ב-5 במרץ 2014, ג' באדר ב' תשע"ד, נפטר אחד הכותבים הוותיקים שלנו – אמנון זקוב. אמנון כתב עבורנו חידות רבות, בלוג וסיפורים מתמטיים (סיפורי ד"ר לא), ומעבר לכך הוסיף לאתר מחוכמתו הרבה ומחוש ההומור המיוחד שלו. עצוב לנו להיפרד ממנו.

אמנון התחיל לעבוד ביחידה לפעולות נוער של מכון ויצמן למדע לפני שנים רבות, כשבתו השתתפה בתוכנית "מתמטיקה בהתכתבות". עם הזמן הוא החל להוסיף לתוכנית חומרים משלו, שנאספו בסופו של דבר בספרו "להוציא מתוק ממר לא, או לא בא בחשבון". כמו כן הוא חיבר תוכניות עבור מוסדות שרצו ללמד מתמטיקה בצורה שונה מהמקובל. לדוגמה הוא כתב תוכנית לימודים לבית הספר למדעים ואומנויות בירושלים בשנות קיומו הראשונות (שנות ה-90).

אמנון זקוב היה אדם יצירתי במיוחד. כבר בצעירותו הוא תרם מכישרונו לתוכנית הרדיו המפורסמת "שלושה בסירה אחת" ששודרה בקול ישראל בשנים 1959-1956, ולאחר מכן גם לתוכנית "פסיפס" של הטלוויזיה החינוכית.

 

"מתי מתוק, בלש מתמטי: זוג או פרט" בטלוויזיה החינוכית

 

אמנון כתב שירים, מחזות וספרים, ביניהם "מבוא לתורת הגרפים" שיצא לאור על ידי "מצוינות אלפיים" מטעם העמותה למצוינות בחינוך ו"מתי מתמטיקה, מתי לא" – חוברת חידות בלשיות שהוציא לאור האגף לחינוך התיישבותי.

אמנון היה אדם מופנם וצנוע שלא עשה עניין מהצלחותיו. אנו מודים למשפחתו על שני שירים שהעבירו לנו ("אימת ים המוות" ו-"חלום בלבן"). אחרי שפרש לגמלאות המשיך אמנון לכתוב חידות וסיפורים עבור מדור "המעגל המתמטי" באתר מכון דוידסון, כמעט עד יומו האחרון.

בן 78 היה במותו. יהי זכרו ברוך.

סבינה סגרה ופזיה מילר

2 תגובות

  • מיכל סוקולובסקי

    תודה

    סבינה ופזיה היקרות,
    תודה מכל הלב על הכתבה המרגשת שהכנתן.
    מאד משמעותי עבורנו שהנצחתן את פועלו של אבא במכון דוידסון והיטבתן לשקף את יכולתו המיוחדת לשלב בין מתמטיקה, כתיבה והומור.
    אני אשתף בכתבה גם את אמא, המשפחה והחברים.
    שלכן,
    מיכל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןסבינה

    תודה על תגובתך

    היה נעים ומעניין לעבוד עם אביך!