לא מפורסם

כל החומרים בעולמינו נמצאים בכל רגע נתון במצב צבירה כלשהו (פאזה), בין אם זה מוצק נוזל או גז. המצגת שלפנינו מסבירה בצורה פשוטה על מצבי הצבירה השונים ועל המעברים בינהם.

מצגת זו נערכה בידי צוות אתר דוידסון אונליין ומבוססת על מצגת שנכתבה בידי איילת קופר

מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • גיא

    שאלה

    אילו שני תהליכים הקשורים למצב הצבירה של הנר, על ענבל לבצע, על מנת לקבל את שני הנרות הקטנים שהיא רוצה? גם אני צריך, לא רק שלי.

  • עמית

    שאלה

    נועה הוציאה בקבוק שתייה מן המקרר והניחה אותו על השולחן.
    לפתע הופיעו על הבקבוק טיפות מים.
    מאין הגיעו טיפות המים?

  • גיא

    תשובה

    הראשון: התאדות.
    השני: התעבות.

  • עמית

    שאלה

    ובל בישל תבשיל בסיר.
    מספר דקות לאחר שהתבשיל היה מוכן, הרים יובל את המכסה של הסיר וראה שיש עליו טיפות של מים.
    אילו שני תהליכים גרמו לכך שיווצרו טיפות מים על מכסה הסיר?

  • שלי

    שאלה

    ענבל קיבלה נר גדול ליום הולדתה.
    היא החליטה להפוך את הנר הגדול לשני נרות קטנים בעלי צורות שונות. אילו שני תהליכים הקשורים למצב הצבירה של הנר, על ענבל לבצע, על מנת לקבל את שני הנרות הקטנים שהיא רוצה?

  • גלעד

    מצבי צבירה

    איך יכול ליהיות שבטמפ\' החדר מימן הוא במצב צבירה גז, ורק בטמפ\' של -253 הוא הופך לנוזל. וחמצן אותו גם נהיה נוזל ב -183 מעלות, אבל מים (שמורכבים משניהם) בטמפ\' החדר הם נוזל?

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום גלעד
    מצב הצבירה נקבע על פי תנועת המולקולות בטמפרטורה ולחץ נתונים.

    ככל שמולקולה כבדה יותר, נקודת ההתכה (והאידוי) שלה יהיו בטמפרטורות יותר גבוהות בלחץ נתון (בגלל קשרי הון דר ואלס). המים יותר כבדים ממולקולות החמצן והמימן בנפרד, ועל כן צורכים יותר אנרגיה על מנת לאדות או להתיך.

    פרמטר נוסף הוא הקוטביות של המים אשר מקשה על התרחקות מולקולות המים זו מזו (בגלל קשרי המימן) ובכך מעלה את כמות האנרגיה הדרושה (טמפרטורה) להשקעה על מנת לאדות או להתיךאת המים.

    מקווה שעזרתי

    ארז