מחלות מעיים מסוכנות, כמו הדיזנטריה שמעביר החיידק שיגלה סוני, עלולות לחזור גם למדינות מפותחות עם תיירים שחזרו מאזורים נגועים. כמה כללים פשוטים עשויים למנוע מגפות והתפתחות של חיידקים עמידים.
ארגוני הבריאות בארצות הברית מודאגים לאחרונה מהעלייה בהדבקה בחיידק המעיים "שיגלה סוני", שידוע יותר כמחולל מחלת הדיזנטריה. לאחרונה התגלה שתיירים מארצות הברית ששבו לארצם מטיול באזורים נגועים בחיידק הפיצו אותו באזור מגוריהם. החיידק פיתח עמידות לטיפולים האנטיביוטיים המקובלים וכעת נעשה מאמץ למנוע את העמידות הזאת. המפתח לעצירת ההתפשטות שלו הוא שמירה על היגיינה ומניעת ההפצה של החיידק.
מיהו החיידק ומדוע הוא בעייתי? שיגלה סוני הוא חיידק מעיים שגורם למחלת הדיזנטריה. הסימפטומים של המחלה אינם נעימים ובמקרים קיצוניים עלולים להוביל אפילו למוות. הם כוללים שלשולים מימיים ודמיים, חום, כאבי בטן ובחילות. החיידק מתפשט בקלות בין בני אדם, במגע ישיר או באמצעות מזון נגוע ומים מזוהמים.
ללא מניעה מספקת החיידק עלול לחולל מגפות קטלניות, במיוחד במדינות מתפתחות ובקרב אוכלוסיות עניות. החיידק נפוץ גם בקרב ילדים ומטפליהם, שהרי ילדים מתקשים באופן טבעי לשמור על היגיינה.
חיידקי השיגלה | צילום: המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC)
מדוע חלה עלייה במחלה דווקא במדינה מפותחת כמו ארצות הברית? התשובה היא תיירים. התופעה התחילה בעקבות חזרתם הביתה של תושבים מארה"ב ששהו באזורים נגועים כמו הרפובליקה הדומיניקנית או הודו. כתוצאה מכך היו התפרצויות של דיזנטריה בכמה מוקדים בארה"ב.
האנטיביוטיקה המקובלת לטיפול במבוגרים שלוקים במחלה היא הסיפרופלואקסין, אך כמה מזני השיגלה פיתחו במשך השנים עמידות לאנטיביוטיקה הזאת ולסוגים נוספים. חיידק שמפתח עמידות לאנטיביוטיקה ישרוד כשחולה יקבל טיפול באנטיביוטיקה, ואף יופץ בסביבתו. העמידות עצמה נוצרת דווקא אחרי שהחיידק נחשף לאנטיביוטיקה, בתהליך אבולוציוני.
ומה קורה קרוב לבית? בישראל נעשה פיקוח מסודר אחרי החיידק ומעקב אחריו במרכז הארצי לשיגלה, שעוסק בקליטת דגימות, איתור זנים עמידים, שימור בנק זנים ומעקב אחר תפוצתם בארץ. כשחלה עלייה בתחלואה בשיגלה ננקטים אמצעים הסברתיים וטיפוליים כדי לבלום אותה.
שיגלה סוני כמובן אינו החיידק היחיד שמחולל מחלות מעיים מסוכנות, אבל הוא אחד המוכרים שבהם. ההתמודדות איתו יכולה ללמד אותנו איך להימנע ממחלות כאלה ולשמור על היגיינה שתגן עלינו גם מפני מחוללי מחלות נוספים.
אז איך מונעים הדבקה בשיגלה סוני ובחיידקים דומים לו ועוצרים התפתחות של זנים עמידים לאנטיביוטיקה? כמה כללים פשוטים יסייעו להשגת המטרה: יש לשטוף ידיים בסבון, במיוחד אחרי ביקור בשירותים ולפני אכילה, להרחיק ילדים מאזורים נגועים ולהימנע משחייה בבריכות שחייה בתקופה שאחרי מחלה. בנסיעה מומלץ להעדיף תמיד מזונות ארוזים ואטומים. ממי שכבר חלה מומלץ לקחת דגימת צואה לפני הטיפול האנטיביוטי ואחריו, כדי לאתר זנים עמידים ששרדו את הטיפול. ההמלצות הללו יסייעו גם למניעה המחלה וגם לעצירת ההפצה שלה אם היא כבר התפרצה.
חגית ניסן משה
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
