כשצופים בסרטים ישנים אפשר לא פעם לראות בהם את כוכבי הקולנוע הגדולים של הימים ההם – שחקנים כמו המפרי בוגרט, קרי גרנט ו"הצעיר" ג'יימס דין – מעשנים להנאתם על המסך וגורמים לעישון להיראות "מגניב". חברות הטבק שילמו בימים ההם כסף רב כדי שסלבריטאים ייראו משתמשים במוצריהם ולכן יעודדו את מעריציהם לחקות אותם.

העישון אכן הפך פופולרי מאוד בעולם כולו, עד כדי כך שבאמצע המאה הקודמת כמעט חצי מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב, באנגליה ובמקומות אחרים עישנה. משנות ה-70, החלה מגמה מתמדת של ירידה וכיום שיעור המעשנים ברוב המדינות, וגם בישראל, עומד על כ-20 אחוז מהאוכלוסייה.


פרסומות לסיגריות על המכונית והסרבלים של הצוות בתחרות גרנד-פרי בבחריין, 2006 | תמונה: ויקיפדיה

מגמת הירידה הזו קרתה בגלל המודעות הגוברת והולכת לנזקים הנובעים מעישון סיגריות.מעשני סיגריות מתים עשר שנים בממוצע מוקדם יותר ממי שאינם מעשנים. בארה"ב מעריכים שאחד מכל חמישה מקרי מוות נובע ממחלה הקשורה לעישון, כגון סרטן ריאות ומיני סרטן נוספים, מחלות לב, שבץ מוחי ומחלות שונות של דרכי הנשימה. מעשנים מגדילים פי 23 את הסיכון שלהם לחלות בסרטן ריאות, ופי 4-2 ללקות בשבץ מוחי או לסבול ממחלות לב. מחקרים מצאו עלייה של 30-20 אחוזים בסיכון לתחלואה במחלות אלה גם בקרב האנשים הסובבים את המעשנים, המכונים "מעשנים פסיביים".

(
)
</script>
(
)
</script>

הסרטון תורגם על ידי עדי דגן 

למה ממשיכים לעשן?
אם הסיכון גדול כל כך, מדוע עדיין אחד מכל חמישה אנשים מעשן? הסיבה היא שעישון סיגריות גורם הרגשה נעימה שמובילה להתמכרות. כשהשפעת העישון פגה, ההרגשה הפיזית הופכת גרועה יותר מאשר לפני התחלת העישון, כך שכדי לחזור ולהרגיש "נורמלי" יש לעשן עוד סיגריה. כעבור זמן מה הגוף מסתגל לרמת העישון ההתחלתית ומתפתחת סבילות – כלומר ההרגשה הטובה שהעישון גורם נחלשת. כדי לקבל שוב את אותה הרגשה צריך להגדיל את המינון ולעשן יותר סיגריות. כך אנשים מוצאים את עצמם מתחילים בסיגריה אחת ומגיעים לקופסה או שתיים ביום.

ההתמכרות לסיגריות דומה למעשה להתמכרות לסמים אחרים, ההבדל הוא בעוצמת ההשפעה על המוח.

סיגריות מכילות חומרים שמשתחררים לאוויר בזמן הבעירה, נשאפים לריאות ומגיעים משם עם זרם הדם למוח בתוך זמן קצר. המרכיב שגורם את ההרגשה הטובה והממכרת בסיגריות הוא הניקוטין, אך ישנם חומרים נוספים בסיגריות שמגבירים את פעילותו.

