי של קליפורניה פיתחו הדמיית מחשב של התמזגות שני כוכבים, המניבה תוך כמה אלפי שנים עננה דומה לזו שנראתה בתצפיות. יש בגלקסיה זוגות כוכבים רבים שאמורים להתמזג במיליוני השנים הקרובות, אבל עד כה לא נראו כוכבים שהתאחדו לפני זמן כה קצר. מיזוג כה טרי בקנה מידה אסטרונומי יכול ללמד את החוקרים על שלבי התהליך ועל התנאים השוררים סביב הכוכב שנוצר.

 

0 תגובות