פלורסנציה היא תגובה אשר אנו נתקלים בה רבות בחיי היום יום בעיקר בגופי תאורה כמו מנורות פלורסנט. פלורסנציה היא למעשה פליטת אור בעקבות עירור אלקטרונים באטום וצניחתם חזרה לרמתם המקורית. עירור זה יכול לנבוע מכל צורה של הכנסת אנרגיה בצורה של קרינה: בין אם זה הקרנה באור נראה או קרינה אלקטרומגנטית אחרת. הסרטון שלפנינו מסביר מהי הפלורסנציה, מהם מאפייניה, וישומיה.
 

סרטון זה הופק בידי חברת invitrogen ותורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין

פלורסנציה היא האור הנפלט מאטום בעקבות עירורו. העירור גורם לאלקטרונים לעלות לרמת אנרגיה גבוה, ואשר הם יורדים חזרה נפלט אור ברמת אנרגיה נמוכה מזו שקיבל האטום. לפלורסנציה יישומים רבים בחיי היום יום ובמחקר. היישום הבולט ביותר הוא במנורות הפלורסנט (ניאון בעגה העממית).במחקר משתמשים בפלורסנציה כאמצעי מדיה לכמות או מיקום של חומר. ישנם חלבונים אשר הקרנתם באור באורך גל ספציפי גורם לעירור אלקטרונים ופליטת אור עקב כך. אם נחבר חלבון פלורסנטי כזה באמצעים גנטיים או ביוכימיים ליעד אותו אנו רוצים לאתר, כל מקום בו חלבון היעד ימצא בו יתן פלורסנציה. דוגמא מצויינת לכך היא ה-GFP, אשר גילויו זכה בפרס הנובל לכימיה ב2008. ישנם כלי מחקר רבים המשתמשים בפלורסנציה כמו ה-FACS למיון תאים, המיקרוסקופ הפלורסנטי, ה-ELISA לכימות ריכוז חלבונים ועוד.

 

 

מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

8 תגובות

  • ארי

    למה זה לא קורה במולקולות אחרות?

    מדוע זה מוגבל לפלורפור? האם במולקולות אחרות שמאירים אותן לא מתבצע פליטה של האור? האם תהליך העירור זהה? אז מה שונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום ארי,
    אני אענה באופן כללי.
    כשמאירים מולקולות האנרגיה המושקעת יכולה להיות מוחזרת, מועברת או שהיא יכולה להיקלט בחומר. (כלומר יש חומרים שבעיקר מחזירים ומעבירים ולא קולטים את האור שמאירים עליהם) אם אנרגיה בצורת אור כן נקלטה בחומר היא יכולה להיפלט לסביבה כחום או כקרינה. (כלומר יש חומרים שיספגו את האור ובעיקר יתחממו אך כמעט ולא יקרינו החוצה) אם האנרגיה נפלטת כקרינה, צריך לזכור שיש כמה מנגנונים של קרינה שרק אחד מהם הוא פלורוסנציה. (כלומר יש חומרים שיקרינו אור אך הקרינה הזו אינה תוצאה של פלורוסנציה).
    חשוב לזכור שפלורוסנציה היא תופעה מאוד ספציפית בה חומר קולט אור, תנאי הברירה הקוונטיים מאפשרים לו להגיע למצב מעורר ולדעוך לרמה אנרגטית נמוכה יותר לפני שהוא חוזר למצב היסוד על ידי פליטת קרינה פלורוסנטית.
    מקווה שזה ענה על שאלתך. אם יש לך שאלה יותר ספציפית נשמח להמשיך ולתת תשובות

  • אביב

    פליטת האנרגיה בשלב החזרה למצב הביניים

    שלום,
    אשמח לדעת באיזו צורה נפלטת האנרגיה מהפלורופורים בשלב החזרה מאורך חיים של העירור למצב הביניים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    פליטת אנרגיה

    אביב שלום,
    האנרגיה נפלטת מהפלורופר בצורת אור באורכי גל שונים, זאת בהתאם לסוג הפלורופור בו מדובר.
    בברכה,
    ביאנה ברנשטיין

  • יניב

    ספקטרום העירור והפליטה

    בסרטון הוצגו שני ספקטרומים המוסטים אחד ביחס לשני - ספקטרום העירור וספקטרום הפליטה. הם הוצגו כגרפים רציפים, אבל אם אני מבין נכון את המנגנונים - הם למעשה גרפים בדידים, משום שגם הפליטה וגם וגם העירור תלויים ברמות האנרגיה של המוליקולה. האם זה נכון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יניב
    הגרפים שאתה מתאר הם אכן בדידים, אך הם מוצגים כרציפים משיקולי נוחות. האזורים בהם הם בדידים הינם ברזולוציה כל כך גבוהה שזה חסר משמעות מבחינה מעשית.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שולמית

    חומרים פלורסנטיים

    ארז שלום,
    אלו חומרים יש שהפלורסנציה שלהם בצבע שונה מצבעם ה"טבעי" בלי הקרנה? האם ניתן להשיג אותם לתצוגה בחוג ביתי? (יש לי מנורת UV)
    תודה
    שולמית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שולמית
    קשה למצוא חומרים טבעיים מהסוג שאת מחפשת, עם זאת אם תחפשי ברשת יש צבעים המוגדרים כצבעים פלורסנטים. חשוב לשים לב לא לבחור צבעים לומיניסנטים או "סתם זרחניים" כמו מרקר צהוב, אלא צבע שפולט אור בעת ההקרנה באורך גל שונה. זכור לי שפעם היו פוסטרים שכשהיו מקרינים אותם במנורת אולטרא סגול הם היו נותנים צבעים שונים. אולי שווה לך לחפש כאלו.
    מקווה שעזרתי
    ארז