ניקוטין הוא מולקולה שמחקה את פעילותו של המוליך העצבי אצטילכולין ונקשרת לסוג מסוים של קולטנים שלו. כששואפים אותו, הניקוטין גורם לשחרור ההורמון אפינפרין (אדרנלין) מבלוטת האדרנל לזרם הדם, והוא גורם בתורו להרגשת ערנות כללית – עלייה בקצב הלב, בלחץ הדם, בקצב הנשימה וברמת הסוכר בדם. בנוסף, הניקוטין גורם לשחרור מוליכים עצביים אחרים כמו דופמין, שמעוררים את "מערכת הגמול וההנאה" – מכלול של אזורים במוח שהפעלתם על ידי גירויים שונים מעוררת תחושת עונג. הרצון להרגיש את העונג גורם לאדם לחזור על ההתנהגות שהפעילה את מערכת הגמול מלכתחילה, וכך מחזקת התנהגויות כמו עישון.

בעבר חשבו שהניקוטין גורם רק להתמכרות לעישון ושחומרים אחרים בעשן הם אלה שגורמים סרטן ומחלות אחרות. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שאמנם הניקוטין אינו מסרטן בעצמו, אך יכול לעודד שגשוג וגדילה של גידולים סרטניים קיימים.

אז איך מפסיקים?
מאחר שעישון גורם להתמכרות פיזיולוגית, המניעה הטובה ביותר היא פשוט לא להתחיל לעשן, ואם כבר מעשנים רצוי להיגמל כמה שיותר מהר. מחקרים מראים שמי שמפסיקים לעשן לפני גיל 40 מורידים ב-90 אחוז את הסיכון למוות ממחלות קשורות עישון!

כדי למנוע את התחלת העישון מפעילות מדינות רבות קמפיינים נגד עישון שנועדו להגביר את המודעות לנזקי העישון. במקביל הן מחוקקות חוקים שמגבילים את פרסום הסיגריות, את הגיל שבו מותר לקנות סיגריות ואת המקומות שבהם מותר לעשן. לצורך הרתעת המעשנים פועלות הרשו

יות להעלות את מחירי הסיגריות ומחייבות את היצרניות לפרסם אזהרות גדולות ואגרסיביות על הקופסאות.

לסיוע בהפסקת העישון מושקעים משאבים בגמילה – קופות החולים בישראל מממנות סדנאות גמילה וסל התרופות מציע לכל הציבור תרופות מרשם לסיוע בגמילה. רוב התרופות והעזרים לגמילה 
מכילים ניקוטין, אך בלי המרכיבים הנוספים שידוע בוודאות שהם גורמים למחלות. המוצר החדשני ביותר הוא סיגריה אלקטרונית שמאדה תמיסת ניקוטין ללא עשן. מאחר שהסיגריות הללו נכנסו לשימוש רק בשלוש השנים האחרונות לא ברור עדיין מה ההשפעות ארוכות הטווח שלהן – האם הן רק ממכרות אך לא מזיקות? התקווה היא שהן יעזרו בגמילה.

במחקר שנערך בארה"ב על גמילה נמצא שרק 30 אחוז מהאנשים שמנסים להיגמל בעזרת תרופות או עזרי גמילה מחזיקים מעמד בלי סיגריות במשך חצי שנה או יותר. עם זאת, מצבם טוב יותר מאלה שמנסים להיגמל בלי עזרים – רק 7-4 אחוזים מהם מצליחים! מעניין לציין שבעלי השכלה גבוהה נוטים להצליח בגמילה יותר מאחרים – חבל שהם לא היו יותר חכמים מלכתחילה, כדברי האמרה, "פיקח הוא מי שנחלץ מצרה שחכם נמנע ממנה מלכתחילה".

ד"ר טלי מלקמן-זהבי
בוגרת מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך תגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

2 תגובות

  • מילכה

    הסרטון בכתבה

    הסרטון עליו כתבתם לא מופיע לי בדף הכתבה.
    האם הורדתם אותו ?
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    סרטון

    שלום מילכה,
    אני מצליחה לראות את הסרטון, אולי תנסי דפדפן אחר?
    אם לא, הנה קישור ישיר ליו-טיוב:
    https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=gwuwrRK-I2Y

    מקווה שעזרתי,
    ביאנה