הרכב החומרים בירח מספק עדויות לכך שהוא נוצר בהתנגשות אלימה בין כדור הארץ לגוף גדול מאוד
כשאנחנו נושאים את עינינו לשמיים ומסתכלים על הירח ששט לו בשלווה מעלינו, קשה לדמיין שהוא נוצר מהתנגשות אלימה להפליא של גוף גדול מאוד עם כדור הארץ. מדענים בארה"ב, שניתחו את הרכב החומרים בירח ובכדור הארץ, מצאו ראיות שמאששות את התיאוריה הזאת.
שני כיוונים שונים של חקירה – אחד שעסק במסלולו של הירח והשני שהתמקד בהרכב החומרים שלו – הובילו להסברים סותרים על צורת היווצרותו הירח. הדמיות מסובכות שנעשו במחשבי על הסבירו את גודלו של הירח ואת צורת מסלולו סביב כדור הארץ על פי תיאוריית "התנגשות העל". לפי ההסבר הזה, גוף בגודל של מאדים התנגש בכדור הארץ כשמערכת השמש הייתה בת 150 מיליון שנה בלבד. הגוף הזה זכה לכינוי ת'יאה – על שם אמה של סלנה, אלת הירח במיתולוגיה היוונית – והוא הגיע מאזור רחוק של מערכת השמש. ההתנגשות העיפה לחלל חלק מהקליפה של כדור הארץ, שלאחר מכן התגבש יחד עם ת'יאה ויצר את הירח.
לפי התיאוריה הזאת, המקור של רוב החומר שממנו הירח מורכב מגיע מת'יאה. מאחר שת'יאה הגיעה מאזור אחר של מערכת השמש, הרכב החומרים בירח אמור להיות שונה מזה של כדור הארץ. אולם השוואות שנעשו בין אבנים שהובאו מהירח לאבנים ארציות מגלות שהרכב החומרים שלהן דומה מאוד.
"סלע בראשית". אבן שנאספה מהירח במסגרת משימת אפולו 15 | מקור: NASA
התנגשות עוצמתית
לסתירה הזו ניתנו שלושה הסברים אפשריים: או שהפגיעה של ת'יאה בכדור הארץ הייתה בזווית לא אופיינית, או שהרכב החומרים של ת'יאה היה דומה מאוד לזה של כדור הארץ מלכתחילה, או שהפגיעה של ת'יאה בכדור הארץ הייתה אלימה עד כדי כך שהחומר של שני הגופים השמימיים שנזרק לחלל התערבב באופן יסודי. לכן, כשהירח התגבש מענן החומר הזה, הרכב החומרים שלו היה זהה לזה של כדור הארץ.
ראייה להסבר האחרון ניתנה במחקר חדש, על ידי ניתוח שנעשה בין היחס של איזוטופים שונים של טונגסטן בסלעי הירח וכדור הארץ. לכל יסוד – למשל חמצן וברזל – יש איזוטופים שונים שנבדלים בכמות הנויטרונים שלהם – חלקיק ללא מטען חשמלי שנמצא בגרעין האטום. לאחר היווצרות הירח וכדור הארץ החלו שניהם לספוח מהחלל חומרים רבים, ביניהם טונגסטן. בגלל הבדלי המסות בין כדור הארץ והירח, ובגלל הבדלי המסות בין האיזוטופים השונים של טונגסטן, אפשר לחשב את היחס הצפוי בין האיזוטופים השונים, מתוך ההנחה שהרכב החומרים בירח ובכדור הארץ היה זהה אחרי ההתנגשות בעקבות ערבוב החומרים היסודי.
ואכן, בדיקה של שלוש אבנים שהגיעו מהירח והשוואתם לאבנים מכדור הארץ הראתה שהיחס שנמצא עומד בדיוק על זה שחוזה תיאוריית "התנגשות העל".
אז בפעם הבאה שאתם רואים את הירח משייט בשלווה בשמיים, זכרו שהוא נולד בלידה אלימה, לפני למעלה מ-4.5 מיליארדי שנים. וזכרו שאת ההוכחה לזה סיפק לנו איזוטופ אחד קטן.